סר בובי רובסון הלך לעולמו

אדם ענק שתרם המון לכדורגל האנגלי לכדורגל בכלל.

Sir Bobby Robson Tribute

http://www.youtube.com/watch?v=OXpQxumoKoY&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=vNcK84PJDFE&feature=fvw

R.I.P

 

http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/8178079.stm

כולם אהבו אותו מאוד.

 

ג'נטלמן גדול, ווינר ענק וכמובן מנג'ר נפלא.
סר בובי, על אף מצבו הבריאותי הלא מזהיר, המשיך להופיע במגרשים כאורח(בעיקר בכל מה שקשור לנבחרת אנגליה)- ובצער רב, היה אפשר לראות את מצבו הקשה ושזה עניין של זמן.
אחד שבאמת כדורגל זרם בעורקיו.

יהי זכרו ברוך.

 

נעים להיזכר דרכו באיפסוויץ' המצוינת שלו בתחילת שנות ה-80 שהיינו רואים במשחק השבוע, עם קופר עוצר הפנדלים בשער, בוצ'ר, מיק מילס, טייסן ומיורן ההולנדים, וורק, אלן ברזיל, פול מרינר ואריך גייטס עם הפרצוף המוזר.
קבוצה קטנה והתקפית עם שחקנים גדולים, סגנית אלופה ומחזיקת אופ"א ב-1981.

 

Sir Bobby Robson R.I.P- Legend

מנג'ר מצליח ואדם משכמו ומעלה. לא ראיתי יותר מדי ממנו אבל אני כן זוכר אותו קצת בניוקאסל ואיך שהוא הרים אותם מהתחתית והצליח שם.

 

RIP
היה ג'נטלמן אמיתי.

 

בניגוד למאמנים אחרים בליגה, סר בובי רובסון היה צנוע, אהוב ע"י הרוב המוחלט של אוהדי הכדורגל באנגליה, ובעצם, בכל מקום שבו אימן. אדם גדול, ג'נטלמן, מנג'ר ענק, שהיה אגדה עוד בחייו ובמהלך הקריירה שלו. יהי זכרו ברוך

 

בנאדם ענק ואישיות מדהימה, יהי זיכרו ברוך.

 

זן הולך ונכחד, וכ"כ חבל.

יהי זכרו ברוך, איש ענק.

 

לצערי זכיתי להכיר את האיש הגדול הזה רק מהקדנציה בניוקאסל - אחרי העזיבה של קיגן בסוף שנות ה-90 והנפילה של המגפייז, הוא הצליח להחזיר אותם לימים הגדולים, לכדורגל האטרקטיבי המושרש בניוקאסל עוד מתקופתו של קיגן ועוד לפני כן.

בנבחרת אנגליה חבל לי מאוד שרובסון שהדריך את הדור הכל-כך מוכשר בשנות השמונים (רובסון, בארנס, ליניקר, בירדסלי, שילטון, הודל, וודל, הייטלי.. שכחתי מישהו?) לא הצליח להגיע לזכות באף תואר או להגיע לגמר מונדיאל או אליפות אירופה. זה כל-כך מגיע לאיש הגדול הזה.

RIP סר בובי רובסון

 

צריך להיכנס ל"סאן" ולקרוא שחקנים ומאמנים מדברים על סיר בובי רובסון.
כולם כולם מדברים על איש ענק עם תשוקה מטורפת לכדורגל.
אפילו ברגעים האחרונים שלו הוא הצליח לדבר רק על כדורגל.

מאז אלף ראמזי שלקח את גביע העולם ב 66 לא היה מנג'ר אנגלי שהיה כל כך קרוב כמו סיר בובי.
פעם אחת הוא הפסיד ברבע הגמר במקסיקו 86 ל"יד האלוהים" ובפעם השניה באיטליה 90 בפנדלים בחצי הגמר אחרי שב120 דקות היינו הרבה יותר קרובים לגמר.

 

על זה מגיע לו אפלאוס!!!

http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2009/06/19/article-0-036B5EBA0000044D-894_468x337.Xxx

http://www.wembleystadion.de/64/lightbox/ak_nm_wm90_jubelteamarmpresse.Xxx


יהיה זיכרו ברוך

 

אבי מלר נפרד מהאביר של הכדורגל האנגלי:
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?fold...d=63232&lang=HE

 

YNWA sir bobby

 

אוהדי סנדרלנד שנסעו למשחק החוץ בגלאזגו מול סלטיק שרו את שמו של בובי רובסון והתנהגו נפלא.
כל הכבוד.
סנדרלנד אגב ניצחה 1-2.