סודאמריקנו 2015 - אליפות דרא"מ לנבחרות עד גיל 20

במשחק שפתח את המחזור השלישי אנחנו מנצחים את פרו 1-3 ומתקרבים למונדיאליטו. גם המשחק הזה לא היה שונה מקודמיו, גם כאן קולומביה שלטה לחלוטין, הגיעה ללא מעט הזדמנויות והפעם לפחות נכנסו 3 כדורים, יכלו גם להכנס 5. סאנטוס בורה ולוקומי היו המצטיינים, שני הילדים האלו מקאלי (אחד של דפורטיבו ואחד של אמריקה) עוד יגיעו רחוק אחרי האליפות הזה. גם אורחואלה באגף ימין וטייו במרכז עשו עבודה טובה. פרו דווקא עלו ליתרון מפתיע בגלל כיסוי לקוי של קינטרו, אבל לא עשו יותר מדי למעט עוד איזה שתי הזדמנויות בערך וההפסד השלישי בעצם די מחסל את הסיפור שלהם.

 

טוב אז פרו למרות העפלה שנייה ברציפות לשלב הסופי לא תעפיל למונדיאל, אם פעם שעברה הנבחרת הייתה קרובה עד שער פסול מול צ'ילה דקה לסיום, הפעם כנראה שנסיים ללא נקודות. האמת שהנבחרת מאוד בינונית וגם לא מובן מה סגנון המשחק של ריברה, אין ספק שטביעת האצבע של אחמד בפעם הקודמת הורגשה הרבה יותר מאצל ריברה.

מה שכן, אפשר לקחת מהאליפות הזו שני דברים לטובה - שפרו הצליחה להעפיל לשלב המכריע למרות שרנאטו טאפיה נשאר בטוונטה (ובינתיים משחק טוב וגם הבקיע שער בכורה), ואת אלכסנדר סוקאר שנראה מס' 9 אמיתי עם חוש לשערים, נקווה שקריסטל ייתנו לו לשחק ולהתפתח.

 

בינתיים ארגנטינה מנצחת את ברזיל 0-2 ואורוגואי גוברת באותה תוצאה על פאראגואי, כך שאם לא תהיינה, תוצאות חריגות, ככל הנראה ביום שבת ישחקו על התואר ארגנטינה מול אורוגואי, כאשר קולומביה תנסה להשתחל לפחות למקום השני במקום אחת מהן, כדי להשיג את המקום לאולימפיאדה (בהנחה וברזיל לא יסיימו באחד משני המקומות הראשונים). משחק המפתח שלנו יהיה כאמור מול אורוגואי ביום רביעי - ניצחון בו ואנחנו פותחים את ההזדמנות לזכיה שניה שלנו.

 

קוראה נראה מצויין בטורניר, עוד משחק נהדר. חבל על האדום של רולון שיחמיץ את המשחק הבא, גם הוא נתן משחק טוב.

צ'ולו ג'וניור ממשיך לחורר רשתות, ולא נותן להחמצת פנדלים(שנלקחו בסוג של כוח) להאט אותו.

 

ברזיל מפרקת את פרו 0-5, ארגנטינה משחילה 0-3 לפאראגואי ואנחנו מפרדים בתיקו מאופס מול המארחת אורוגואי באחד המשחקים הגרועים ביותר באליפות. בכל מקרה, עוד לפני המשחק שלנו, ארגנטינה, אורוגואי, קולומביה וברזיל מעפילות למונדיאליטו שייערך ביוני 2015 בניו זילנד.

על התואר כבר לא נשמור, אבל לאולימפיאדה עוד יש סיכוי להגיע. מה שצריך זה פשוט הפסד אורוגואי לארגנטינה וניצחון שלנו על ברזיל וזהו! בסיטואציה מסויימת גם תיקו של אורוגואי יכול להספיק. בסופו של דבר, את התואר הפסדנו באיבוד נקודות יקרות מול ארגנטינה ופאראגואי, שני משחקים שבהם היינו טובים יותר מהיריבות, לא ניצלנו את המצבים ושילמנו ביוקר. לפחות למשחק מול ברזיל נעלה ללא לחץ, כי המטרה הראשונית הושגה והיא להעפיל למונדיאליטו, שם אני מקווה שנראה נבחרת טובה יותר של קולומביה, בתקווה עם חואן חוסה נארבאאס, החלוץ המוכשר של ריאל מדריד ב'.

כפי שטענתי לפני הטורניר, זו מהנבחרות הפחות טובות ופחות נוצצות של קולומביה בשנים האחרונות, אבל גם כאן יש שחקנים כישרוניים. כאן הבעיה יותר זה המאמן רסטרפו, בשורת החלטות תמוהות ולא ברורות לאורך האליפות. גם דיברתי על חוסר הפירגון בין השחקנים, משום מה זה נראה יותר בכל המשחקים ששחקנים מעדיפים עוד דריבל, עוד בעיטה ממצב פחות טוב מאשר למסור לחברים הפנויים שלהם. גם לא ראיתי מתפרצת אחת נורמלית שעשינו באליפות, בלי שחירבנו אותה במסירה האחרונה או קודם לכן. ככה קשה מאוד להגיע לתוצאות. גם העובדה ששחקנים שסומנו כמובילים לפני האליפות פשוט לא הופיעו אליה, כמו ז'אאו רודריגס ואלפרדו מורלוס שהיו חלשים להחריד וירדו בסוף לספסל, או אלכסיס סאפאטה שכמעט ולא שיחק למעט המשחק היום, רק שגם הוא לא ממש הבריק. לעומתם, חארלאן באררה היה צריך לקבל הרבה יותר הזדמנויות ומשום מה כמעט ולא קיבל אותם אלא רק כמחליף, למרות שהפגין יכולת טובה. גם מדובר על אשמה ישירה של המאמן, שלא נתן הסבר אחד נורמלי מדוע באררה לא מקבל את המקום בהרכב כאשר הוא מצדיק את עצמו.

אם אני צריך לציין נקודות טובות בנבחרת, אז למעט באררה יש גם את הקיצוני ג'ייסון לוקומי, שחקן מוכשר שמשחק בשני האגפים ועדיין צריך לשמור על יותר עקביות, אבל כאשר הוא במצב הרוח המתאים, קשה לעצור אותו והוא מוסיף המון. החלוץ רפאל סאנטוס בורה היה מהמצטיינים באליפות עצמה בכללי לטעמי, אבל עם זאת הוא מחמיצן כרוני ברמה מטרידה. אני לא אגזים אם אומר שמאזן השערים שלו יכול היה להיות מזמן כפול ומכופל אילולא היה קצת יותר מרוכז ומדוייק. פגע בנו בעיקר במשחקים מול פאראגואי וארגנטינה, החמצות שעלו לנו ביוקר. בסך הכל ההגנה תיפקדה טוב מאוד (בעיקר הבלמים סאנצ'ס וקינטרו), ובפרט השוער מונטרו שהתחיל את הטורניר גרוע עם שער בדקה ה-93 באשמתו בהפסד לאורוגואי, אבל מאז רק הלך והשתפר. לפחות בתחום הזה יש עתיד. גם שחקנה החדש של יובנטוס, אנדרס טייו, החל את הטורניר בתפקיד שלא מוכר לו (הקשר האחורי) במקום לשחק באגפים כפי שרגיל, אבל גם לכאן הוא נכנס בצורה יחסית חלקה והיה בסדר גמור במרכז השדה.

 

או שתעשה כמו בפיפ"א ותסמן לך שחקן שיהיה המצטיין באליפות ללא קשר במה שעשה בטורניר עצמו

 

ברזיל מובסת 3-0 על ידי קולומביה. אני לא ראיתי את כל המשחק אבל את הסוף ראיתי והברזילאים נראו רע. לחשוב על זה שפעם שיחקו אוסקר, ניימאר, דנילו ולוקאס באותה נבחרת לעומת הנבחרת הזאת שנראית מאוד אנמית.

ארגנטינה משחקת מול סנטנאריו מלא, אחלה הכנה למעמדים הגדולים. וכמובן שכיף לראות איצטדיון מלא בטורניר עד גיל 20.

 

השוער הפראגוואי או שמכר את המשחק, או שממש ממש גרוע. בין תצוגות השוערות הגרועות שיצא לי לראות בחיי, בעיקר המחצית הראשונה. ממש בדיחה.

דיאס כישרון פנומנלי, לילד בן 16 עם הביטחון שיש לו עם הכדור ברגליים, והחוצפה לקחת עליו כל מי שזז.. היו עוד כמה כשרונות נחמדים בפראגוואי שגם במשחק הקודם בלטו (מספר 21, ועוד אחד בניטס נדמה לי?) - אבל כאמור השוער שלהם פשוט הכריע את המשחק בעצמו במחצית הראשונה.

 

חרא של טורניר. האמת שהוא מסומן זמן מה ככישרון עולה, לא ממש מצא עצמו באף קבוצה ולא הפגין יכולת יוצאת דופן. התחיל לא טוב את הטורניר הזה ומהר מאוד מצא עצמו על הספסל. צ'לסי עכשיו השאילה אותה לויטוריה סטובל מפורטוגל, אולי שם יילך לו, אבל בגדול עד עכשיו לא הראה כלום, גם לא בקבוצות קטנות בקולומביה. כישרון יש, הוא כבר הראה בגילאים צעירים יותר, אבל עדיין לא הוכיח זאת בגיל בוגר יותר. נכנס בחצי השני וכבש צמד נאה, אבל אני חושב שההוא יותר בכיוון בן סהר, קרי לעולם לא ילבש את חולצת ההרכב של צ'לסי.

כאמור הצלחנו להביס את ברזיל שלה זה היה משחק לפרוטוקול 0-3 אחרי שהיינו טובים יותר בחצי הראשון ובחצי השני התפוצצנו (לא ראיתי את החצי השני בגלל הקלאסיקו של מדיין). חרלאן באררה הוכיח בפעם ה-400 כמה רסטרפו טעה כשלא פתח איתו בהרכב מתחילת הטורניר, פשוט שחקן מוכשר שעוד נשמע עליו, אין לי ספק. מה שכן, עם הניצחון והזכייה של ארגנטינה באליפות אחרי 1-2 על אורוגואי, קולומביה מבטיחה מקום בפלייאוף של האולימפיאדה, בתקווה לחזור אליה ב-2016 אחרי 24 שנים. בשביל זה נצטרך לעבור נבחרת מהקונקאקאף, לטעמי אנחנו פייבוריטים בכל מקרה. ארגנטינה ואנחנו היינו היחידים ללא הפסד בבית הגמר, בית שיכולנו לקחת גם כן אילולא התיקו המעצבן מול פאראגואי החלשה (נקודה יחידה הוציאה מולנו) והתיקו בדקות האחרונות שארגנטינה חילצה מאיתנו. הטורניר עצמו בכללי קצת איכזב אותי, לא ראינו כמות כוכבים משופעים כמו בטורנירים קודמים, גם הרמה לא היתה גבוהה לטעמי, בסופו של דבר 4 הטובות ביותר גם העפילו למונדיאליטו.

 

סימאונה מזכיר לי את פונס מורי. בנוי לא רע ואתלט טוב, אבל שחקן מאוד מסורבל וחסר רגש עם הכדור, גם יחסית ל-9 קלאסי. קשה לי להאמין שהוא יהיה משהו מיוחד.

 

מקום חמישח פעם שנייה ברציפות, קצת טעם מתוק לסיום אחרי הקסגונאל מזעזע. אין לי ספק שפרו היו נראים טוב בהרבה עם טאפיה, יכול להיות שזה היה מספיק למרות שהנבחרת הזו חלשה מהקודמת (אבל כאמור הרמה באופן כללי הפעם הייתה חלשה בהרבה).