https://gmsrp.cachefly.net/images/18/07/27/caf371458b915e0b35fae73f27d2d9c9/690.Xxx גמר ליגת האלופות 2011 בוומבלי די סימל את העשור העתיד לבוא - עליונות גדולה של קבוצה ספרדית על זו האנגלית. סמלי משהו שהוא נסגר במשחק בו נציגה ספרדית מדיחה את זו האנגלית. האנגליות סוגרות עשור באירופה עם 2 זכיות בלבד בליגת האלופות(צ'לסי ב - 2011/12 וליברפול ב - 2018/19) ו - 3 הפסדים בגמרים(מנצ'טסר יונייטד ב - 2010/11, ליברפול ב - 2017/18 וטוטנהאם הוטספור ב - 2018/19). בליגה האירופית שם היתרון הכלכלי שלהן אמור היה לבוא אף לידי יותר ביטוי זה נגמר עם 3 זכיות(צ'לסי ב - 2012/13 ו - 2018/19, מנצ'סטר יונייטד ב - 2016/17) ו - 2 הפסדים בגמר(ליברפול ב - 2015/16 וארסנל ב - 2018/19). למרות התעוררות מסוימת בשנים האחרונות ועונה הסטורית אשתקד של שני גמרים על טהרת אנגליה, הדעה הרווחת וההגיונית שלאור התעשרותה ההולכת וגדלה של הפרמייר ליג בתקופה הזו, כאשר אפילו קבוצות בטן הטבלה שופכות עשרות רבות של מיליוני פאונד בחלון אחד, האנגליות הן לגמרי היו אנדראצ'יבריות במפעלים האירופיים ובפרט בבמה המרכזית - ליגת האלופות. העונה האנגליות הוכיחו שלא מסוגלות ליצור באמת רצף ואפשר להגדיר את העונה הזו ככושלת באופן כללי. מה הסיבות לכך לדעתכם? האם אפשר לתלות הכל בכך ששניים מגדולי השחקנים בהסטוריה מסי ורונאלדו השתלטו על המפעל? האם כשיש לך יותר כסף, אז יש לך גם פחות שכל אין לנצל אותו? האם בכלל יש גורם משותף לאנדראצ'יביריות של האנגליות? מה נתן את היתרון הגדול לספרדיות בעשור הזה מעבר לשני השמות שציינתי? האם המאמץ הנדרש בפרמייר ליג (ביחד עם הלו"ז הצפוף המסורתי באנגליה) פוגע יותר ויותר בנציגות שלה?
אני חושב שדווקא נכנס יותר "שכל" לליגה הזאת בדמות מאמנים כמו פפ, קלופ, פוצ'טינו ועוד כמה פורטוגלים עם הייפ מקבוצות הבטן. לא חושב שכמות הזכיות הקטנה יחסית מעידה על חולשת הליגה. ליברפול למשל הודחה השנה כבר בשמינית הגמר פשוט כי היא פגשה את אתלטיקו ה"נודניקית" שיכולה לעשות צרות לכל הגדולות, ועדיין כולם יסכימו שהיא אחת הקבוצות הטובות באירופה. פפ הודח בגלל טעויות טקטיות מוזרות(לפחות זה מה שאלה שראו את המשחק אמרו) לא כי סיטי פחות טובה מליון ולא כי הליגה האנגלית פחות טובה מהליגה הצרפתית שבה כל שחקן שמראה טיפה כשרון עובר.....לליגה האנגלית. כמו שאמרתי בשרשור השכן, בטורניר של נוק אאוט יש הרבה מקריות ואי אפשר להסיק מזה מסקנות אמפיריות. בעונה שעברה היו גמרים כל אנגליים גם בצ'מפיונס וגם באירופית, השנה בשני הגמרים לא תהיה אף אנגליה. אז מה שנה שעברה הליגה האנגלית היתה הליגה הטובה באירופה והשנה היא לא שווה גרוש? לההה
אני לא ממש בטוח לאיפה היית רוצה לקחת את הדיון הזה. מצד אחד, זה טורניר נוקאאוט שלא תמיד מעיד על משהו (וכן, אין ספק שזה היה עשור בשליטה מדהימה של הכדורגל הספרדי, אבל גם הוא מראה סימני דעיכה). מצד שני, עמדו לרשות ברצלונה וריאל שני שחקני ההתקפה הגדולים בהיסטוריה עם סגלים סופר דופר מוכשרים ויקרים (6 זכיות ביחד בליגת האלופות בעשור הזה, שתיים נוספות היו טרבליסטיות בדמות אינטר ובאיירן). מצד שלישי, יש פה כל-כך הרבה מקריות וגורם של מזל שאפשר בקלות לדמיין לפחות עוד גביע אחד נופל לידיים אנגליות (ליברפול) או להפך (צ'לסי). מצד רביעי, יונייטד נוראית זכתה בגביע האירופי, צ'לסי וארסנל נוראיות הגיעו לגמר של המפעל בעונה שעברה. זה לא אומר יותר מדי. אם כן להתייחס לעתיד - ולאו דווקא רק לתוצאות של האנגליות באירופה - אז אני אופטימי לגבי האיכות של השחקן האנגלי בפרט ומה שקורה בפרמיירליג בכלל. מאמנים מוכשרים מגיעים לקבוצות קטנות יותר (נונו, האוזנטאל) ומספקים עניין; לסטר מתנהלת בצורה אינטיליגנטית ומקבעת את עצמה בצדק כקבוצת צמרת בפרמיירליג (עם % פגיעה מעט טוב יותר היא מסיימת שוב בטופ 4); לוולבס יש פרויקט מעניין; ליברפול וסיטי מחזיקות בשני המאמנים הטובים בעולם; יונייטד מעט מתייצבת והעתיד נראה באופן יחסי פחות חשוך מבעבר; לאברמוביץ' חזר התיאבון וצ'לסי אפילו מקדמת שחקני בית; ארסנל מחפשת את עצמה ביום שאחרי ונגר; כל דקה שומעים על אנגלי צעיר חדש שאפילו חלקם יוצאים החוצה וחוזרים לפרמיירליג מהדלת הראשית; לידס חוזרת עם פסיכופת על הקווים; אולי מישהו סופסוף ירכוש את ניוקאסל; יש אקשן ויש הרבה למה לצפות בעשור הקרוב.
כשמדברים על הפער בין השקעה להישגים אירופיים, אז כמובן מי אם לא סיטי של פפ מייצגת זאת מצוין. בכלל אין עוד עיר שבה משחקים שני מועדונים כה עשירים בין אם בגלל הכסף של המועדון או מה שמזרימים למועדון. מנצ'סטר הייתה אמורה להפוך בעשור הזה לאחת מבירות הכדורגל של אירופה. בפועל רק פעמיים אחת מקבוצות העיר שיחקה בחצי גמר צ'מפיונס בעשור הזה. שתיהן כישלון קולוסאלי באירופה. כל אחת בדרכה. עשור מדגם מספיק גדול בשביל לדון על מגמות ולעשות סיכומים. עונה זו או אחרת בהחלט נתונה גם למקריות.
צריך להפריד כי מדובר בשני מקרים שונים. סיטי מבחינת איכות הכדורגל בשוטף בהחלט מתרגמת את ההשקעה הכספית למגרש(לפחות בצד ההתקפי) זה שפפ עושה פה ושם שטויות(אגב גם במשחקי ליגה) בסדר קורה. יונייטד זה סיפור אחר לגמרי. כאן מדובר במועדון אנדראצ'יברי שלא יודע להשקיע את הכסף נכון, גם ברמת השחקנים ולא פחות גרוע ברמת המאמנים. זה מעיד בעיקר על יונייטד ולא על הכדורגל האנגלי. בכל ליגה תמצא קבוצות כאלה. באיטליה למשל זה מילאן, גם אם הסכומים זה לא כמו ביונייטד. אבל הנה מצד שני יש לך את ליברפול שכן יודעים איפה להשקיע את הכסף. היה לך עד לא מזמן את טוטנהאם שעם השקעה לא גבוהה יחסית עשו דברים יפים. יש לך את לסטר שגם עושים דברים יפים.
מילאן עברה עשור כושל של חידלון ניהולי אבל גם חידלון כלכלי. אל תשווה בכלל עם הביצועים הכלכליים של יונייטד. עבור מילאן זה היה עשור הפסדי עתק, מה שאגב מראה גם על הצד השלילי של ניהול ידני וקפריזי שהיה ברלוסקוני. גם בעלות התחלפה פעמיים. מילאן לא הייתה יכולה כבר להתחרות על שמות מהטופ(רק לשעברים בטופ). היא כן יכלה להבנות בצורה חכמה יותר. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
בשנים האחרונות הם כן שפכו שם ערימות, בקנה מידה איטלקי לפחות. בונוצ'י וכאלה. הם בנו על זה שהם יעלו לצ'מפיונס ליג ויחזירו את הכסף, מה שלא קרה והבור התעמק עוד יותר. המצב שם רע מאד.
