היינו טובים יותר במחצית השנייה, אבל זה לא מספיק טוב. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מאבדים את היתרון שלנו בקלות אם לא נתעשת.
מוריניו חייב לתת לקוודראדו יותר דקות כדי שישתלב וייתן תרומה משמועתית. אני לא אוהב את הרעיון של וויליאן באמצע, אבל בהחלט אפשר להגדיל מעט את הרוטציה ולראות איך משלבים את קוודראדו יותר.
בחישוב מהיר שעשיתי (מבלי תוספות זמן שיוסיפו לזמן המשחק האמיתי וחישוב הפרשים מדויקים בין שערים), מתוך 2520 דקות משחק בפריימרליג (42 שעות), היינו בפיגור 149 דקות (שעתיים וחצי). אפשר היה לחשוב מהנתון הזה שאנחנו דורסים את הליגה, אבל אנחנו מאבדים יתרון יותר מידי פעמים העונה. אולי מוריניו צריך לחשוב מה לא בסדר בשיטת המשחק שלו שגורמת לקבוצה ללכת אחורה אחרי כיבוש שער.
אני בדעה שהסתכלות על תוצאות בודדות כאילו הן בלתי תלויות היא מוטעית מלכתחילה. בלי לזלזל בסאות'המפתון, אני חושב שאם מנ סיטי מנצחת את 2 המשחקים האחרונים שלה, ההסתברות שצ'לסי הייתה מנצחת היום הייתה גדלה משמעותית. לכן, אני ממשיך לחשוב שצ'לסי הזאת היא קבוצה חזקה מאוד עם כלים גם להגנת ברזל וגם להתקפה יצירתית ויעילה. כשאף אחד לא דוחק בה לתת את המקסימום שלה יכול להיות שהיא מוותרת לעצמה קצת, בין אם זה נראה לנו מוצדק או לא. תסתכלו עונה שעברה את רצף הנצחונות של מנ סיטי וליברפול במחצית ה-2 של העונה, לסטטיסטיקאי מהצד זה נראה כאילו אחת מהשתיים האלה הייתה לוקחת אליפות מול צ'לסי של העונה הזאת אבל האם כך המקרה?
אני מאוד מסכים איתך, זה אחרת כשאין תמריץ. אבל אי אפשר להתעלם שמהכריסמס הקבוצה נתנה איזה 200 דקות של כדורגל ממש טוב (אולי אני מגזים ולא זוכר), אז אפשר להבין את האכזבה מתצוגות מסוימות.
200 דקות טובות מהכריסמס? נראה לי פרגנת. כמשחק שלם אני יכול לזכור רק את ה- 5-0 בליברטי סטאדיום, ואולי חלקים מהמשחקים מול אברטון ו-ווסטהאם. אמנם היו עוד תוצאות טובות כמו הניצחונות על ליברפול וטוטנהאם בגביע הליגה, ניצחון ב-וילה פארק, תיקו בפריז, אבל בכולם סיפקנו כדורגל בינוני עד גרוע מאוד.
מוריניו התייחס היום במסיבת העיתונאים לרובן לופטוס-צ'יק: "I think he [Ruben] will be a player to compete for a position. Now is the moment to protect him. If in this moment we were sixth or seventh he would play. Ruben is a player who I expect to compete for a place in the team next season. His evolution is superb. I don’t speak about Pogba or other players. We look to our midfield players and between Fabregas, Matic, Ramires, Ruben, we have a good group. I believe a lot in Ruben. In the next season Ruben is not a number, he is a player to compete for a place.” ולפני שיתחילו התגובות הציניות- קודם כל זו התקדמות העונה שבכלל אנחנו שומעים מהמאמן שלנו אמירות כאלה. ומוריניו זה לא ביבי, הוא לא יכול לזרוק מילים באוויר ולקבל 30 מנדטים. אני לא יודע מה הסיכויים שלנו להתחרות עם כל גדולות היבשת על שירותיו של פוגבה, בטח כשהסוכן הופך את זה לתוכנית ריאליטי, אבל בוודאי ננסה את מזלנו (כבר היו שמועות השבוע שברוס באק נפגש עם סוכנו, אין אימות לדברים), כי איזו קבוצה תוותר על פוגבה בשביל שחקן אקדמיה מוכשר ככל שיהיה? אבל אם לא- אני רוצה להאמין שמוריניו יתן ל- RLC את הצ'אנס להשתלב בקבוצה. מעבר לזה, גם אם יגיע רכש (עוד שם שעולה שוב הוא קוקה מאתלטיקו, אפילו במסגרת עסקה להחזרת השבוי פליפה לואיז), אני רוצה להאמין שהוא יגיע על חשבון רמירז ו/או אובי מיקל, ועדיין יתן ל-RLC להיכנס לסגל. לא מדובר גם בעמדה עמוסה במיוחד, יש לנו את שני שחקני ההרכב, כשגם את אחד מהם (ססק) מוריניו מעדיף להעביר קדימה כשאפשר (אולי בכלל נחזור ל- 4-3-3?). מקווה שבמועדון לא ילכו הפעם על קניית פאניקה/ניחומים כמו שקרה בעבר עם עמדות אחרות, הפעם יש לנו שחקן צעיר שיכול לכסות חור. זה הימור, הימור שצ'לסי לא לקחה כבר עשור וחצי, אבל אנחנו יכולים להרוויח פה בענק. כי שחקן שעולה מהאקדמיה, מעבר לזה שהרווחת אותו לשנים רבות קדימה, הרווחת מנהיגות שלא תקבל משחקן רכש. ולזה אין מחיר. אגב, למי שדואג מה- FFP, ה'טלגרף' דיווח השבוע שצ'לסי מסוגלת היום לרכוש את פוגבה מבלי למכור אף שחקן. צ'לסי תרוויח בקיץ מעל ל- 40 מ' פאונד "בונוס" נוספים שתוכל לבזבז על העברות, זאת בזכות העסקה החדשה עם יוקוהומה, העזיבה של טורס (שבסוף העונה ימחק מחישוב ההוצאות) והחוזה החדש של הזאר (שפורש את ה"מחיר" שלו על טווח ארוך יותר). שווה קריאה למי שרוצה להבין קצת במספרים איך מתבצע החישוב. עוד מדובר על כך שצ'לסי כיום בכ- 75% מהחופש הכלכלי שהמועדון צריך כדי לרכוש אפילו את מסי (לא שזה באמת ריאלי).
הקבוצה הורגת אותי, ליטרלי... אני חושב שאחרי הגול של רמי עשיתי משהו כמו להתאסלם רק לא היו עדים. יש משהו טוב אחד ביכולת הזאת שלנו, ממשחק מחריד אחד לשני אפשר להבין טוב יותר בדיוק מה חסר לנו בקבוצה, בסגל. כמו שאמרתי בדיון המחזור איבנוביץ' הזוועתי, קהיל וטרי לא צריכים מבחינתי להיות שחקני הרכב בשום אופן בעונה הבאה (אולי טרי פה ושם לא יותר). מעבר לטעויות האישיות של כל אחד מהם, הגיע הזמן לקו אחורי חדש שיתאים לקבוצה גדולה מודרנית, פרואקטיבית כמו שאנחנו מחכים לראות. האיטיות הורגת אותנו, אי אפשר לשחק עם קו גבוה עם שחקנים כל כך איטיים, המלכודת נבדל שלהם מביכה. יש לנו כבר את אזפי, לואיז וזומה, אחת משתי המשימות הכי חשובות להנהלה ומוריניו הקיץ זה למצוא את הבלם המתאים שישלים אותם. זה יהיה קשה ולא בטוח בכלל שנמצא בלם מספיק טוב. בסופו של דבר זו צריכה להיות רביעיה הרבה יותר מהירה והרבה יותר טכנית ממה שיש לנו עכשיו. המשימה השניה והחשובה אף יותר זה כרגיל, שחקן קישור. הניסוי ותהיה לא נגמר בקיץ האחרון וגם לא בינואר לעניות דעתי. אנחנו צריכים במרכז המגרש ובחלק הקדמי עוד שחקן שדבוק לו הכדור לרגליים, עוד שחקן חכם עם הכדור, כרגע רק ססק והזאר עונים על ההגדרות האלו. וויליאן מבחינתי ימשיך בהרכב למרות שהוא לא מספיק חכם עם הכדור בניגוד לשניים. הקיץ עוד רחוק בשביל שמות, אבל לשם דוגמא, השחקן שאני הכי הייתי רוצה זה קוקה. מתפקד בצורה דומה לאוסקר רק הרבה יותר טוב. למרות שגם שחקן 'דמוי אדן הזאר' אם יש דבר כזה, היה מתאים. לגבי קואדרדו שבקושי קיבל דקות, לדעתי מדובר בעוד קשר התקפי שהולך להיטחן על הספסל כי הוא לא טכני מספיק. עוד דבר בנושא מרכז הקישור וההחזקה של הקבוצה בכדור- רמירז. יחד עם שחקנים לא טכניים מספיק כמו טרי, קהיל, אזפי ואוסקר, רמירז מעל כולם לא מאפשר לנו להסתדר עם משחק לחץ של יריבה, היום פאקינג האל הצליחה לגרום לנו והרבה לו לאבד כדורים בגלל לחץ פשוט.
יש למישהו מילה מתאימה לתאר את האליפות הקרבה אלינו? יש לי כמה בכיוון, עדיין לא מוצא את המילה המתאימה. לא מאמין מה אנחנו עושים לעצמנו.
בוא נגיד היו מירוצי אליפות יותר מותחים בפרמייר ליג(אלא אם יהיה פה טוויסט בלתי צפוי ואני לא חושב כך). זה שהולך יותר קשה גם למוליכה בתקופה הזו של השנה זה גם לא חדש.
איך להגדיר את האליפות של צ'לסי? למה חייבים לחפש הגדרות? אני עדיין משוכנע שצ'לסי היא הקבוצה הכי טובה בפריימרליג, היא מוליכה את הטבלה רוב העונה והראתה בחלק מהזמן את הפוטנציאל הגדול שלה. זו לא אליפות בה צ'לסי מתגברת על יריבה אדירה כמו ארסנל מודל 2004-05 או אליפות בה צ'לסי מסיימת עם 90 ומעלה נקודות וסופגת חצי שער למשחק כמו ב-2005-06 - אבל זו אליפות מכובדת של עבודה קשה, של דם יזע ודמעות. ההדחה מליגת האלופות הייתה די מאכזבת, צ'לסי נראתה קבוצה אבודה ובלי אופי, וזה מוסיף טעם חמוץ לעונה הזו, אבל כשטרי יחגוג עם האוהדים בברידג' אליפות ראשונה מאז אנצ'לוטי ב-2010 - התחושות ישתנו. צ'לסי לא עשתה את קפיצת המדרגה המצופה ממנה מבחינת היכולת אני חושב, אבל קורטואה, ססק וקוסטה עמדו בציפיות. יש לצ'לסי בסיס טוב אבל היא צריכה עוד חיזוק כדי לאיים יותר ברצינות על ליגת האלופות. גם בהגנה וגם בקישור. קוודראדו יתרום יותר בשלב מסוים אני מניח. אגב, לנוכח ההצלחה המטורפת של סאלח בפיורנטינה - מישהו מתחרט בדיעבד על המהלך?
ראיתי כמה אנשים ברשת שכועסים על מוריניו שוויתר על סאלח, בעיקר כי זה סוג של ספורט בשבילם להתלונן על מוריניו כשהוא מעיף שחקנים, בעיקר שחקנים מגניבים (למרות שהוא ספציפית לא כזה). כתבתי את זה כבר, לסאלח טוב בפיורנטינה כי היא מתאימה למידותיו, וכי היתרונות שלו - מהירות ודריבל, מועילים לקבוצה בינונית (סך הכל) שמתבססת על התקפות מעבר ומתפרצות עם מעט מאוד שחקנים. אין לו שום סיכוי להצליח בקבוצה גדולה שרוצה לשחק עם הכדור כי אין לו מספיק כדורגל. כמו שאמרתי בהודעה קודמת אני חושב בערך את אותו הדבר לגבי העתיד של קואדרדו בצ'לסי, למרות שהוא שחקן מוכשר יותר שאולי יצליח לתרום מהספסל. הדבר היחיד שחשוב בלקחת אליפות זה להיות יותר טוב מהשאר. יותר רלוונטי מלחפש מילה שתגדיר אליפות זה לחפש מילים שיגדירו את היכולת של הקבוצה או מה שהיא צריכה לעשות כדי להשתפר.