ובזכות עונת הדאבל האגדית בהייבורי ב-97/98, אז הוא ופטריק ויירה יצרו שילוב קטלני במרכז המגרש שגם הכניע את כל נבחרות העולם במונדיאל של אותה שנה...
צודק, דידייה דשאן פתח אז, פשוט חקוק לי בזכרון הגול השלישי בגמר מול הברזילאים שהיגע משיתוף פעולה של ויירה את פטי, סורי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx . איזה קבוצה ענקית צרפת היו...
ההבדל הוא שאת יואהן קרויף במונדיאל 74 או את רונאלדו במונדיאל 98 יזכרו כגיבורים טרגיים ואת דל פיירו של יורו 2000 יזכרו כטרגדייה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx .
משפט מבריק,אין מילה אחרת לתאר את הפנינים שיוצאות לך מהפה.מחיאות כפיים ממני ומשאר חברי הפורום,הצלחת לעקוץ ולהתחכם!! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
קלאודיו קאנינג'ה פורש ! רבים הזילו דמעה כששמעו השבוע שקלאודיו קאניג'ה, "אל פחארו" (הציפור) פורש מכדורגל, בגיל 38. הארגנטינאי האהוב הודיע השבוע בשיחת טלפון משדה התעופה היתרו בלונדון שהוא לא משחק יותר כדורגל. "היו לי כמה הצעות בתקופה האחרונה, אבל אף אחת לא ממש שיכנעה אותי. התקופה האחרונה שלי בקטאר היתה שיעמום אחד גדול. זה לא הוסיף לי כלום מבחינה מקצועית ואנושית, הייתי שם רק בגלל הכדאיות הכלכלית", אמר בשיחת הטלפון לתקשורת הארגנטינאית. "היו לי הצעות מאירופה אבל ויתרתי. לא שיחקתי שבעה חודשים, ואין ספק שאני לא בכושר טוב. אבל יכולתי לחזור". http://grm.m.walla.co.il/archive/23651-4.Xxx הרגעים הגדולים של קלאודיו השער הכי גדול: "מול ברזיל במונדיאל. ברור. הם עשו לנו בית ספר, אבל אז דייגו נתן מסירה אלוהית. הכל בזכות דייגו". הרגע המביך: "בתקופה ששיחקתי ברומא ב-1993". קאניג'ה נעצר אז לאחר שלא עבר בדיקות סמים, בסמיכות לקריסה של חברו הטוב, מראדונה. השחקן הכי גדול: "דייגו. גם החבר הכי טוב שלי". המאמן הכי גדול: "אלפיו באסילה. מה שהוא עשה עם הנבחרת שלנו בתחילת שנות ה- 90 אף אחד לא ישכח אף פעם". בקשה אחרונה: "משחק פרידה עם הנבחרת". כל המספרים 457 משחקים בקריירה. 122: שערים שכבש בקריירה. 50: משחקים בנבחרת ארגנטינה 16: שערים במדי הנבחרת 7: תארים קבוצתיים ובנבחרת 9: קבוצות בהן שיחק בקריירה
גבריאל בטיסטוטה פורש הארגנטינאי הבין לאומי לשעבר הודיע היום רשמית על פרישה מכדורגל. http://www.ukrainianfootball.com/gallery/Players/World/Batistuta.Xxx אחד מהחלוצים הגדולים בהסיטוריה לטעמי. מONE.
באמת אחד החלוצים הגדולים ביותר בארגנטינה ובכדורגל האיטלקי. בעיקר בגללו נהייתי אוהד פיורנטינה (עד היום למי ששואל...). חלוץ ענק, סקורר גדול, לא היו הרבה כמוהו. שחקן נשמה אמיתי, שעזב את פיורנטינה בעיקר בגלל הבעיות הכלכליות שהיו למועדון, וגם בגלל שהוא רצה אליפות איטלקית - והשיג מייד ברומא. אין הרבה מה להגיד, כל אחד מכיר את באטיגול. אז שיהיה לו בהצלחה בכל קריירה שיבחר בה, בין אם זה בכדורגל או מחוצה לו. בעיקרון, מבחינת כדורגל, ברגע שהוא עזב את איטליה הוא "פרש", זה היה ברור שלקטאר הוא הגיע בשביל הכסף. אבל עדיין, עכשיו זה רשמי, ואנחנו נפרדים מאחד מגדולי החלוצים בתקופה האחרונה, ואולי בהיסטוריה בכלל (אבל זה כבר סובייקטיבי). אגב - אני זוכר שהוא שבר את שיא הכיבושים בסריה A. אני זוכר נכון? ואם כן, האם השיא שלו עדיין עומד, או שנשבר?
חבל. אחד החלוצים היותר טובים שראיתי ואחד האהובים עלי, אבל הגיע הזמן. אני לא אשכח לקאפלו שהעיף אותו מרומא.
לא יאומן איך השחקנים הכי טובים בעשור האחרון עומדים לפרוש ממש בקרוב,שחקנים כמו נדבד,דל פיירו,קאפו,רובטו קרלוס,זידאן,רונאלדו.....בקרוב כבר לא ישחקו . ועכשיו באטיגול שאומנים נעלם לשנתיים,אבל תמיד רציתי שהוא יחזור למרכז הבמה. חבל . מאחל לו הצלחה בהמשך הדרך ורק שלא ילך בדרכו של מראדונה בכל מה שקשור "לחיים מחוץ לכדורגל".
תודה על כל הרגעים והזכרונות. בארגנטינה בפיורנטינה ברומא ובאינטר אגדה שהסרייה אה זרמה לו בדם , בשבילי הוא מייצג לא רק את הסקורר הענק שהוא היה אלא גם את הסרייה אה במלוא יופייה , בימים שפיורנטינה לא נראיתה כמו קבוצת בת של יובה ושרומא יכלה לקחת אליפות.
מסכים עם כל הודעה והודעה שנכתבו כאן. כמו אמיל, בזכות באטיגול הפכתי להיות אוהד פיורנטינה. בחופשה הראשונה שלי בחו"ל ( הונגריה, בודפאשט), כשהעונה באיטליה בדיוק הסתיימה, הגיע הזמן לקנות את חולצת הכדורגל הראשונה שלי. לא היה לי ספק של מי תהיה החולצה. " אבל אין לזה סט " אמר אבא שלי, "לא אכפת לי" עניתי, " אני רוצה באטיסטוטה ומצדי שיתנו לי מכנס של קבוצה מהליגה הרביעית בהונגריה ". וכך זה היה, החולצה הראשונה שלי היא של באיסטוטה במדי פיורנטינה, עד היום אני שומר אותה ודואג להוציא אותה מידי פעם בארון ולצאת לשחק איתה. כשבאטיגול עבר לרומא עברתי לרומא ביחד איתו ( למרות שלפיורנטינה תמיד תשאר לי פינה בלב). אייי, השנים היפות והתמימות של הכדורגל. במקביל לאהבה ליוניטד התאהבתי בכדורגל של אותם שנים, עוד שחקן שאהבתי ( קיקו) לקח אותי לאתלטיקו מדריד ולדאבל ענק. לאחר מכן באיטליה באטיגול סחף אותי לאליפות מתוקה עם רומא. צריך לומר את האמת, כשבאטיגול עזב את רומא חלק ממני עזב איתו. נכון, בשנה שעברה המשכתי לעקוב אחרי רומא, אבל זה לא היה אותו הדבר. התקווה בקיץ הייתה לחזרה של באטיגול לפיורנטינה לעונת פרידה, מה שלצערי לא קרה. עבורי הוא ישאר ( ביחד עם קיקו, גיגס וקאנטונה) כאחד השחקנים הגדולים ביותר שראיתי מימי. http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-827629,FF.html http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0265.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0238.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0178.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0075.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0060.Xxx http://www.tifonet.it/soccerfoto/28052001042947.Xxx http://www.tifonet.it/soccerfoto/18062001024208.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0287.Xxx http://www.batistuta.com/fotogallery/foto/bati0283.Xxx http://www.batistuta.com/leggenda/037.Xxx נפרדים מבאטיגול
עם כל הכבוד לבטיסטוטה ולקריירה ה"מפוארת" שלו הוא איבד את קרנו בעיני ברגע שהלך לשחק בשביל עוד כמה ג'ובות בקטאר... זיקנתו בהחלט ביישה את נעוריו...שחקן גדול אמור לסיים את הקריירה בבית, ראו מקרה זולה ורבים אחרים...
