שחקני נבחרות צעירות לא אומר כלום. מי שמספיק טוב בכדורגל הקלומבינאי למשל או ההונדרסי, יגיע לאירופה ולא לליגה בארה"ב. עובדתית ה - MLS היא בערך באותו מקום כמו לפני 10 ו - 15 שנה, או שהתקדמה במעט במספר קבוצות אולי. אין השפעה נראת לעין על הכדורגל האירופי.
אז זה כבר לא כל כך שחור ולבן כמו שאתה חושב ומונטרו הוא רק אחד אבל לא היחיד. חוץ מזה שבתור התחלה זה אומר שזו לא ליגת חטיארים כמו שכתבת קודם. מה גם שאתה אוכל את מה שאתה מבשל והם יודעים לבשל שם.
כמובן שממוצע הגיל לא 40, כן, התכוונתי לחטיארים מאירופה. התכוונתי רק אליהם. ידוע לי שהרבה שחקנים מדרום אמריקה משחקים שם.
ויותר מאשר בעבר, כיום, מגיעים מרחבי אמריקה יותר ויותר שחקנים צעירים ומבטיחים ל-MLS שבעבר היו הולכים כנראה לליגות אחרות באמריקה או לאירופה.
אבל אם הנושא זה השפעה על אירופה, אני לא רואה שזה מפחית את כמות הדרום אמריקאים שמגיעים לליגות באירופה, לדעתי אפילו יש עליה בחמש השנים האחרונות במספר הזה.
אלכס, בא ננסה לצאת מהבועה. אני מדבר לא על היום או על מחר, אלא מה יקרה עוד חמש שנים אם ההתפתחות של הכדורגל בארה"ב תגדל. האם זה יגרום לירידה בהגירה של דרום אמריקאים לאירופה? אם כן אז על זה מדובר כאן, גם אם הנושא קצת וויזיונרי. אם לדעתך לא, אז זה אומר שהכדורגל שם לא יתפתח אלא ישאר במקום, האם זה דעתך?
אני יכול לשפוט רק על פי נסיון העבר ואני לא חושב שהליגה שם תתפתח, כנ"ל בסין. בסופו של דבר המעמד של הכדורגל באירופה לא יפגע והוא ימשיך להיות מרכזי במפה מהסיבות שכבר ציינתי וחבל לחזור. ההגירה של דרום אמריקאים לאירופה יכולה להשתנות מעוד סיבות. שוב, עדיין כל ילד שם חולם לצאת לאירופה קודם כל.
אלכס, בשנים האחרונות רואים שחקנים שלפני כמה שנים היו עוברים לאירופה חותמים ב-MLS, זו הנקודה שאני כתבתי כבר מספר פעמים ואתה לא ניסית בכלל להתמודד איתה מחוץ לקלישאות הקבועות. אותי, כמו שניתן להבין מדברי, לא מעניינת פה ההשפעה על אירופה אם יש כזו, כן מעניין אותי בדיון הזה מה הפוטנציאל של הליגות האלו ועד כמה הן יכולות להשתפר (רוזנר בחר לעשות את ההשוואה ביחס לאירופה, מילת קסם שכוללת בתוכה גם את הליגה האלבנית). כמובן גם שמי שהולך לישון עם ילדים עלול לקום רטוב בבוקר, דבר שחובה לקחת בחשבון. רוזנר, לדעתי הכדורגל בארה"ב מתפתח וימשיך להתפתח לאורך השנים לא רק בגלל שחקני הרכש מאמריקה או אירופה, אלא קודם כל בגלל הבנייה הנכונה מלמטה. מה שהסינים גם יצטרכו לעשות אם ירצו להשתפר, ולא רק לרכוש את דאריו קונקה ועוד כמה שחקנים לא רעים. זו התחושה שלי מהמעט שאני רואה ועוקב אחרי הליגה הזו לאורך השנים, אבל כדאי להפנות את אותה שאלה לכאלו שעוקבים אחרי הליגה יותר מקרוב ולאורך זמן, בניגוד לאלכס ואלי. יהיה מעניין לשמוע את הדעה של חברה כמו יותם, DEUCE ואחרים.
דווקא את סין לקחתם כדוגמה? בהתנהלות שלהם מזכירים את איחוד האמירויות וקטאר. הכדורגל בארצות הברית וביפן חווה התפתחות מטאורית בשני העשורים האחרונים, רואים את זה לפי חומר הכדורגלנים המקומי (ולא רק הכדורגלניות) שמשתפר עם הזמן. המונדיאלים של 1994 ו2002 עשו את שלהם לפי דעתי, ובארצות הברית הפופולריות בענף הגברי עוד תצבור תאוצה גם בעזרת דוברי הספרדית הרבים (20 אחוז מאזרחי הפדרציה). בחצי אי ערב אני רואה משהו דומה לסין, בעיקר יבוא שחקנים מאשר גידול דורות של כדורגלנים מוכשרים. מסורת אפשר לבנות, אבל רק עם המשכיות ועם סבלנות רבה. על תחרות להגמוניה האירופאית והדרום אמריקאית עוד מוקדם לדבר לפי דעתי.
לקחתם? תאשים את רוזנר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx תראה משחקים מסין, אי אפשר להשוות את הפוטנציאל לזה של מרבית מדינות המפרץ, בין אם בכמות השחקנים המקומיים בקבוצות ובין אם בכמות הקהל (פוטנציאלית ובפועל). סין סיפור שונה מה-MLS, מרוסיה וגם מהמפרץ בהרבה מובנים וגם האחרות שונות אחת מהשנייה. מה גם שכרגע, למרות 3 החתמות בעלות פרופיל גבוה בהרבה כסף, ועוד כמה כמו קאנאלס, רושאמבק וכו',לא מפזרים שם כסף בצורה כזאת קיצונית כמו שעלול להשתמע מפה (אני חושב, אין לי נתונים). לסין עוד יש דרך ארוכה בשביל להפוך את הליגה שם למובילה באזור שלה, ולא שלושת החתמות כאלו (למרות שקונקה, שלדעתי הוא בכלל לא השחקן הכי טוב בקבוצה בלי קשר לבעיות המשמעת לאחרונה, ובאריוס לא הגיעו בסוף הקריירה) ישנו זאת, גם לא 8-9 החתמות כאלו. רק עבודה יסודית כמו ב-MLS גם אם בצורה שונה ממנה.
ההודעות של אלכס עמוסות בקלישאות ומזכירות לי את הדיבורים שהיו בזמנו כשאברמוביץ' רכש את צ'לסי על כך שבלי מסורת אי אפשר להצליח. כאילו שמסורת זה משהו שנולדים איתו ולא משהו שבונים... אני לא מבין ממש בכדורגל הסיני, אבל אני מבטיח לכתוב פה יותר מאוחר על המצב של ה-MLS, השינוי שהיא עברה, החזון לעתיד וכו'.
אני לא בקיא כ"כ בליגות של סין ושל מדינות המפרץ, אבל יש הבדל גדול ביניהם לבין ה-MLS, שהוציאה עד היום עשרות שחקנים לנבחרות ארה"ב בגילאים השונים, שהגיעו איתם להישגים בינלאומיים ודרך הנבחרות פרצו את דרכם לאירופה (קרלוס בוקאנגרה, קלינט דמפסי, טים הווארד, ג'וזי אלטידור ועוד ועוד...). ועדיין, יש פער גדול בין ה-MLS לליגות האירופאיות, ורוב השחקנים בעולם עדיין יעדיפו לשחק בליגה בכירה באירופה מאשר ב-MLS (יוצא דופן הוא פרדי מונטרו של סיאטל סאונדרס, אבל הוא כבר הצהיר שטוב לו מאוד שם). את הליגות של סין ומדינות המפרץ (בעיקר קטאר) צריך לבחון בעוד 5-10 שנים, כאשר יהיה ניתן לדעת את הכמות (והאיכות) של השחקנים המקומיים, שבשביל לפתח אותם הביאו שחקנים (ומאמנים) דוגמת מראדונה וראול.
הרושם שלי הוא שבמפרץ לא באמת עובדים על פיתוח הכדורגלנים המקומיים, פשוט מנסים להגיע להישגים מהר דרך שחקנים מאמנים זרים בנבחרות ובקבוצות, זה הרושם שלי. לכן הם גם לא יצליחו בניגוד ל-MLS. סין זה סימן שאלה, איזו דרך יבחרו ומהן המטרות, שיהיה מעניין לעקוב אחריו בעתיד. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
טוב, אני אאלץ לעשות את זה קצר יותר ממה שתכננתי, אבל מקווה ששזה יהיה מספק (רק אל תגלגל אלי עיניים בבקשה אליאס): נתחיל בטיפה היסטוריה על קצה המזלג. ה-MLS כידוע הוקמה לאחר מונדיאל 1994, ולמעשה היוותה חלק מהדרישות של פיפ"א לאירוח הטורניר. ההתחלה היתה טובה, אבל הרמה החלשה והכשלון במונדיאל 1998 הבריחו צופים רבים. לאחר מספר שנים שבהם הליגה הפסידה הרבה מאוד כסף, החליטו ב-2001 לחתוך שתיים מתוך 12 הקבוצות בליגה. בנוסף נעשו מספר שינויים במבנה הליגה והתחילו ביישום של פרוייקטים להקמת איצטדיונים יעודיים לכדורגל. בשילוב עם ההצלחה האמריקאית במונדיאל ביפן וקוריאה, העניין בליגה החל לעלות שוב והיא חזרה לצמוח. נקודות מפתח מאז הם 2005, אז הצטרפו לליגה שתי קבוצות חדשות לראשונה (מאז הצטרפו עוד שבע, כאשר המטרה הלא רשמית היא ליגה של 24 קבוצות), וכמובן 2007, אז הגיע דייויד בקהאם והונהג חוק ה"שחקן המיועד", או חוק בקהאם אם תרצו, המאפשר לקבוצות להחתים כוכבים שחורגים ממגבלת השכר של הליגה. הרמה והעניין בליגה נמצאים מאז במגמת עלייה. עוד שינויים מרכזיים שנעשו הם ההקמה של אקדמיות כדורגל ע"י הקבוצות שהתחילה ב-2007 (עד אז קבוצות לא יכלו לגדל שחקנים בעצמן, אלא הסתמכו על הדראפט), וחוזי זכויות השידור שנחתמו עם ESPN ב-2006 ועם NBC השנה, שמכניסים לליגה כסף שמאפשר את שדרוג הקבוצות. באופן כללי, תהליך ההשתפרות של ה-MLS הוא הדרגתי אבל מאוד ברור לעין. כמו שאליאס ואחרים כתבו, שחקנים ממדינות אחרות מתחילים להתייחס לליגה כאופציה רצינית ולא כמקום לפרוש בו (אם כי גם בזה אסור לזלזל - שחקנים כמו אנרי נותנים לליגה את האמינות שהיא צריכה), אבל הדבר החשוב ביותר הוא התהליך הפנימי. לבנים של מהגרים מארצות שבהן כדורגל הוא דרך חיים יש לאן לשאוף להגיע, וכדורגל הופך להיות פופולרי הרבה יותר בבתי הספר על חשבון ענפים אחרים. כל זה יביא לעלייה ברמה של הכדורגל בארה"ב, שתביא לעלייה בפופולריות של הספורט, שתגרום לכך שיותר אמריקאיים ישחקו כדורגל, מה שיביא לעלייה ברמה... לעניין ההשוואה לאירופה (ואני אניח שהכוונה היא לליגות הגדולות), זה לא יעד מוצהר ואף אחד לא חושב על זה. המטרה כרגע היא פנימית - להפוך את הכדורגל לספורט הרביעי בחשיבותו בארה"ב (והוא בהחלט בדרך הנכונה, ממוצע הקהל בעונה שעברה היה גבוה מה-NHL וה-NBA). מה שכן, אני חושב שבעוד 30 שנה, נניח, ה-MLS בהחלט תוכל לתת פייט לליגות אירופאיות בכירות ברמה ובמאבק על השחקנים. דיבר פה אלכס על מסורת כאילו שזה דבר שנולדים איתו ולא משהו שבונים (נראה לי שכתבתי את זה כבר בהודעתי הקודמת, אבל זה משהו שצריך להדגיש לטעמי). בארה"ב אולי אין מסורת של כדורגל עדיין, אבל יש מסורת ספורט מאוד מפוארת וברגע שהכדורגל יתפוס מקום קבוע בסדר היום האמריקאי זה יהיה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך להיות הטופ של הטופ - כמו שאר ענפי הספורט בארה"ב.
זכור לי שבהתאחדות הכדורגל בארה"ב דיברו על מונדיאל 2010 כמטרה, שהצלחה והתוצאה בה חשובה (דיברו על על השלבים המאוחרים). נראה לך שאם הנבחרת תעבור תקופה רעה (כרגע עושה רושם שלא) הפופולריות תרד? זה קשור? אי ההעפלה של הנבחרת האולימפית היא בטח נחשבת כשלון, אבל עושה רושם שבשנים הבאות ארה"ב לא תחמיץ מונדיאלים. לי אישית קצת קשה עם העניין הזה... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
