משחקי ה - 10/12: רבע גמר - מה שעשינו ב- 1986. מה שעשינו ב - 1966.

שניים. זכה גם בגביע אופ״א

ואני לא אומר חלילה שהארי קיין הוא לוזר. שחקן מעולה, מהטובים היום באנגליה. אבל קשה לי להגדיר אותו כשחקן ״היסטורי״. אין לו אף תואר, אף משחק גדול שהוא חתום עליו.

 

קיין שיחק בגמרים והיה במאבקי אליפות שבהם לקבוצה שלו היה סיכוי ריאלי בהחלט. הייתה לו את ההזדמנות להיות זה שעושה את ההבדל. ג'רארד לקח הזדמנויות כאלה וסחב את הקבוצה שלו, קיין לא. קבוצה שאגב הייתה הרבה פחות איכותית מאלה שקיין הגיע איתן לבאר.

זה לא כזה מסובך.

קיין לא לוזר. בסוף הוא משחק בקבוצה שלא מצופה ממנה לזכות בשום דבר. אבל הוא לא נתן את האקסטרה, את הרגעים הגדולים האלה שהוא חתום עליהם כדי שזה יקרה בכל זאת. זה בסדר, אבל זה מסביר את ההבדל בין איך שהוא נתפס לאיך שג'רארד נתפס.

 

קיין לקח חלק במאבק אליפות אחד בו לטוטנהאם היה סיכוי אמיתי. גם ג'רארד, ואני לא יודע אם למה שעשה שם אפשר לקרוא 'לקחת את ההזדמנות'.

אני לא מסכים שהקבוצות של ג'רארד היו נחותות מאלו של קיין. לא אבסולוטית ולא יחסית ליריבות.

 

ג׳רארד לקח אסופה של שחקנים בינוניים, בפיגור 3:0 מול הדרים טים של מילאן והחזיר אותם למשחק נגד כל הסיכויים. זה שלעצמו שם אותו בספירה אחרת מהארי קיין.

 

זה לא שחור ולבן, אתה יודע. לא או שלקחת הכל או שלא לקחת כלום. "קיים" לעומת "לכל" (סלח לי על הלוגיקה). ג'רארד גם פעמים רבות הגיע כאנדרדוג ולא הצליח להביא את התואר (2007, 2009, 2014, וכו' וכו'), ואף אחד לא זוקף את זה לחובתו. כמו שאף אחד לא זוקף לחובתו של קיין. אני לא קורא לו לוזר.

אבל הוא ידע גם כן להביא. למרות שאף אחד לא ציפה ממנו לכך. לנפק רגעים גדולים שנצרבו בתודעה.
קיין לא עשה את זה בהזדמנויות שהיו לו. וכשמדברים על איך שחקן נתפס בתודעה ובראייה היסטורית, מה לעשות, זה משנה.

 

ג'רארד שחקן טוב פי כמה מקיין. אין על כך עוררין. התהייה שלי נגעה לדבקות באנדר-אצ'יבריות, בלהיות Big fish in a small pond. כאן אני לא באמת רואה הבדל ביניהם, אך רואה הבדל עצום בין מה שנכתב על קיין בעמודים האחרונים לבין איך שנתפס ג'רארד ע"י אותם משתמשים, פחות או יותר.

 

למרות ההחלקה המפורסמת - אי אפשר להשוות בין סטיבי ג'י לקיין - יש לאחרון עוד כמה שנים טובות לשנות משהו - דווקא מעבר ליונייטד זה משהו שכן הייתי חושב שיתאים לו.
סטיבי ג'י שחקן היסטורי מהטובים שהיו פעם בכדורגל האנגלי - מנהיג וכזה שלקחת קבוצות גרועות והרבה פחות טובות מאלה שיש סביב קיין בטוטנהאם להצלחות ותארים כולל הגמר המופלא נגד מילאן. עד שקיין לא יעשה את זה - he's not even on the same conversation.
וכותב את זה בתור שמישהו שמאוד אוהב אותו בתור שחקן.
סה"כ בראייה כללית - אני לא חושב שיש לאנגלים מה להתבייש - אלמלא צרפת לדעתי עוברים לחצי פשוט באמת שצרפת אדירה -עומק מטורף. המרוקאים יקבלו בראש מהם.

 

איך העומק של צרפת בא אתמול לידי ביטוי? בסוף אנגליה שיחקה טוב יותר וברגע הקריטי ביותר לא תרגמה את זה למעבר לשלב הבא. זה לא משנה איזה שלב. חוץ מגרמניה בוומבלי לפני שנה, איזו נבחרת מובילה אנגליה הדיחה בנוק אאוטים של טורנירים גדולים ב - 40 שנה אחרונות?
אולי ספרד, שוב בטורניר ביתי ב - 1996.

אם אנגליה רואה את עצמה נבחרת מובילה שרוצה תארים, היא צריכה בפועל לדעת לגבור על נבחרות מובילות אחרות. אי אפשר להמנע מזה.

 

שיש לך שחקנים כמו גריזמן וז'ירו עם כל הניסיון שלהם , זה מספיק - הקליניות הזו שגם שאתה פחות טוב - ואתמול השחקן הטוב בעולם לא היה ביום טוב - תמיד יש להם מישהו. זה עומק. צרפת נבחרת טובה יותר מאנגליה הנוכחית - היא גם טובה יותר מברזיל שעפו בגלל מאמן סבא חביב.
אני מסכים - אבל אולי עוד שנתיים או 4 שנים הסגל של אנגליה שצעיר מזה של צרפת הנוכחית יבשיל עוד יותר - זה הסגל המוכשר ביותר שיש לאנגלים מזה שנים חוץ ממגוויר (בלם רציני לא מקבל את הגול על הראש הזה אתמול) באמת שיש שם שחקני וורלד קלאס בהמון עמדות
ובגלל זה אין להם במה להתבייש.

 

יש הרבה סוגים של לוזרים.

יש גם לוזרים כמו מיכאל באלאק. שבכוונה המלך מקריב את עצמו על צהוב בחצי, ומפספס את הגמר.
או אפילו זה לא הוא זה שהתחלק על התחת... -המלך דווקא לקח את הפנדל הראשון, על כתפיו, ודפק לבין החיבורים... ומי שהתחלק על התחת זה ג'ון טרי.

נ-ב: אף מילה ואף אות בכל הכתוב לעיל איננה לגנותו. יחד עם טוטי לא היה שחקן שאהבתי יותר ממיכאל.

המלט.

 

ג'רארד לא יותר טוב מפרנק השמן למשל.
פרנק השמן שיחק 848848484 משחקים,מה שמראה על מקצוען על ,לכל האנגלים הבכירים יש גוף מחרסינה.
כול עונה דאבל פיגרס 20+15 15+15 17+15 25+15. מספרים מטורפים ,בקושי ברונו פרננדס עשה עונה אחת כזו בפריימר ליג והוא נחשב לטופ 3 קשרים התקפים כבר כמה שנים טובות)
בחיים לא נתן מכות לאזרחים במועדון כמו ג'רארד.

למה אני אומר את זה ,כי זה שיש לג'רארד יותר רגעי קלאץ' לא אמור לתת לו חיזוק בארגמונט כשמשווים אותו לשחקן אחר ששיחק בקבוצות גדולות וחזקות יותר, ומסיבה זו לשחקן האחר יש פחות רגעי קלאץ כי הוא לא היה הכוכב הבכיר וכמו כן יש לו יותר תארים בקריירה עקב כך.

קיין אם יבקיע שער מכריע בגמר אלופות\טורניר נבחרות אפשר להשוות אותו לג'רארד ,ג'רארד נחשב לקשר הטוב בהיסטוריה או לטופ 10 רק במחוז סקאוזלנדיה.
יותר מידי ניפחו אותו בראי ההיסטורי ,אחרי ה"נפילות הקלות" מול AC MIlAn

 

אני שונא לדבר על דברים מנטלים אבל בקטע של אנגליה זה כבר בלתי נמנע. יש שם איזה מחסום. עכשיו אתה לא יכול להגיד שזה רק המאמן. מה כל המאמנים מ-1966 הם חסרי מושג? לאנגליה היו את החרפות שלה שאתה יכול להאשים המאמן. ההתרסקות עם מקלארן, מונדיאל 2014, הבושות מול איסלאנד(השניים האחרונים זה אותו מאמן לא?) מה שהיה אתמול זה רחוק מלהיות חרפה, אבל אין ספק שלאנגליה יש מחסום מסויים. האם מאמן אחר יכול לשבור אותו? שאלה טובה

 

רוב מאמני נבחרת אנגליה היו חסרי מושג כן. מאז שאני אוהד שזה יורו 96 אולי רק אריקסון היה די סבבה.
המאמנים המובילים בכדורגל האנגלי לא אימנו את נבחרת אנגליה, אולי פרט לרובסון. גם רובסון לא באמת בדרג הראשון של שאנקלי, פייסלי, פרגי, באזבי, ניקולסון, צ'פמן, ונגר וכו'.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

בסדר אבל הביאו לך את קאפלו, זה גם לא עבד.

 

זה כמו שיונייטד מינתה את ואן חאל. קאפלו פוסט ריאל סתם אוכל כסף.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk