הידיעה בהסתמך על סיפור אמיתי, היום גיליתי לתדהמתי שאחת מהשותפות שלי לדירה משתמשת באופן תמידי בקצף גילוח שלי אני ממש לא רוצה לדעת לאיזה שימוש..... תגובתה "אני מצטערת" אני שוקל עכשיו פעמיים אם לא לזרוק את הפאקינג קצף גילוח, עם כל ההתעללויות שלה, הולי שיט, מה אנשים היום לא עושים.........., הדבר הזה לא עולה יותר מ 2 , WTF ? בכל אופן הבחורה פאקינג פריקית, מזל שאני עוזב בקרוב!
שמעתי היום שתי רוסים-ישראלים מדברים בינהם בעברית עם מבטא כבד מאוד. השאלה המתבקשת: למה? לירן אני מציע לפני שתזרוק, תעשה משהו משעשע, תוסיף לשם כוהל למשל, או יותר טוב, דבק פלסטי, ככה גם תגלה את השימוש
חברי הטוב דני קיבל את דירתו בשינקין של שחקן רוסי-ישראלי ידוע ל- 10 יום, כולל סכום של 1000 ש"ח והרבה אלכוהול משובח כדי שהוא ישגיח אחרי החתול העיוור. מיותר לציין שאנחנו מבלים את כל הזמן הזה שם.
לא יודע מה עדיף, עובדה היא שהסכין גילוח שלי היה חשוף גם לפריקיות שלה, לפניי רגעים אחדים הכל נזרק לפח, ציוד חדש נרכש והוחבא היטב. מישקה, אני מנסה להיות פולטיקלי קורקט, ההצעה שלך נשללת על הסף, אני חשבתי דווקא על דבק
את זה תשאל את איקר גרמנית נטו! ולא רב הגרמניות לא ככה, אבל פריקיות לא חסר כאן, ולראייה הדוגמא הצנועה שלי!
אם כבר סיפורים מוזרים, אז זב הסיפור הכי מוזר שאני מכיר מתחום הכדורגל: בעונת 02/03 רכשו את הפועל אשקלון במשותף שני עסקנים אשקלונים: מנשה עלוואה ויוסי פרטוק. עלוואה מינה את עצמו למאמן הקבוצה ופרטוק תיפקד כיושב ראש. הם התחילו בתור חברים טובים, אבל בהמשך הדרך הם הסתכסכו, ואז התחילו לקרות דברים מוזרים בקבוצה. זה התחיל כשבבוקר יום ראשון, הגיע עלוואה לאימון הבוקר (כזכור, הוא המאמן) של הקבוצה, ולהפתעתו גילה את האיצטדיון העירוני נעול. הוא ניסה לברר מה הסיפור ואז גילה שהיו"ר פרטוק הודיע לכל השחקנים שהאימון הוקדם בשעה, השחקנים הגיעו בזמן לאימון, והוא נעל את האצטדיון אחרי כניסתם. כמובן שהתחיל בלגן, ויום למחרת באימון הבא, ציפתה הפעם ליו"ר, פרטוק, אותה ההפתעה. עלוואה החליף את כל המנעולים שהציב היו"ר יום קודם לכן. כעבור יומיים, הפלא ופלא, שוב הוחלפו המנעולים, עד שהעירייה החליטה להתערב והסירה את כל המנעולים שהוצבו השבוע. חושבים שזה מוזר?? זה כלום לעומת ההמשך. היו"ר פרטוק נכנס לחדר של המאמן, הוציא משם את המקרר שהיה בו, ופשוט לקח אותו לביתו. בתגובה, המאמן החליט לקחת לביתו את גביע הטוטו שבו הקבוצה זכתה שבועיים לפני.... ועכשיו מגיעים לעיקר: כל המקומונים בעיר פירסמו את הסיפור הבא, תחת הכותרת "מסע עלי-בבא": יום שבת, יום של משחק חוץ נגד מג'דל כרום. המאמן עלוואה מתקשר בערב שישי לכל השחקנים ומודיע להם להתייצב בתחנה המרכזית ולא באצטדיון העירוני (משם הם יוצאים בדרך כלל למשחקים). אחרי שכל השחקנים מגיעים למקום המפגש, הוא אומר להם ללכת לחלק האחורי של התחנה, שם הוא מעלה אותם על מיניבוס פרטי שהשכיר, כל זאת כשהנהג הקבוע של הקבוצה מחכה על יד האצטדיון עם האוטובוס מונע. אחרי שהם עולים הוא מודיע להם שהם נוסעים במיניבוס הזה למשחק, ואוי ואבוי לשחקן שמדליף את העניין לפרטוק. כדי לוודא את העניין, הוא דורש מהם להפריד את הסוללות מהטלפונים הסלולריים שלהם, ולהפקיד את הסוללות בידיו.. כשהוא ספר שנמצאות בידיו בדיוק 19 סוללות (כמספר השחקנים באוטובוס) הוא הורה להתחיל בנסיעה. מה שהוא לא לקח בחשבון זה שאחד השחקנים החזיק 2 פלאפונים, ואותו שחקן מיהר להודיע לפרטוק על העניין. היו"ר לקח את רכבו הפרטי והחל לדהור על מנת להשיג אותם, וכשזיהה אותם, התחילו תוך כדי הנסיעה שלח לעברו אצבע משולשת והחלו לקלל אחד על השני מול עיניי השחקנים ובאמצע הנסיעה... הסיפור לא נגמר כאן והמשיך גם במגרש עצמו אבל זה כבר פעם אחרת..
אני לא יכול להפסיק לצחוק בדרך חזרה מהמשחק של הפועל חיפה באוטובוס, פתאום עולה איזה מבוגר (70 ככה) עם כיסא עץ כזה עם ריפוד. מסתבר שהוא הביא את הכיסא כדי שיוכל לשים אותו במעבר ולשבת עליו. מכירים את כל הזקנות האלה באוטובוס שתמיד שותקות ומסתכלות במבט כזה של "איזה נערים חוצפנים"? אפילו הם התחילו להיקרע מצחוק על הבן אדם הזה.
