JUVENTUS (4-4-2): Storari; Motta, Bonucci, Chiellini, Grygera; Martinez, Felipe Melo, Sissoko, Pepe, Del Piero, Amauri. A disposizione: Manninger, Sorensen, Grosso, Aquilani, Krasic, Marchisio, Iaquinta. ROMA (4-3-1-2): Julio Sergio; Cassetti, Mexes, Burdisso, Riise; Brighi, De Rossi, Simplicio; Perrotta; Vucinic, Menez. A disposizione: Doni, Juan, Rosi, Castellini, Greco, Taddei, Borriello.
משחק די משעמם. מנז נסגר היטב ולכן ההגנה שלנו לא אוימה כל כך, אם כי יש להגיד תודה לראניירי שהעדיף את סימפליסיו על פני בוריילו או טאדיי כי היה לו מצב ממש בטוח בתחילת המחצית. בכל אופן, לגבי יובה- למארטינז יש טכניקה נהדרת והוא מראה ניצוצות של איזה חיה דרום אמריקאית, אבל הוא בניגוד לקראסיץ' רחוק מלתרגם אותה למצבים התקפיים קונקרטיים ולכן הוא נשאר בלי המחמאות. דל פיירו עייף וצריך להתחלף עם קראסיץ' כדי שנקבל איזשהו סיכוי להתקיף תוך כדי ריצה. לצערי, יאקווינטה סביר להניח לא בכושר מספק כדי לשפר את ההתקפה שלנו. סיסוקו איום וזה רק מחזק את הסיבה בגינה הוא צריך לעבור לקבוצה אחרת. מארקיזיו פנימה.
ניצחון גדול של רומא, ככה צריך לשחק במשחק חוץ. יובה מצידה במשחק מאוד עלוב ממשיכה את הכושר הרע שלה. אני לא חושב שיובה הגיעה למצב סביר אחד במשחק הזה, רומא הייתה הרבה יותר זריזה, נבונה ומסוכנת בהתקפות שלה. ראניירי עם חילופים מצויינים כמו בדרך כלל, הוציא את בריגי כבר בדקה ה-40 (פציעה אני מניח) והכניס במקומו את טאדיי היותר התקפי שהיה טוב. השערים היו נהדרים- ווצ'יניץ' בשער אופייני, מקבל את הכדור בפינה השמאלית של הרחבה ובועט כדור נהדר וחכם שנכנס. בדקה ה-91 כדור חופשי מהיר ומצויין מוצא גורם לטאדיי להיות חופשי ברחבה, והוא ממשיך במין חצי מספרת יפהפייה כדור שסוגר את הסיפור.
הבמאי הראה איזה שלט של אוהדי יובנטוס במחצית השנייה והיה רשום שמה משהו בסגנון הזה: "עורך דין, כמה אתה חסר". הכוונה היא לג'אני אניילי כמובן, אותו בוס שהחזיק לא רק בפיאט אלא גם דאג שהקבוצה שהוא אוהד תהיה בין החזקות בעולם. עכשיו אין הרבה זכר לאותה תקופה. במחצית הראשונה רומא החזיקה כדור בצורה מאוד אלגנטית ויפה, בעיקר בדקות הראשונות. בסך הכל לא היו אז הזדמנויות והמשחק היה סתום ותקוע, אך אם אני מתסכל על איך שההתקפה של האורחים מתנהלת בסך השעה וחצי הגיע להם לכבוש. זה אומנם בא במחצית השנייה בצורה מפתיעה (שיובה החזיקה בכדור) ובהתקפות מעבר. שערים נפלאים, בעיקר של רודריגו טאדיי. משחק מאוד שבלוני מצידה של יובנטוס (דל פיירו ניסה הרבה פעמים לבד) ולא סתם המצלמה הייתה על אקווילאני כמה פעמים.
יובנטוס לא משחקת כדורגל יובנטוס לא קבוצה גדולה, יובנטוס עם מאמן בינוני עם סגל בינוני עם אחראי רכש בינוני, משחקת כמו קבוצת אמצע טבלה וכל מה שהיא מסוגלת זה להעמיד קבוצה קשה אך מוגבלת שיודעת רק לשבור רגליים. השופט ויתר כל כך הרבה פעמים על כרטיסים כשאין לי מושג איך יובנטוס סיימה עם צהוב אחד בלבד את המשחק. רומא עשתה את שלה, לא משחק מזהיר אבל שלטה מול יובנטוס בחוץ ועלתה לחצי הגמר. הקופה איטליה תמיד נחשבה לזניחה ובינינו אף אחד לא מתרגש יותר מדי מזה גם עכשיו, אבל השנה יש באמת עניין רב בטורניר הזה וזה לא מפתיע כי בכל זאת לאונרדו ואלגרי לא זכו בשום תואר ומבחינתם הכל חשוב, דליו רוסי זכה רק בקופה איטליה פעם אחת עם לאציו וגם ראניירי לא בדיוק זללן תארים, 4 קבוצות מהנות וחזקות ובהחלט יש לנו חצי גמר איכותי מאוד כשאי אפשר לנחש מי תעלה לגמר ומי תזכה בסוף.
נתחיל מיובה - יש סיבה שהמשחק שלה הפך לרוגבי, זאת הייתה הדרך היחידה שלהם להתמודד טכנית מול רומא ולצערי זה נגמר בשני פצועים במחצית ושינוי באיכות של המשחק. אבל גם לפני שהמשחק נהיה מגעיל זכינו לראות קבוצה שבקושי מסוגלת להחזיק בכדור ולחבר שתי מסירות. קבוצה שהתגוננה מהדקה הראשונה במשחק בית שלה. הכניסה של קראסיץ' החייתה את המשחק אבל גם העובדה שיובה תלוי כל כך בשחקן אחד לא אמורה לתת נחת לאוהדים. אם עד עכשיו האמנתי בקבוצה הזאת אחרי המשחק אפשר לומר בביטחון שהעונה של יובנטוס נגמרה. וברומא - ראניירי עלה עם ההרכב הכי חזק שהיה לרשותו (מלבד חואן שהיה חייב מנוחה). איכשהו אחרי תקופות לא טובות, גם דה רוסי וגם מקסס נמצאים בשיא הקריירה שלהם. הראשון בישל את שני השערים עם שתי מסירות ארוכות ומדויקות מאוד והשני היה חומה שהשאירה את כל האמאורים למינהם מחוץ למשחק. עושה רושם שגם פרוטה וגם טאדיי חזרו מהמתים בזמן האחרון ואולי יש לשקול בחיוב להשאיר אותם ברומא לעונה נוספת. מנז חגג עד הפציעה אבל זה לא היה כוחות מול מגן בינוני כמו גריגרה שגם שיחק בעמדה זרה. הגביע הוא מפעל נהדר העונה ואם רומא תגיע לגמר, תהיה זאת הדרך המרשימה אי פעם אחרי ניצחונות בדרבי, יובה ואינטר (בעונה שעברה היו אלה ויצ'נזה, קטאניה ואודינזה).
נאלץ להסכים. בהרכב מלא, כלומר עם קוואליירלה, ההתקפות שלנו הרבה יותר דינמיות ומסוכנות. בהרכב מלא אנחנו לא מחפשים ליפול כל שניה ולקוות שאלכס יעניש בבעיטה חופשית. זו גם הסיבה שהפציעה של קוואליירלה עושה חשק לבכות. כי היא פשוט גמרה לנו את העונה, חד וחלק. עכשיו ניאבק בשיניים עם נאפולי ולאציו שנראות טוב הרבה יותר על מקום בליגת האלופות. אגב, מנז חגג על גריגרה? פספסתי את החלק הזה, וראיתי הרבה מאוד חגיגות של מנז העונה. דווקא שחקן אחד אצלנו שעשה את המוטל עליו.
תראה את התקציר. הוא לא עשה עליו פדלתות או הקפיץ מעליו כדורים, אבל חתך פנימה מאגף מספר פעמים ללא הפרעה, כאילו הוא ממש מתעלם ממנו. לא ממש שמתי לב לתפקוד הכללי שלו אבל הציונים שקיבל בעיתונים מאוד נמוכים וזאת מבלי שהיה אשם באחד השערים.
הסגל של אינטר: Portieri: 1 Julio Cesar, 12 Luca Castellazzi, 21 Paolo Orlandoni; Difensori: 4 Javier Zanetti, 6 Lucio, 13 Maicon, 15 Andrea Ranocchia, 23 Marco Materazzi, 26 Cristian Chivu, 37 Marco Davide Faraoni, 55 Yuto Nagatomo; Centrocampisti: 5 Dejan Stankovic, 8 Thiago Motta, 10 Wesley Sneijder, 14 Houssine Kharja, 17 MacDonald Mariga, 19 Esteban Cambiasso, 20 Joel Obi, 29 Philippe Coutinho; Attaccanti: 7 Giampaolo Pazzini, 22 Diego Milito, 27 Goran Pandev אטו עדיין לא התאושש מהפציעה בקרסול.
Amelia, Roma, Piscitelli (60) Abate, Antonini, Legrottaglie, Oddo, Papastathopoulos, Thiago Silva Boateng, Emanuelson, Flamini, Gattuso, Merkel, Pirlo, Seedorf, Strasser Beretta, Cassano, Ibrahimovic, Robinho לא זומנו: Zambrotta, Yepes, Van Bommel פצועים: Abbiati, Ambrosini, Bonera, Inzaghi, Jankulovski, Nesta, Pato הרכב משוער: אמליה; אודו, סוקרטיס, ט. סילבה, אנטוניני; פלאמיני, פירלו, עמנואלסון; בואטנג; זלאטן, קסאנו.
