משחקי ידידות בינ"ל - נבחרות

היה במהלך המשחק פוקוס על דל בוסקה שישב עם אשתו.
חצי מהשחקנים שהוא בחר לא לשלב במונדיאל האחרון (העדיף ללכת עם הוותיקים והתרסק) כיכבו על הדשא אתמול.

חוץ מספרד שמאוד הרשימה,קשה שלא להתפעל מצרפת. זאת חתיכת נבחרת יש שם מלחמה מטורפת על מקום ב-23 של דשאן.
הכמות כישרון שיש שם פשוט מצית את הדמיון, על כל עמדה מתחרים לפחות 4 שחקנים שהם מהטופ העולמי. אמבפה בדרך להיות השחקן הטוב בעולם אחרי שנפרד ממסי ורונאלדו.
אני מפנטז על גמר צרפת-ספרד.

 

אם מסי קצת יוותר על האגו ובלבולי המוח ויגיד לבובה שמאמנת את הנבחרת שלו לזמן את דיבאלה ואיקארדי אולי תהיה בו פחות תלות.

הגווארדיה שנכשלה שוב ושוב ושוב תוביל את ארגנטינה שוב בקיץ. ולא מן הנמנע שהפעם הם יזכו, כי עדיין יש להם את מסי.

אבל בנבחרת שמקבלת שישייה הבעיה היא לא בהתקפה, כמובן.

 

נבחרת ארגנטינה לא שייכת למסי או לאגווארו עם כל מיני ענייני מוסר, היא שייכת לאזרחי ארגנטינה שרוצים שהנבחרת תזכה בגביע העולם.

האם לדעתך כשפאלאסיו החמיץ בגמר של 2014 עניין מישהו מיהי אשתו? האם לדעתך אם היגוואין יחמיץ בגמר ברוסיה 2018 מישהו יתנחם בזה שלא זימנו את איקארדי בשביל המוסר? מי שרוצה שהנבחרת תזכה בגביע צריך לזמן את השחקנים הכי מתאימים מקצועית. אם איקארדי אינו מתאים אז אל תזמן אותו, אין בעיה ויש הרבה סיבות טובות לכך - אבל וואנדה נארא היא איננה אחת מהסיבות האלה.

ייתכן שאגווארו והיגוואין טובים מאיקארדי ודיבאלה - אבל הם כבר היו שם ולא הביאו את ארגנטינה לארץ המובטחת. האם איקארדי ודיבאלה היו עושים זאת? ייתכן, וייתכן שלא. אבל זה נראה כרגע, ואולי זה ישתנה, שהעם הארגנטינאי יראה את נבחרתו מפסידה שוב בשל מלחמות אגו בין כוכביה.

בעניין דיבאלה אפילו אין איזו דמות שנויה במחלוקת שמעורבת, סתם אגו מגוחך.

 

לגבי ארגנטינה - מסי הרי הוא גם פליימקר וגם חלוץ על ככה שהתקפית היא מסודרת והיא תגרום ליריבות לחשוש ממנה, אבל אי-אפשר להמציא ויש לה אינסוף בעיות נוספות, בקצרה: אין שוער ראוי, אין שחקני הגנה ראויים(אני זוכר את מראדונה מתעלם מזאנטי וסמואל אלופי אירופה והטרבליסטים של אינטר ב-2010) והקישור לא מספיק טוב. זה שבאנגה גדול בסביליה זה לא אומר שבנבחרת הוא יכול לסחוב.
מעבר לכך, או.קיי, נניח שבתסריט אופטימי יזומנו גם איקרדי וגם דיבאלה - אין מקום לכולם. אפשר לשחק עם מסי, די-מאריה ועוד שניים? אני לא חושב, בטח שלא ארגנטינה.

גם אני רוצה כמה מילים על צרפת. השער השלישי של אמבפה זה מאסטר-קלאס בכדורגל, רק שחקן אחד היה מכדרר ככה על שטח קטן - רונאלדו 'השמן'. אמנם הבעיטה הייתה דרדרלה וזה גול של שוער, אבל עדיין. אני מקווה מאוד לראות את אמבפה דורש ולוקח את הכדור בטורניר הגדול הראשון שלו. בפאריס הוא שחקן של הברקות, לא מפריע, מקבל את הכדור כשלניימאר מתחשק. בצרפת אולי ירגיש יותר בנוח לצד גריזמן שהוא פחות אינדיבידואליסט. בסופו של דבר צרפת עם כל הכישרון שלה, זה מתקזז בעיקר לשניים האלה שהם בלתי-ניתנים לעצירה[יחד עם קאנטה בקישור האחורי]. גם פוגבה נהנה בנבחרת.

 

אני מסכים איתך לגמרי לגבי התנהגותו האישית של איקארדי, זה ברור לחלוטין ואין על כך ספק.

עם זאת מטרת הנבחרת היא להביא גביע עולמי לארגנטינה וזו השאלה היחידה שצריכה להישאל כאשר תוהים מי צריך לשחק.

 

לגבי דיבאלה הטיעון הוא מטופש אפילו יותר, להיפך, הוא יוכל להוריד עומס ממסי שלא יצטרך לרדת לחצי כל פעם כשדי-מאריה בכושר לא טוב או נמצא בפוזיצייה אחרת במגרש. אם אריאן רובן ופראנק ריברי שהם שני דריבליסטים בחסד, יכולים לשחק יחד, ואפילו בוזגלו ומליקסון[!!!] - בטח שאפשר לנסות את דיבאלה ומסי. מישהו בדק את זה לתקופה של יותר משניים-שלושה משחקים? אני בספק, ומסי בטח לא רוצה להתבזות בגביע העולם האחרון שלו.
איקרדי זה משהו אחר ואני חושב שהכימיה של שחקן עם הכוכב הכי גדול של הנבחרת ומסי לא שחקן כדורגל בארגנטינה אלא מעבר - אז לדעתי השיקול מוצדק. כדורגל הוא כמעט הכל בחיים אבל הוא לא הכל. אגב, איקרדי פינישר פסיכי לחלוטין אבל לפחות לפי הראייה שלי - הוא פחות יוצר.