קצת הוזנח הדיון. בינתיים ונסואלה ממשיכה לעשות חיל ומבטיחה את מקומה במונדיאליטו. אחרי שלושה משחקים הם מוליכים את הטבלה עם 7 נקודות, ברזיל וארגנטינה אחריה עם 5 נק' כ"א וגם הן קרובות מאוד להבטיח עליה. פרו של איתי עם 0 נקודות בשלושה משחקים ולמרות שתיאורטית הם יכולים להשתחל ברביעייה, זה כבר לא יקרה.פאראגואי ואורוגואי ככל הנראה ייאבקו על הכרטיס האחרון לטורניר הגמר.
ארגנטינה תהיה באליפות העולם אם לא יקרה משהו נדיר במחצית הקרובה (וגם אז יש סיכוי). עצוב, עכשיו גרונדונה ג'וניור יוכל לסמן וי ברזומה על משהו. יותר עצוב שאת נבחרת הנוער מאמן מישהו שמאמין שמה שחשוב זה לנצח בכל מחיר, שזה אולי באמת הכי חשוב לדעת רבים אבל לא בגיל והמסגרת הזו, וכל שאר "השטויות" זה למתייפייפים. מאמן שמעודד את שחקניו, בני ה-17, לבצע מהלכים לא ספורטיביים כל עוד זה משרת את התוצאה. גאווה להתאחדות הארגנטינאית ולעומד בראשה שאחראי על המאמן גם מעבר להחתמתו. איפה הימים של פקרמן וטוקאלי (שקיבל לפי השמועות הצעה מההתאחדות הצ'יליאנית אגב)?
המחזור האחרון שוחק הלילה וארגנטינה שוברת את נאחס האירוחים, כאשר זוכה בפעם השלישית בתולדותיה באליפות דרא"מ בקטגוריה זו, לאחר 2-2 עם ונסואלה המפתיעה. הונסואלים מדהימים בטורניר כאשר מסיימים במקום השני ומפסידים את התואר רק בגלל יחס שערים (9 נק' לשתיהן וגם לברזיל, אבל היחס של ארגנטינה הוא 4+ לעומת 2+ של שתי האחרות). ברזיל היתה זוכה לפי מצב העניינים אם היתה מנצחת את פאראגואי, אבל הגואראני סיימו ב-2-2 עם הסלסאו, מה שאיפשר לאורוגואי להעפיל על חשבון פאראגואי עוד לפני המשחק שלה מול פרו, שנגמר ב-3-4 לצ'ארואס. הנבחרת של איתי מסיימת את בית הגמר בצורה אומללה של 5 הפסדים ב-5 משחקים ויחס שערים של 7-. העולות כאמור למונדיאליטו באיחוד האמירויות שייערך בסוף השנה הן ארגנטינה, ונסואלה, ברזיל ואורוגואי.
לא ראיתי כמעט משחקים, יותר מדי צעירים לטעמי, אבל צר לי מאוד שהנבחרת הזו של ארגנטינה "זוכה" בטורניר כלשהו ופירטתי את הסיבות בפוסט לגבי העומד בראשה מקודם. טוקאלי כנראה לא ילך לצעירות של צ'ילה, אבל אני באמת מקווה שמתי שיסיים את החוזה במחלקת הנוער של ארחנטינוס הוא יגיע חזרה להתאחדות.
