קודם כל קפטיין קנדה, אין הצדקה לחטיפת הבוביס תוך כדי אליבי של מסורת. אני מסתכל על קבוצות בגרמניה ורואה איזה עבודה יש בנוער שלהם, כמובן שמדי פעם הם לוקחים שחקן נוער מכאן או משם, אבל כל הבסיס להצלחה הוא מהנוער. מספיק לראות את הקבוצה שנבנתה בדורטמונד (אחרי משבר כלכלי כדי להבין.) בארסה אומנם רוכשת שחקני נוער, אבל מפתחת רבים מהם ולראיה הסגל הנוכחי שרבים קוראים לו (ואני בתוכם) הטוב בעולם. וזה שמסי הגיע בגיל 14 והתפתח לאן שהתפתח זה לבטח גם נקודה לזכות בארסה. בר, באיירן ומניו קנו את מקומם ואת המצב הכלכלי שלהן בזכות עצמן, עזוב כרגע את המשקיעים של מניו, גם לפניהם היה להם כסף. השאלה החשובה כאן היא האיך? באיירן כבר משנות ה 70 החלה בוויזיון שנהפך היום למציאות, מניו עמלה קשה כדי להגיע לאן שהגיעה מבלי לערב בנקים. ברור לי שזה נחלת העבר והטרנד הוא שיבוא איזה שייח או איזה תאיילנדי או איזה אוליגרך וישקיע מאות מיליונים ועם כל זה אני מעדיף להשאר בדרכים של פעם ומבסוט שבגרמניה (פרט לוולפסבורג ורד בול או הופנהיים) כל הקבוצות שומרות באדיקות על הדרך ומתנגדות בתוקף לשינוי. זה יכול להשתנות, אני מלא תקווה, אבל שלא ואם כבר הישגים אז בגלל עבודה ניהולית מעולה (כמו שטוטגארט 2007 או דורטמונד 2011).
ליונייטד אין ממש משקיעים, משפחת גלייזר מוציאה יותר כסף מהמועדון מאשר מזרימה, זאת בדיוק הנקודה, מה זה משנה מאיפה הכסף מגיע? זה לא שלכסף של יונייטד, באיירן מינכן או ליברפול יש איזה מקור טהור ורומנטי, זה חלק מההתמסחרות של כל הכדורגל, כל הכסף הזה מגיע משיווק מטורף וציני באסיה, עסקאות ספונסרשיפ עצומות ומחירי כרטיסים גבוהים. היום דורשים ממני כסף כדי להגיב בפורום הרשמי של ליברפול. למועדון כמו סיטי עם פחות מסורת אירופית וכתוצאה מזה בסיס אוהדים קטן בהרבה ברחבי העולם אין את האפשרות הזאת, אז הכסף מגיע ממקור חיצוני של איזה שייח עשיר. בעידן שבו הכל סובב סביב הכסף זאת הדרך היחידה של מועדון כזה להתקדם. הליגה הגרמנית היא יוצאת מן הכלל במובן הזה, יש הרבה מועדונים שמתנהלים בצורה שפויה ונכונה ומגיעים להישגים מקומיים, אבל זה לא המצב בשאר אירופה, ולא סתם באיירן היא היחידה ב5-6 השנים האחרונות שנשארת תחרותית בזירה האירופית ובאופן עקבי נמצאת בשלבים המאוחרים של לג"א. כמו שאמרתי, אני לא אוהב את המצב הזה, לא חושב שיש מישהו שכן, העלייה של מועדונים מסוימים ממעמד של קבוצת מרכז טבלה למעמד של הצמרת האירופית לא עוברת לי חלק בגרון, אבל זה המצב ואני ממש לא מחזיק את זה נגד סיטי שהם התקדמו בדרך היחידה שבה אפשר להתקדם היום.
זה בדיוק העניין- הרכישה של אותם שחקני נוער אולי לא משנה הרבה מבחינת הקבוצות הגדולות, אך היא קריטית מבחינת המחלקות הקטנות: מבחינתן מדובר, לעתים, באיבוד של הכשרון הטבעי היחיד אשר יכל לצאת מן הקבוצה. אנדרס אינייסטה, לדוגמה, גדל באלבסטה- קבוצה קטנה ונטולת משאבים (מישהו אמר כסף?), באופן יחסי. בגיל 12 הוא צד את עיניהם של סקאוטים מברצלונה, אשר לחצו עליו ועל משפחתו לעבור אליהם וקיבלו את מבוקשם, בסופו של דבר. מבחינת בארסה, היא הרוויחה שחקן נוסף אשר יהווה בורג מרכזי בקבוצת הבוגרים בעתיד, ואולי אף יצעיד אותה לגדולה. ומה לגבי אלבסטה? היא, מצדה, הפסידה שם שיכל להוביל את הקבוצה בעתיד הרחוק ולהכניס לה לא מעט מזומנים לקופה, בתמורה ל... כלום ושום דבר, למעשה. האם מקרה שכזה הינו הוגן יותר מאשר תרחיש בו קבוצה נטולת אמצעים מפסידה שחקן ליריבה עשירה יותר, אך מקבלת בתמורה סכום של מיליוני יורו? קשה לי להאמין. הקבוצות הגרמניות מחזקות את טענתי. עובדה- להוציא את באיירן (אשר מוציאה סכומים גבוהים על שחקני רכש ואינה "נופלת" מהקבוצות הגדולות באירופה באספקט הזה), אף קבוצת בונדסליגה לא הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בליגת האלופות בשנים האחרונות, או אף ליצור המשכיות ולהתמודד על האליפות לאחר שזו נלקחה על ידן פעם אחת. אם הן ישקיעו ברכש בצורה סדירה, מבוטחני ששני החסרונות אותם ציינתי יעלמו כלא היו.
סתכלו היום מה קורה בחברות ההיי טק: כל אחת שיש לה איזה בעלים עשיר קונה את המתכנתים הכי טובים שכל קשר בינם לבין ההיסטוריה של החברה הוא אפסי! יותר מכך! כל חברה גדולה כמו גוגל, יהאו, מייקרוסופט וכו' קונה כל סטארט-אפ של חברה קטנה- בושה וחרפה! הדיבורים על זה שאסור לאפשר לקבוצות קטנות כמו הסיטי, מלאגה או פסז' להפוך לגדולות באמצעות כסף, זה מהדברים המגוחכים ששמעתי בחיי, לקבוצה כזו כלומר אין זכות קיום? אסור לה לרצות לזכות בתארים? אסור לה להתחיל מתישהו מסורת של צבירת אוהדים, הד תקשורתי וכו'? בליגה האמריקאית, אין הבדלים תקציביים וגם אין הבדלים של פופולריות בין הקבוצות כמו שיש בכדורגל האירופי, האם זה לא מה שאנחנו רוצים? ואם כן, אז למה למנוע ממלאגה להצטרף למועדון הגדולות? רק לברצלונה ולריאל מדריד מותר להתחרות על האליפות? הדיבורים על לגדל שחקנים מוכשרים כבר בגיל נוער וכו' הם דיבורים פופוליסטיים זולים ותו לא! איך קבוצה קטנה יכולה להצליח פתאום בטופ של הליגה האנגלית או הספרדית דרך גידול כשרונות אם ברגע שיהיה בידיה יהלום במוקדם (ע"ע המחטף של אינייסטה ע"י ברצלונה תמורת 50 אלף יורו) או במאוחר (ע"ע קנאלס וגאראיי שנרכשו מסנטאנדר לריאל מדריד, והשאירו אותה עם כסף אבל בלי עתיד). זה שמנצ'סטר יונייטד הייתה פעם קבוצה גדולה ובזמן הזה סיטי לא זה אומר שעכשיו רק סיטי יכולה לזכות באליפויות? כלומר זה שעלית הייתה פעם חברה גדולה ובנתה את זה לאורך שנים זה אומר שאסור לי עכשיו להקים חברת ממתקים וללכת בכל הכוח נגד עלית כדי שהצרכנים יקנו את המוצר שלי ולא את שלהם? רומנטיקה טהורה זה תמיד נחמד, אבל האם זה אומר שכל קבוצה חייבת לפעול בהתאם לחוקים של הרומנטיקה? האם זה אומר שקבוצות צריכות להתקיים רק כך כדי שאוהדי הכדורגל יוכלו לקבל את האורגזמה שלהם במינון הגבוה? זו גם בעיה ענקית- הכדורגל הוא אינו שואו ולא שייך לתעשיית הבידור, אלא לתעשיית הספורט. אפשר לפרט על זה גם במידה ומישהו ירצה, אבל זה עניין עוד יותר ארוך מהאיסור של קבוצות להירכש על ידי אוליגרך...
כמו שנאמר כאן סיטי בסך הכל התחילה בנקודת פתיחה גרועה ולכן הייתה צריכה לשפוך מיליונים על שחקני רכש ומשכורות מנופחות. אני מאמין שבשנה הבאה העסק שם יירגע והם יעשו חיזוק נקודתי איפה שצריך ברגע שהקבוצה תרוץ כמו שצריך. לא מבין במה הם שונים מצ'לסי ששפכה 50 מיליון פאונד על בחורה, או ברצלונה שרכשה בשנים האחרונות את איברה,וויאה ועכשיו את סנצז במחירים מטורפים. בקשר למאלגה, עד הרכישה של קסורלה שהוא אחד האוברייטים הגדולים שראיתי, הרכישות שם היו פשוט אדירות. איסאקו, בואנונטה, טולאלאן,חואקין והיו עוד כמה שמות וכל אלה בפחות מ-30 מיליון יורו. מלאגה אם תתחזק רק תעשה טוב ללה ליגה שכבר כמה שנים עובדת במתכון של ברסה וקצת ריאל ו-18 קבוצות שמקבלות בראש. הגיע הזמן לצלע שלישית אמיתית.
מה שונות מלאגה והסיטי מצ'לסי, וכן - כל קבוצה גדולה בעלת מסורת אחרת. במילאן יש הרבה שחקני בית שיודעים את ההסיטוריה? מה עם מנצ'סטר? ריאל? אפילו ברצלונה, שכביכול נותנת מדי פעם צ'אנס לשחקן\שניים צעירים מבטיחים מהאקדמיה שלה לפרוץ, עיקר סגלה בא מרכישות כאלו ואחרות. אתה בעצם נגד ערבוב הכסף בכדורגל? לא יקרה.
הטפה זה סתם מילה עם קונוטציות שליליות. כל אחד מחזיק באלף דעות ש-X יותר טוב מ-Y, בעיניי כל מי שיכול לתרגם את הדעה הזאת למחשבה ברורה ולהציג אותה בצורה לגיטימית, רשאי "להטיף" כאוות נפשו, זה לא בהכרח רע, קוראים לזה פורום, דיון, או וואטבר. זה לא נוסטלגי. כלומר, יש בזה מן הנוסטלגיה אבל אוטומטית ברגע שאתה חושב שמשהו השתנה לרעה אפשר להאשים אותך בנוסטלגיה, זה סוג של נלווה. הנקודה היא הרבה יותר ערכית ומוסרית. לגבי הקבוצות הגדולות של היום - את האמת, לא חושב שיש כאלה. בדיוק מהסיבה הזאת אני מוצא את עצמי רואה אך ורק את הכדורגל הישראלי בשנתיים האחרונות (ולא שפה אין את זה, פשוט זה עדיין לא מורגש באותה מידה עבורי). לשאר המשתתפים בדיון - כבר אמרתי שאין הבדל בין סיטי ומלאגה לארסנל, ריאל, אינטר, מילאן וכו'. השתמשתי בדוגמא קיצונית למפולת הערכית של הספורט היפה אך בלי ספק יש הרבה מאוד אשמים. בעיניי אפשר למתוח קו מקביל יחסית בין החברה המערבית לבין הספורט במאה השנים האחרונות. התהליך בשתיהם היה מאוד דומה (אפשר להשליך את זה גם על תרבות ועל דברים אחרים), ערך הכסף עלה על פני הכל. היופי במשהו מאורגן כמו ספורט, הוא שאפשר להגן עליו ע"י חוקים (ואי אפשר לצערי, להוציא מהחוק את ליידי גאגא). אילו חוקים? תקרות שכר, הגבלות זרים, לא חסר רעיונות שסתם נשמטים על דלת הכניסה של פיפ"א.
כבר כל כך הרבה פעמים שאני כעסתי פה באייסוקר שאנשים בטח חושבים "הנה הוא שוב בא". אני לא נכנס יותר לויכוחים האלה. בעיניי כדורגל הקבוצות באירופה מת, ליגת האלופות הפכה לליגת העשירות, זו ההגדרה הכי טובה למה שקורה עכשיו עם כדורגל הקבוצות. התווכחתי עכשיו באתר הולנדי על זה שהקבוצות של הליגות הטובות (והעשירות) צריכות למשל במוקדמות ליגת האלופות (או ליגה אירופאית) להתמודד אחת מול השנייה. לדעתי פלטיני התחיל מהלך טוב, אבל לא יכול להיות שסגנית אלופת הולנד צריכה עכשיו לעבור משוכה אולי כמעט בלתי אפשרית כמו ארסנל, ויאריאל, ביירן מינכן, בנפיקה או ליון. פלטיני צריך קודם כל לדאוג שהנציגות של אנגליה, ספרד, איטליה ואולי גם גרמניה יזיעו קשה כדי להעפיל לליגת 'העשירות'. שים מיד את ארסנל מול ויאריאל. את אודינזה מול יריבה רצינית. זה אולי יכריח גם את הליגות שם להפתח יותר מוקדם ואז אולי קבוצות מספרד ואיטליה לא ייצאו ב-31 באוגוסט לשופינג זול בקבוצות שכבר איזה חודש פעילים בליגה ובאירופה. אם ז'אן מרק בוסמן עזר לקבוצות העשירות פלטיני צריך לדאוג לזה שהן לא יכולות להנות מזה בגלל שאיזה שייח ערבי או מיליארדר רוסי משתמש בקבוצה כלשהי כדי להעביר את זמנו עם הכסף המלוכלך שלו. אופ"א צריכה לשים סוף לזה שבכל שנה נקבל גמר ליגת אלופות עם שתי קבוצות מאנגליה, ספרד או איטליה. אתמול פרש אדווין ואן דר סאר מכדורגל פעיל. באמסטרדם ארינה הוא נפרד מאוהדיו והקהל המקומי יכול עוד קצת להנות מהקבוצה הזאת (רק ליטמאנן היה חסר): http://www.ajax.nl/upload_mm/8/d/1/181554__GVH0123_600x338.Xxx בעיניי הקבוצה הזאת עבדה באמת פי כמה יותר קשה בשביל להגיע להישגים העולמיים. בעשור האחרון חוץ מפורטו הכסף נתן את האפשרות לזכות בתואר. ב-1995 בעיקר בית הספר לנוער היתה הסיבה בשביל התהילה העולמית. אם מחר צ'לסי, מנצ'סטר סיטי או מלאגה לוקחות את תואר ליגת האלופות היא לעולם לא יכולה להשתוות לאותה הקבוצה נפלאה של אייאקס מאמצע שנות התשעים. לעולם לא!
אני כבר עייף מכל הדיונים האלה. מי שעוקב אחרי התגובות שלי יודע מה אני חושב על כל הנושא הזה. ז'אן מרק בוסמן הרס במו ידיו את הענף שכולנו מאד אוהבים. הוא אולי לא אחראי שאיזה שייח ערבי משועמם מחליט להפוך את הענף לזנות זולה. זה התחיל עם 'חוק בוסמן' ואין לי מושג איפה יסתיים. בינינו, אם פיפ"א/אופ"א רק דואגות לכסף מה פךא שהמצב נראה ככה? השליטה בענף נמצא אך ורק במספר מועדונים שיכולים בכל קיץ לבזבז איזה 200 מיליון אירו על שחקנים חדשים. אולי כדאי גם להתחיל לדבר על המאפייה העולמית שמשפיעה על תוצאות משחקים...בעיניי ההשפעה של המהמרים על המשחק לא פחות מדאיגה מאיזה אברהמוביץ' או ערבי משועמם.
בכל מקום שגורר איתו תעשייה ענקית של כסף, מתחילים לצוץ השחיתות והפשע- דרכו של העולם. יכול להיות שמאז גמר אלופות 1999 משחקים בנו ועובדים עלינו (ועל שחקנים, ועל מאמנים) בעיניים ויש מי שמושך בחוטים. דווקא אני חושב שברגע שיידעו את השחקנים על זה וגם לא יסתירו את זה מהאוהדים הפופולריות של הכדורגל רק תעלה. תשווה WWE לסתם אגרוף (שכאמור, לא נקי ממושכי חוטים למיניהם), או את הארלם גרובטרוטרס לעומת ה-NBA (שוב, גם ב-NBA לא הכל הולך לפי רוח הספורט).
אני גם חושב שאתה קצת מגזים פה שי. סה"כ הבנאדם רצה לדאוג לעצמו ולמשפחתו וזו היתה המטרה הראשונית שלו ובצדק. יש לי הרגשה שאם לא היית אוהד אייאקס, שהיא קבוצה בינונית במונחים אירופיים, לא היית מדבר ככה. אבל בוודאי שלא צריך לזרוק כאן הכל על בוסמן. קשה לי לראות אותך מסכים להשאר במקום עבודה שאתה לא אוהב ובתנאי שכר שלא מתאים ללך בניגוד לרצונך וכשמקום העבודה מחזיק אותך כ"עבד" ומבקש עבורך סכום כספי מופרז תמורת העברתך למקום אחר, למרות שהחוזה שלך במקום העבודה הסתיים. כדורגל זה אומנם מופע בידור, אבל בשביל השחקנים האלו זוהי העבודה שלהם לכל דבר.
א'- כדורגל זה לא בידור- זה ספורט, תחרות... ב'- למה "אמנם" ו"אבל"? אין אנשים שמתפרנסים מבידור? ואני חושב שיש הרבה יותר אנשים שנדפקים בזכויות עבודה (ומעבר לזה...) בבידור מאשר כדורגל. אני חושב שאילולא אדובה ומייקרוסופט היו משביחות בעצמן את המתכנתים שלהן ולא האוניברסיטאות, אז גם הן היו דורשות דמי מעבר עבור המתכנתים שלהם (שיכולים כל יום להגיד לבוס שלהם "אני מתפטר" לוותר על הכסף וללכת לדרכם, בלי שאף אחד יקבע עבורם "חלון העברות" של 4 חודשים שבו הם יכולים לעשות את זה...). וככה זה יהיה עם כל מקצוע שהחברה תטפח בעצמה את העובדים שלה. ככה שאני מבין את הטענות של המתנגדים, בטח אם מה שנוצר מזה זה מבנה איום של 10 גדולות שמכתיבות את עולם הכדורגל... היה לי ויכוח רציני פה מזמן עם עומרי על זה- אבל מילא הוא דרש שבתום חוזה שחקן יוכל לקבל את כרטיס השחקן שלו בחינם, אבל למה היו חייבים להכניס לכדורגל את חופש העבודה בתחום האיחוד האירופי? הרי אם התאחדות אנגליה רוצה היא יכולה לשים זין חופשי על התקנות האלה ולהחליט ש"רק" 17 שחקנים יכולים להיות עם איחוד אירופי, השאר חייבים להיות אנגלים (או ממחלקת נוער אנגלית)- למה אופ"א לא יכולה לקבוע הגבלות על זרים?
א - לא התכוונתי לבידור בקטע של מופע שמישהו בא להצחיק אותך אלא באופן כללי (ספורט, תיאטרון וכו')... ב -אל תדאג, אני לא מרחם על הספורטאים, שוב דיברתי באופן כללי למרות שיש לא מעט כדורגלנים, לא כאלו שאתה מכיר מאינטר ובארסה, שכן קשה להם לגמור חודש... לא מעניין אותי מי משביח ומי לא. אני חושב על עצמי בתור עובד שכיר ולא על מה מקום העבודה הכשיר אותי. אם הוא הכשיר אותי אז זה אומר שאני משועבד לו? או שזכותו לדרוש עלי X כסף (ובד"כ סכום לא הגיוני) כדי שיאפשר לי לעבור למקום עבודה טוב יותר עם שכר טוב יותר? לך תבנה לך מכונת זמן ותחזור לתקופת העבדות בארה"ב, אנחנו כבר לא חיים שם. בשביל זה יש חוזה. המפעל ש"השביח" אותי החתים אותי לחוזה של 5 שנים בעבור X כסף ונגמר התקופה בחוזה. עכשיו אנחנו יכולים לקבוע תנאים חדשים להמשך העסקתי אם אני רוצה והמעביד מעוניין, או שאני חופשי לחפש לי מקום עבודה חדש ושיזדיין המעביד. אם הוא היה רוצה להפטר ממני הוא היה עושה את זה ללא תמורה ומשאיר אותי בלי כלום. חוזה זה לשני צדדים, לא לצד אחד. בוסמן דאג לעצמו ואך ורק לעצמו (והפסיד 5 שנים יקרות בקריירה של כדורגלן, חבל שאתה מזלזל בזה). לגבי הנושא של השחקנים ששייכים לאיחוד האירופאי או לא, אני לא נכנסתי לסוגיה הזו. אני דיברתי על חופש התעסוקה של כל אדם ואדם לאחר שהוא מסיים חוזה. לי אישית לא מפריע אם ישחקו בקבוצה שלי 20 זרים במידה והם מצדיקים את מקומם על חשבון המקומיים, יש כאלו שזה מפריע להם. אני כן חושב אולי שאופ"א יכולה להגביל מספר מסויים של זרים כדי שלא יווצר מצב כמו אינטר או ארסנל בעבר, שהחזיקו 20 זרים ושני מקומיים, אבל בגדול לי זה פחות מפריע.
