הדבר הכי מעניין שהוא אמר לעיתונאים זה שהוא סובל מתת פעילות של בלוטת התריס כבר ארבע שנים (!), ורק חומרים אסורים בכדורגל היו גורמים לו להחלים.
לא זכור לי משחק שכל כך חיכו לו בין שני מועדונים כמו הקרב הזה בין ריאל ליונייטד. ועל אחת וכמה לא זכור לי מפגש שהבטיח עולם ומלואו וקיים מעל ומעבר. שני משחקים מדהימים של הקבוצות הכי טובות בעולם. תקציר מורחב של המשחק השני, איזה כדורגל... מחצית 1: http://www.youtube.com/watch?v=jiTu2j6DWNA מחצית 2: http://www.youtube.com/watch?v=wnMxIuvoHBo אין דברים כאלה.
תיעוד נחמד של ההכנות של הנבחרת הצרפתית לגמר המונדיאל ב-98. להזכיר למי שלא יודע - שאלה שדיברו בוידאו, ליליאן טוראם ובמיוחד מרסל דסאיי, היו 2 משחקני ההגנה הטובים בעולם, והם מדברים על לעצור או יותר נכון איך אתה לא יכול לעצור את הפנומן בן ה21 באותה תקופה לפני הפציעה שלו בעונות הראשונות באינטר ובעונה ההיא בבארסה, הוא פשוט היה המייקל ג'ורדן של הכדורגל.
אני זוכר את עצמי בתור ילד בן 7-8 צופה ברונאלדו כל ימי שבת בתקצירים של ערוץ הספורט ותמיד נדהם כל פעם מחדש, פשוט לא ישכח את זה. גם אחרי זה בתקופת אינטר היתי רואה משחקים שלו. אחד הגדולים שהיו, אולי החלוץ הטוב בהיסטוריה של המשחק.
מה שמפתיע בקריירה כל כך מפוארת כמו של רונאלדו היא העובדה שלכל אורכה הוא זכה רק באליפות אחת(עם ריאל ב-2003)ומעולם הוא לא זכה להניף את גביע האלופות! לטעמי אם הוא היה זוכה גם בגביע האלופות היה קל יותר לשכוח את כל הפציעות והאכזבות שעבר אבל גם בלעדיהם איני חושב שצריך להמעיט מיכולתו ומפועלו של הפנומן המהולל מדובר פה באחד השחקנים הגדולים אי פעם שראוי לכל הכבוד וההערכה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx ואם כולם מתעקשים לומר שהקריירה שלו נגמרה מוקדם מדי בגלל הפציעות... אובכן זה קרה גם לגדולים לא פחות כמו פונטיין ו-ואן ואסטן,אין שחקן שהוא חסין מפני פציעות גם אם הוא הגדול מכולם.
יותר מהכל מציק לי שצריך להגיד "רונאלדו ברזיל" כדי שיהיה ברור על מי מדובר. כי רונאלדו זה מישהו שצריך לזכור את השם שלו. כמו הרבה פה רונאלדו היה מהשחקנים שגדלתי עליהם, מהתקופה שהתחלתי לראות כדורגל. מונדיאל 1998 היה האירוע שחשף אותי לכדורגל העולמי. ואי אפשר להתעלם מהפייבוריטית נבחרת ברזיל וממי שהיה בלי שום ספק השחקן הכי טוב בעולם באותה תקופה, באותה אבסולטיות שהיום מסי זוכה לה במועמדות לתואר הזה. בגמר מול צרפת כשכל העולם ציפה ממנו לעשות עוד צעד בכיוון הברור של להיות הכי גדול בכל הזמנים הוא נעלם יחד עם כל נבחרת ברזיל. אחר כך באו הפציעות, ורונאלדו בילה יותר משנתיים מחוץ למגרשים בשנים שאמורות להיות שיא הקריירה. כשהוא חזר לשחק לקראת סוף עונת 01/02 נזכרתי שהיה פעם שחקן כזה, שמתישהו הוא היה הגדול מכולם. אף פעם לא הייתי חובב גדול של אינטר אבל רציתי לראות אותו קם מהקבר ומוביל את אינטר לאליפות. כאב לי הלב לראות אותו בוכה בזמן שהקבוצה שלו מאבדת את האליפות במחזור האחרון. אז הקאמבק שלו נדחה בממש מעט, והגיע באותו קיץ במונדיאל ביפן ודרום קוריאה. אחר כך הוא נתן כמה שנים גדולות בריאל אבל אי אפשר היה להתחמק מההרגשה שזה כלום לעומת מה שהוא היה יכול לעשות אם לא כל הפציעות האלה. לא זכיתי לראות את רונאלדו בברצלונה אבל מהסירטון שראיתי פה בדיון מהעונה ההיא, רואים שחקן שמעבר לטכניקה והשליטה בכדור העילאיות, יש לו מהירות פשוט הזויה. הוא לוקח שם בספרינטים שחקנים שמתחילים לרוץ 30 מטר לפניו. אני זוכר את רונאלדו בעיקר מהשנים שלו בריאל, וזכור לי שחקן שעם כמה שהוא גדול הוא די איטי וכבד ומסתמך בעיקר על היכולות הטכניות המדהימות שלו ועל החוש הזה למיקום ולגולים שחייב להיות לחלוץ כזה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם הוא היה נשאר בבארסה, איזה פרק בהיסטוריה של המועדון הזה ושל הכדורגל הוא היה כותב יחד עם ריבאלדו שהגיע מיד אחרי שהוא עזב. ועם כל זה, רונאלדו הוא אגדה ותמיד יישאר כזה. גם אם בשנים האחרונות הכריסטיאנו גנב לו את השם.
שאלה: פיספסתי אתמול את מהדורת חדשות הספורט. איזה חלק מהתוכנית הוקדש לפרישתו? מדהים אותי איך שוכחים בקלות את שחקני העבר. ב'ידיעות אחרונות' נתנו לנדב יעקבי לכתוב משהו, במעריב עשו כתבה של שני דפים, אבל אני חושב ששחקן כמו רונאלדו צריך לקבל הרבה יותר, בעיקר בתקשורת הכתובה(ולא המודספת). כמו שלא התייחסו לפרישה של מאלדיני או שהתעלמו כמעט לחלוטין מרעידת האדמה בברנבאו - ראול עזב את ריאל מדריד - כך השאירו בצד את רונאלדו, שחקן שתרם כל-כך הרבה. יש לאנשים זיכרון קצר. מה שמעניין היום את כתבי הספורט זה ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ו...ליאו מסי. אולם, יש צדיק בסדום: באתר וואלה ספורט החליטו להקדיש פרוייקט הולם לפרישתו של אגדת הכדורגל. ליחצו על הלינק לקבלת תמונות נבחרות מהקריירה של רונאלדו. יש שם תמונות מגמר המונדיאל, מהיום הראשון שלו בריאל מדריד ועוד טובות ואחרות, אבל התמונה האהובה עליי ביותר: http://mscwbe.wcdn.co.il/w/f-466/930419-5.Xxx רונאלדו מודל 2002 - הקאמבק המושלם. מוליך את ברזיל לזכייה במונדיאל כמעט לבדו. רונאלדו של לפני הגירסה השמנה. נדמה לי שהוא חוגג שם שער נגד סין בשלב הבתים ומסמן כמו תמיד - 'באתי, כבשתי, ניצחתי'. רואים את השמחה האמיתית שלו בלב, ורונאלדו תמיד שם בעדיפות ראשונה את נבחרת ברזיל. ברצוני להדגיש נקודה נוספת - רונאלדו ספג אינספור השמצות בשנים האחרונות ואפילו לפני שויתר על קריירה רצינית באירופה. ירדו עליו שהוא שמן והתעלמו מהרזומה המרשים שלו בכל-זאת של גולים פר משחקים, צחקו על התסבוכות הקבועות בחייו האישים - ורונאלדו שתק. הוא ספג הכל ולא להגיב וכל הכבוד לו. צר לי שבמקום שאנשים ברחוב ידברו על עוד גולאסו של רונאלדו, הגיע מצב חדש - לרדת על רונאלדו. ואם אפשר גם לשבור סטיגמה - רונאלדו תמיד היה מחוייב לקבוצה בה שיחק. מחוייב, לא נאמן. נטש את ברצלונה לטובת הכסף של אינטר וזו דוגמא לקבלת החלטות לא נכונה, הוא תמיד הסתובב עם האנשים הלא-נכונים וסבל ממזל נאחס, אחרת הוא היה בשורה אחת עם פלה - אבל רונאלדו תמיד נתן הכל במגרש. מה, לא ראיתם איך הוא מירר בבכי אחרי שאינטר איבדה את האליפות ברגע האחרון? זה היה רגע כל-כך עצוב אך גם כל-כך יפה - גם רונאלדו הגדול לוקח ללב. רונאלדו גם לא היה סרטן בחדר ההלבשה, רחוק מזה. כל אחד יגיד עליו רק דברים טובים. הכימיה בינו לבין זיזו הייתה מצויינת והמון שערים ריאל מדריד כבשה כאשר הצרפתי פיטם את הברזילאי בכדור עומק מוצלח. גם פיגו תמיד היה הראשון לחבק את רונאלדו אחרי עוד גולאסו, שלא נדבר על בקהאם או רוברטו קרלוס. אולי היו חיכוכים קלים בינו לבין ראול, אבל זהו. ורק בינואר 2006 זה קרה, כשרונאלדו עשה טעות גדולה כשפתח את הפה על הקהל דווקא במצב קריטי, רגע לפני המשחק נגד ארסנל. הטענה היחידה שלי לגבי רונאלדו היא שבעונה האחרונה שלו במדי ריאל מדריד הוא כנראה ויתר על המשחקים האחרונים כדי להיות כשיר במונדיאל, הוא שם את הקבוצה ששילמה לו בעדיפות שנייה. נוצר הרושם שהוא לוקח כמה ימי החלמה נוספים למרות שאין באמת צורך בכך. אבל אני עדיין מסרב להכתיר את רונאלדו כרכש כושל או משהו, רחוק מזה. וכן, הצטערתי שקאפלו ויתר עליו. אוף-טופיק קטן לסיום: רונאלדו לא רק החלוץ הטוב ביותר בשנים האחרונות, אלא גם שחקן ה- Pro Evolution Soccer הטוב ביותר איי-פעם. רק מי ששיחק בגירסה הרביעית של המשחק יודע על מה אני מדבר. בחרתי בריאל מדריד רק בגללו - פיגו וזידאן כבר היו איטיים ופרט לרוברטו קרלוס וראול לא היה לקבוצה מה למכור. פרט ל...רונאלדו. במקום להתאמץ, הייתי תמיד שולח מסירת עומק(משולש) לרונאלדו. הוא היה עובר את כולם ומבקיע. פצוע או לא פצוע, בכושר כחול(חלש) או אדום(שיא). הייתי יכול לקחת איתו כדור מהשוער ולעבור את כולם ולכבוש, ככה, בלי בעייה, גם ברמה השישית שהיא הכי קשה. לפני חודש וחצי כשחחגתי יום-הולדת 18, עשינו טורניר עם המשחק החדש מודל 2011. חבר שלי בחר בנבחרת ברזיל ו...הוא זימן את רונאלדו. זו הייתה סגירת מעגל. אם לא בצבא, הייתי יוצא מחר מהבית עם חולצה של רונאלדו והולך איתה בגאווה. מגיע לו!
שחקן ה- PRO Evolution Soccer הטוב ביותר איי-פעם הוא תיירי הנרי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
אני יודע שאני מאחר ובענק, אבל אין מצב שאני לא אגיב על הפרישה הזו. רונלדו הוא השחקן הטוב ביותר שיצא לי לראות משחק. את החזקים הוא היה עובר במהירות, את המהירים הוא היה עובר תוך כדי לחץ גופני - וכל הזמן הכדור היה דבוק לו לרגל. הוא היה מסוגל לשחרר פצצות מהמקום ותמיד ידע לאן הוא רוצה שהכדור ילך. הדבר הגדול באמת אצלו היה שהוא ידע להביא את כל הכישורים שלו בשביל הקבוצה בה שיחק. לא רק על כר הדשא הוא חולל ניסים. היכולת שלו לשמור את עצמו כמוביל בפסגת הכדורגל העולמית אחרי פציעות כל כך קשות, שכדורגלים רבים אחרים לא חזרו מהן, היא נס לא פחות גדול מכל מה שהוא ידע לעשות. יש רק שחקן אחד כיום בעולם שיוכל מתישהו להשתוות אליו. רמז - הוא עונה לאותו השם.
כמו את כל הברזילאים, גם אותו דפק האופי והעצלנות. במקום להישאר בברצלונה או באינטר הוא המשיך לנדוד ולנדוד וגם הוסיף חטא על פשע כאשר עבר לריאל מדריד ואחרי זה למילאן. סורי, לדעתי שחקן כזה לא ראוי להיזכר כגדול מכולם. וסתם לדוגמה, תראו את גיגס וסקולס שגם בגיל 37 קוטפים תארים וממשיכים לשחק ברמה הכי גבוהה. ברמת הפוטנציאל הוא היה יכול להפוך לשחקן הגדול בכל הזמנים אבל פציעות וסוכנים דפקו אותו. רונאלדו ומסי (עם כל השנאה שלי אליהם) לדעתי כבר עכשיו גדולים עליו ויהיו עוד יותר גדולים כשיפרשו. שוב, כל הכבוד על הקאמבקים ושלמרות כל הפציעות הוא המשיך להיות אדיר, אבל כל ההייפ הזה סביבו מוגזם לגמרי.
אני לא מצפה בהכרח משניהם לזכות באליפות עולם אבל לשם שינוי שיציגו שם יכולת גבוהה או כמו שהם מציגים בקבוצות שלהם ואז נתחיל לדבר על השוואות לרונאלדו הבריזלאי. האיש במו רגליו הביא את ברזיל פעמיים לגמר ובאחד מהם זכה וכל זאת מבלי להזכיר שהוא מלך השערים בכל הזמנים של הטורניר. למסי אפילו עוד אין שער במונדיאל.
ולכמה תארים הוביל רונאלדו את הקבוצות שלו? אני מעריך הרבה יותר שחקנים שנותנים תפוקה במשך כל הקריירה שלהם ומוליכים את הקבוצות שלהם לתארים בכל שנה מאשר כאלה שמתפוצצים פעם בארבע שנים בטורניר נוקאוט בן 7 משחקים, גדול ככל שיהיה.
