יובה עשתה קאמבק מדהים מהסריה B לשליטה אבסולוטית באיטליה וחיל באירופה, אבל היא עדיין לא שם, עדיין לא בטופ של הכדורגל האירופי. באירן קבוצה איכותית מכף רגל ועד ראש, הגנת ברזל קישור דינמי ויצירתי (שוונשטייגר היה פשוט מדהים היום לא פחות) וזה עוד בלי מרטינז שהוא אחד מהקשרי 50\50 הטובים בעולם, התקפה מוחצת שהיום הייתה דווקא קצת נאיבית. למזלה של יובה זה נגמר רק ב-2, אבל אני הייתי רואה במשחק הזה כשיעור להמשך הדרך של יובה, אין ספק שהיא יכולה להיות גאה בתוצאות שלה במפעל אבל זה היה דיי ברור שבאירן רמה אחת מעליה. תרשו לי כבר להעלות את באירן לחצי הגמר עם כל הכבוד ליובה, ורק אוסיף שאם יובה רוצה באמת לדבר חזק בעונה הבאה היא תצטרך חלוץ באמת וורלד קלאס ולא יורנטה, ההתקפה של יובה הייתה פשוט חושך היום. לגבי בארסה, מזפזופים מדי פעם כשהמשחק באליאנץ ארנה היה מנומנם ומהתקציר שראיתי אפשר להגיד שפאריז דיי עקצה את הקטאלונים, אבל הם עדיין השיגו תוצאה מעולה והם בעמדה טובה מאוד בדרך לחצי הגמר, בבית אני לא רואה שום סיכוי שהם יפסידו, עם או בלי מסי שכנראה מתח את שריר הירך האחורי ונפצע לכמה שבועות. שישה שערים בשני משחקים, קצב ומצבים, אחח ליגת האלופות!
בדיוק מה שחשבתי בזמן המשחק. את יובנטוס לא ציפיתי לראות מתקדמת ממש עד הסוף עם הכוחות ההתקפיים המוגבלים מאוד שלה, אבל היא לפחות היתה אמורה להקשות על כל קבוצה כולל אחת כמו באיירן בעזרת ההגנה שנחשבת לטובה בעולם. באיירן פעם אחר פעם דילגה מעל הקישור החזק של יובנטוס, זה היה פשוט מדהים באיזו קלות הם עשו את זה, מסירה אחת שברה כל פעם את השלישייה באמצע, וחילוץ אחר חילוץ... באמת קבוצה כמעט מושלמת באיירן, ומהצד השני ראו בעיני שגם מבחינה טכנית יובנטוס לא ברמה שלה, וכנראה שלא כך היא היתה צריכה לשחק מול הלחץ המדהים הזה (בראשות מנדז'וקיץ' וריברי, אין דברים כאלה). לא הייתי סוגר את ההתמודדות במשחק השני, בלי מסי, צריך להיות מעניין.
מי החשיב את ההגנה של יובנטוס לטובה בעולם ועל בסיס מה? איך חוליית הגנה ושחקנים כפרטים (מלבד בופון) שמעולם לא עמדו למבחן מול הטופ האירופאי יכולים לקבל תואר כזה? בכלל, יובה קבוצה טובה מאד, אבל לא יותר (נניח) ממילאן של העונה שעברה (ואני נזהר לא להגיד מילאן של העונה בלי פתיחה מחורבנת). הם מובילים את הליגה בגלל יתרון בעומק וביציבות, אבל זה לא שבמרבית משחקי ליגה שלהם מול קבוצות צמרת אחרות אתה רואה איזה יתרון איכותי ענק. מצד שני, יאמר לזכותם שלספוג שער אחרי 20 שניות זה באמת חוסר מזל מטורף ודבר שיש לו השפעה אדירה על הדינמיקה של המשחק ואת העובדה שבאיירן גמרה את הליגה מזמן, מה שנותן לה יתרון אדיר מבחינת טריות (ראינו את זה גם מול ריאל בעונה שעברה, שבזמן שהם יכלו לתת לשחקנים מנחה, ריאל שיחקה את משחק העונה שלה). בהקשר הזה, היה קצת מוזר לי שפירלו שיחק גם שני משחקים קשים בשלושה ימים. ביתרון שיש ליובה בליגה אפשר היה לקחת סיכון ולא לתת לו לשחק. באיירן מרשימה בעיקר בקבוצתיות ובחיבור שלה. שחקנים נכנסים ויוצאים מההרכב ואתה כמעט לא רואה השפעה על רמת הקבוצה (וזה משהו לא רואים בברצלונה וריאל, שם יש נפילה דרסטית שהמחליפים משחקים, למרות שמדובר בשמות גדולים על הנייר). ריברי, מולר ושוינשטייגר הם שחקנים נפלאים, אבל רובן במצבו, מנג'וקיץ, גוסטבו ובטח ואן בוטן (שלא לדבר על פיזארו או שאקירי), הם שחקנים שלא היית נופל מהכסא אם היית רואה אותם משחקים בתורכיה או רוסיה ובתוך המערך של באיירן הם נראים פשוט מצוין.
לגבי המשחק השני. מדהים איך אפשר לצאת עם תוצאה טובה מאד בעיקרון, אבל עם תחושה גרועה וכל כך הרבה חרא מסביב. צריך גם לציין שבשיטת שערי החוץ, להבדיל מהפער בין ניצחון 1-0 בחוץ לעומת 1-1, הפער בין 2-1 ל2-2 גדול מאד: במקום שהם יהיו חייבים לנצח בשני שערים בקמפ נואו או להבקיע שלישיה, הצרפתים "רק" צריכים לנצח. לא פשוט, אבל לא דימיוני כפי שהיה נראה הסנריו השני, בטח לאור מצב הפצועים של ברצלונה. זה מזכיר את המפגש בין יונייטד לבאיירן ברבע הגמר לפני שלוש שנים, שם ההתמודדות נראתה בשליטה ברורה של יונייטד, עד פציעה של רוני וגול מופרך של באיירן בשניה האחרונה. נתנחם בזה ש2-2 זו בכל זאת תוצאה יותר טובה מה2-1 שהפסידה יונייטד באותו משחק. צריך גם להודות שברצלונה משלמת פה על הזחיחות בבניית הקבוצה: שאתה מחזיק רק שני בלמים טבעיים בסגל (אחד מהם בן 35 ונוטה לפציעות), שכל קונספצית ההתקפה שלך, מתבססת על ההנחה שמסי לא יפצע לעולם, שהפיתרון שלך לכל חיסרון בהגנה ובהתקפה הוא פשוט להציב שם שחקן מרכז שדה, אין מה להתפלא שאתה מגיע במצב כזה למשחק מכריע מול קבוצה שבהרכב חזק אתה אמור לעבור די בקלות. בקבוצה מלפני ארבע עונות, היו לך את מארקז, אבידאל ויאי יא טורה שיכלו לשחק כבלמים ואת הנרי ואטו שנתנו ביחד קרוב ל60 שערים, כך שגם בלי מסי ועם חסרון בעמדת הבלם, ברצלונה הייתה אמורה להסתדר די בקלות במשחק ביתי. במצב הסגל הנוכחי שלה זה הופך למשחק די פתוח. ככה זה שלא בכבוד שלך לרכוש בלמים ומינימום להחזיק על הספסל דוחקי כדורים (סטייל פיזארו / מנג'וקיץ וחבייר הרננדז) ליום שמסי יהיה חסר.
ערב מכובד של אלופות אתמול, אבל מבחינתי תמונת העולות לחצי הגמר די ברורה, לא חושב שיהיו יותר מידי הפתעות או מהפכים בגומלין. באיירן נתנה משחק מעולה אתמול והשער השני שהושג - או-הו, כמה שהוא חשוב וצפוי לעשות את ההבדל בין הופעה טובה ברבע הגמר שעוד עונה אף-אחד לא יזכור לבין הכרטיס לחצי הגמר. היה מרשים לראות את באיירן דוחפת את יובנטוס אחורה(הופעה די עלובה של האיטלקים למען האמת) ומציגה משחק לחץ אמיתי במשך כל 90 הדקות. זה התחיל עוד ממש מהחלוץ מנדיוקיץ' שבלט יחד עם שוושנטייגר וריברי - ועד אחרון השחקנים. ממש חשבתי שזו באיירן של היצפלד לכמה דקות מבחינת הטקטיקה. הכניסה של רובן שינתה את סגנון המשחק מפחות קבוצתי לסוליסט, ורובן - היה כל-כך...רובן. משקיע(גם אם לא בהגנה), רוצה להוכיח, מאמין שהוא יכול לעבור את כל הקבוצה השנייה, בועט לשער - אבל לא מספיק קבוצתי, קבלת החלטות שגויה ושתי החמצות גדולות במחצית הראשונה. שחקנים גדולים צריכים להבקיע את המצבים האלה. השער המהיר מאוד שבאיירן כבשה(ממש דז'ה-וו עם רוברטו קרלוס ורוי מקאי מ-2007 היה פתיחה אדירה עבורה אבל היא לא הורידה את הרגל מהגז. כמו שלקח לשגיא כהן ונדב יעקובי יותר מדי זמן לראות שהכדור פגע במישהו(ראיתי את זה עוד לפני ההילוך החוזר) - ככה ליובנטוס לקח יותר מדי זמן להתאושש. בעצם - היא לא התאוששה, לא הייתה לה שיטה אחרת. באיירן מכונה משומנת ויובנטוס..קצת פחות. נכון שבארסה שוב הציגה משחק הגנה רע וספגה שערים מכלום, הניצחון ברח מהכיס - אבל היא עשתה מהלך כדורגל ראוי גם בלי מסי וזה אולי שווה משהו, ועם 2:2 אין לפאריס באמת מה לחפש בגומלין. עם כל הכבוד לזלאטן. הגול של זלאטן לא חוקי כמו גם הפנדל. אתמול היו משחקים טובים אבל שיפוט גרוע. גם השופט בבאיירן-יובה איבד את עצמו. מנדיוקיץ' קיבל את הצהוב הראשון ולא קייליני ששרט ובעט והוציא עיניים, המצ'אפ וידאל-ריברי גלש לפסים אלימים לעיתים וכן-הלאה. אלבס עם בישול גדול למסי ואתמול הוא הציג משחק קצת יותר טוב. בספרד זה יהיה חד-צדדי לחלוטין.
חבל מאוד על שער האומלל שספגנו בתוספת הזמן, הכדור ממש התגלגל לרשת משום מקום והוציא אותנו בתחושות מעורבות ההגנה שלנו גם אתמול נראתה בפאניקה לפרקים גדולים במשחק, ואם נוסיף לכך את עניין הפצועים אז אנחנו קצת בבעיה לקראת הגומלין היו מספר דקות מכוערות מצד הפריזארים בהם שחקנים של ברצלונה נפגעו ונשכבו על הדשא, ואילו הם העדיפו להתעלם ולהמשיך מספר פעמים לעניין השיפוט, על האופסייד הברור של איברהימוביץ אני מניח שאין וויכוח. ואילו על אלכסיס סאנצ'ז שידוע כצוללן מומחה דווקא היה מגע הפעם מילה לסיום על טיאגו סילבה - אין היום באירופה בלמים ברמה הזאת. פשוט תענוג לראות אותו מוביל ומנהיג את כל רביעיית ההגנה. פספוס גדול מצד כל אריות היבשת שהוא נמצא שם
*שיחקו בגמר היורו (ובטורניר, מן הסתם). *קבאני, זלאטן, טוטי... גם בליגה האיטלקית מסתתרים כמה חלוצים טובים. *צפייה. באמת. אל תחפש שישיות או שביעיות בליגה האיטלקית, גם לא שליטה מוחלטת. לצורך העניין, גם אינטר של מוריניו לא הפגינה עליונות מוחלטת על הליגה, גם לא מילאן של אנצ'לוטי וגם לא יובה של ליפי. זה לא קורה באיטליה גם אצל קבוצות שלוקחות את ליגת האלופות. באיטליה מה שמביא אליפות זה אופי והגנה חזקה. אגב, בנוגע לאתמול, באיירן קבוצה טובה יותר. ולא בגלל סיבות כמו "להם יש בלם יותר טוב מלנו", אלא בגלל שה-11 שלהם הרבה הרבה יותר טובים כיחידה מה-11 שלנו. וזה הרבה מאוד לומר.
ובהמשך לדיון ב'בונקר' על עניין שערי החוץ והדברים המשונים שהוא יוצר (לפעמים): המקרה של באיירן מראה שדווקא במקרים מסויימים עדיף שמשחק החוץ יהיה דווקא השני, בשונה מהדעה הרווחת. מספיק שבאיירן יבקיעו שער אחד בטורינו כדי להפוך את המשימה של יובנטוס לכמעט בלתי אפשרית. במקרה המסויים הזה אני שמח על כך, אבל באופן כללי זה לא לעניין. אחרי המשחקים מול המבורג ויובנטוס לקרוא לפיזארו או למנדזוקיץ' דוחקי כדורים דווקא זו בחירה לא כל כך מוצלחת, אם יורשה לי להעיר...
ADP, לא התכוונתי להתמודדות עם שחקנים ספציפיים ברמה מאד גבוהה. ברור שלזטאן לדוגמה, עולה בהרבה על כל חלוץ של באיירן. הכוונה שלי להתמודדות עם קבוצת התקפה מהטופ של הטופ האירופאי, כזאת שבמשחק בית שלה יכלה להפעיל עליך לחץ של 90 דקות. עם זה ההגנה של יובה לא התמודדה עד אתמול. הקבוצה הכי חזקה שיובה הנוכחית פגשה עד אתמול, הייתה מילאן של העונה שעברה, שהייתה קבוצה טובה מאד, אבל לא כזאת שמציירת דומינטיות עליה ומעמידה את ההגנה שלה למבחן רציף לאורך 90 דקות. אינטר של מוריניו קיבלה מעמד של קבוצת הגנה גדולה בעקבות הופעות גדולות בשלבי הנוק אאוט מול הקבוצות החזקות ביותר ובמגרשים הכי קשים באירופה. אצל יובה הנוכחית קצת פסחו על החלק השולי של להוכיח משהו לפני שהכתירו את ההגנה שלה.
השחקנים האלו שייכים לרמה הגבוהה ביותר ורק כי הם לא מספיק מתוקשרים הם נתפסים כשחקנים בינוניים.באיירן טובה כקבוצה זה נכון אבל קשה לי להאמין שהספסל של העונה שעברה למשל שהיה מורכב משחקנים כמו פראניץ',אוליץ',פיטרסן,אוסמי ועוד בינוניים היו משתלבים כל כך טוב בהרכב בלי שהיית מרגיש בחסרון של שחקן. ואן בוייטן באלופות היה נהדר אתמול וגם נגד ארסנל בחוץ.הוא בלם ברמה גבוהה ועם המון ניסיון.אני לא רואה עוד קבוצה שיש לה בלם רביעי כל כך טוב. גוסטבו שנפתס כשחקן בינוני נתן הצגה אתמול מול הקשרים הטובים בעולם וגם בשנה שעברה מול ריאל היה מעולה.הוא קשר אחורי ברמה הכי גבוהה שיש רק מה לעשות פחות מתוקשר מאחרים. פיזארו כנראה כבר מעבר לשיא אבל זה חלוץ שהוכיח את עצמו במשך שנים כוולרד קלאס.לא סתם הוא אחד מ10 המבקיעים הגדולים בכל הזמנים בגרמניה והחלוץ הזר שהבקיע הכי הרבה בגרמניה בקריירה שלו.מנדזוקיץ' לא סקורר גדול אבל הוא חלוץ מודרני כזה שעושה המון הגנה ושייך לרמה הזאת. לגבי שאקירי אני לא אגזים ואומר שהוא באותה רמה של הזארד.הוא פשוט בקבוצה שיש בה עומס שחקנים בעמדה שלו אבל הוא שחקן ענק.גם רובן שנמצא בכושר לא הכי טוב יכול למצוא את עצמו בהרכב בקבוצה כמו ריאל.
מסכים איתך באמת על כל מילה אבל חוץ מהשורה וחצי האחרונה. לרובן אין מקום בהרכב של ריאל כמעט כמו שאין לו מקום אצלכם, 'כמעט' כי צורת המשחק שלכם אמורה למנוע משחקן כמו רובן להיכלל בסגל. אתמול הוא הפתיע את יובנטוס קצת אבל הוא יותר הורס מיוצר. אני צופה בכם די הרבה העונה, שאקירי שחקן מצויין, הוא ממש לא מוכשר כמו הזאר, בעיני.
הגדרה כמו "וארלד קלאס" היא חסרת משמעות עד שלא מסכימים ומכמתים מה בדיוק היא אומרת- שחקן שהוא טופ 3 בתפקיד שלו? טופ 5? 10? לא משנה, על פי כל הגדרה שלא תבחר, פיזארו (גם בשיאו) לא מתקרב לוורלד קלאס וואן בויטן הוא שחקן מוגבל להחריד עבור קבוצה כמו באיירן. אבל זו בדיוק הנקודה: לפעמים צריך גם שחקנים כאלה. עדיף בלם שלישי-רביעי ברמה של ואן בוייטן על העדרו של בלם שלישי-רביעי בכלל ועדיף חלוץ כמו פיזארו בגיל 35 על שחקן מרכז שדה שמשחק כחלוץ. לגב שאקירי, אני מסכים עם טרי: אני לא רואה בו כישרון שמתקרב לטופ, אבל קשה לשפוט מכוון שהוא בתחילת הקריירה, ופה אולי יתברר שהצדק איתך. העתיד יוכיח. בכל מקרה, שחקנים כאלה מוכיחים שהכוח של באיירן הוא בקבוצה לפני הפרטים. אני יודע שבפורום הגרמני נורא מחזיקים מקרוס. אתמול היציאה שלו לא פגעה בבאיירן בכלום. תוציא מברצלונה את אינייסטה או אוזיל מריאל ותראה פגיעה גדולה ביכולת של הקבוצה, אפילו אם ישחקו במקומם שמות גדולים כמו פאברגאס, מודריץ' וקאקא. זה ה-יתרון של באיירן.
