ריאל מדריד 2017/18:: הסטוריה! ריאל זוכה בצ'מפיונס בפעם השלישית ברציפות! המלכים של אירופה

אני חושב שכריסטיאנו כשחקן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון הזה, היה ראוי ליחס טיפה אחר, אבל אני לחלוטין לא בורח מהעובדה שהוא עשה הרבה כדי לעזוב, ושדרוג שכרו ללבל של ניימאר או מסי - לא רלוונטי, לא נכון, ולא צודק. את דעתי כבר כתבתי - בייל ובנזמה, העובדה שאין כוכב אחר כרגע באופק. לא התיימרתי להיות אובייקטיבי בפוסטים האחרונים שלי, מדובר נטו באוהד מרוסק כרגע, אחד שהעריץ אותו כמו ילד. מעבר לכך, כדורגל זה לא טניס, דיי כבר, כריסטיאנו לא שיחק לבד. ב-2014/15 תסתכלו כמה גולים הוא כבש ולא זכינו בכלום. גם בעונת הדסימה הוא סיים כמלך השערים, אז מה. לא אמרתי שויתרו על הליגה 'בכוונה', אני אומר שכריסטיאנו החזיר את ריאל מדריד להיות מלכת אירופה. זו המורשת שלו. וכשהוא לא יהיה ואין שחקן עם 50 גולים - יתחילו להעריך עוד.

 

אני חושב שכל מי שזורק את השם 'אמבפה' טועה ומטעה, ולא כי הוא לא שחקן מדהים אלא כי החמצנו את ההזדמנות, ריאל מדריד יכולה להנחית גלאקטיקוס אבל זה לא כמו בתחילת שנות ה-2000. אמבפה רק הגיע לפאריס, הוא מאוד-מאוד צעיר, שקול ולא מרדן, הוא אוהב את פאריס ולא בוער לו להגיע לריאל מדריד בניגוד לסאגת ניימאר. אנחנו צריכים כעת גם '9' ואני לא רואה אף שחקן שיכול להגיע שמספק אותי, זו בעיה. הייתי אומר גם שבנזמה ובייל הטרמפיסטים לא יוכלו להמשיך להתחבא עוד אבל הם בטח לא הנקודה.

מצד אחד כריסטיאנו רונאלדו הוא השחקן הכי גדול בהיסטוריה של המועדון הזה וזה בסדר שהוא רצה חוזה ענק אחרון, מותר לו לדרוש. מצד שני זה נוגד את מדיניות המועדון, בכלל, הארכת חוזים לטווח ארוך בגילאים האלה, זה לא שהוא היה רעב ללחם, הדרך עצמה לא מקובלת וכמה מסי וניימאר מרווחים זה לא חלק מהמשוואה בכלל.

 

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/36890685_10204883224636660_2753875151215919104_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=64300daf1bff20af834c113fcb9a4bda&oe=5BE801EC

הקדמה: כולם מכירים אותי כאחד האוהדים הגדולים של ריאל מדריד בארץ. גדלתי על ריאל מדריד של ראול. עם עזיבתו הרגשתי חלל ענק. ולא האמנתי שיגיע שחקן שאוכל להעריץ כמו ילד ואז הגיע כריסטיאנו. לשדר גולים בספרדית, לקנות אוסף חולצות, לעבוד על הקוביות ואפילו להתחפש אליו בפורים.
לנהל את אתר האוהדים של ריאל בארץ ולהיות מנהיג דיעה מסוים זה כבוד, אך שמח שניתנה לי הזכות לכתוב טור אוהד לחלוטין באתר המכובד 'ישראל היום' על השחקן הגדול מכולם והאיש שהחזיר את ריאל מדריד לשלוט באירופה. סנטיאגו ברנבאו-די-סטפאנו-ראול וגם כריסטיאנו.

הנה הכתבה:

אחרי עזיבתו של ראול, דור רומנו, לא האמין שיצליח להתאהב ככה, אך כריסטיאנו רונאלדו שבה את ליבו • משער ניצחון בגמר גביע המלך • מהשיגים הגדולים ועד גביע האלופות השלישי ברציפות • ריאל מדריד מתאבלת על העזיבה של כריסטיאנו רונאלדו • אוהדים ריאל מדריד נפרדים


לפני ארבעה ימים חלפו תשע שנים בדיוק מהצגתו של כריסטיאנו רונאלדו במדי ריאל מדריד. היה זה חודש יולי, ובתאריך הזה לא משחקים כדורגל. ועדיין, האווירה הייתה של חצי גמר צ'מפיונס לפחות. 80 אלף איש (ועוד 5000 בחוץ) פוצצו את הסנטיאגו ברנבאו עד אפס מקום כדי לקבל בברכה את השחקן הטוב ביותר בעולם, מניה בטוחה. שחקן שלא יכול להיכשל. כמו ואפילו יותר מפיגו-זידאן-רונאלדו נאזאריו בימי הגלאקטיקוס 1. הזירה הייתה מושלמת כתשעת גביעי אירופה של המועדון דאז עיטרו את הבמה. כריסטיאנו התרגש, עצר את הדיבור לא אחת ובסיום נפרד עם המשפט הבא כלפי הקהל: 'Uno, Dos, Tres...Hala Madrid!'

הנשיא פלורנטינו פרס חיכך ידיים בהנעה. פרוייקט הגלאקטיקוס 2 התחיל בקול תרועה רמה וכריסטיאנו רונאלדו כמובן היה הפנים שלו. ריאל מדריד של לפני עידן כריסטיאנו רונאלדו הייתה נופלת בשמינית הגמר, ומאז, להוציא את עונת הבכורה – בכל שנה הגיעה לחצי הגמר, לפחות. ההמתנה ל-'דסימה' הייתה כמו נצח.

עם שק כבד של ציפיות – 94 מיליון היורו ששולמו עליו והפכו אותו לשחקן הטוב בעולם, בקבוצת כוכבים חדשה שמתחילה מאפס – כריסטיאנו יצא לדרך. שער ניצחון בגמר גביע המלך בעונת הבכורה של מוריניו היה יריית הפתיחה, שער האליפות בקאמפ-נואו כעבור שנה אחת ומאז – השאר היסטוריה.
בשנה השנייה בקבוצה כריסטיאנו קיבל את מספר 7 אחרי עזיבתו של ראול. אני גדלתי על ריאל מדריד של ראול וזו של הגלאקטיקוס – ומיליוני ילדים בעולם גדלו על ריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו. שחקנים רבים סימלו את ריאל מדריד בצורה כזו או אחרת. כריסטיאנו היה המראה של ריאל מדריד – השחצנות והאמונה שהוא הטוב ביותר, התשוקה לניצחון, גולים, גולים ועוד פעם גולים, ובשנים האחרונות גם – מיסטר צ'מפיונס.

אחרי עזיבתו של ראול הרגשתי חלל ענק. אין כמו השחקן שגדלת עליו, אהבת נעורייך, נקרא לזה כך. לא האמנתי שיגיע שחקן שיצליח להיכנס לואקום הזה ואעריץ אותו בצורה עיוורת. הנשיקה לטבעת (ראול) התחלפה בהנפת הידיים למעלה ושאגת ה-SUUII הכדורגל מחזיר את כולנו לילדות ומה שווים החיים בלי רגש. שאגת ה-'גולאסו דה-כריסטיאנו' עם המבטא הספרדי שאני עומל על פתחו, ספירת השערים והשיאים, אוסף החולצות שגדל וגדל, הקוביות בבטן שרציתי והצלחתי להשיג, ובפורים אפילו קפצתי כיתה – התחפשתי לכריסטיאנו רונאלדו.

זה היה מהלך פשוט אך מבריק וגאוני. סט של שחקן כדורגל כמו שיש לכל אחד, יחד עם מסיכה שהזמנתי מחו"ל והגיעה תוך ימים ספורים, להפתעתי. יכולתי להיות סופרמן או ספארטה, אבל כאלה היו עוד מלא. כריסטיאנו רונאלדו, שניצח את חוקי הפיזיקה והוא המכלול של שניהם – יש רק אחד. 'היי חמוד, אתה רוצה להצטלם עם כריסטיאנו?', אמרה אמא לילד המתוק שלה אחרי שהבחינה בי. ואני הרגשתי כריסטיאנו ליום אחד ונענתי בשמחה לכל מי שפנה. בכל הגילאים, מכל המינים. היה קשה לחזור לשגרה.
כריסטיאנו שבר שיא אחרי שיא. דווקא בעונה בה חלף על פני ראול ותוך שש וחצי שנים בלבד הפך למלך השערים של ריאל מדריד בליגת האלופות, אחרי צמד איי-שם במגרש המשמים של מאלמו – התחילו סימני השאלה סביב כריסטיאנו רונאלדו שפתח בחרם על התקשורת. הוא רצה לדבר על המגרש, וכך עשה עם הפנדל המכריע בגמר ליגת האלופות.
עם בואו של זידאן הגיעה ההבנה שכריסטיאנו צריך לרדת בדקות המשחק. כריסטיאנו הסכים, והשאיר את הטוב ביותר לסוף. התמזל מזלי להיות בברנבאו בחצי גמר ליגת האלופות כשכריסטיאנו, רגע אחרי 'שטחן' את באיירן בגומלין עם שלושער – כבש שוב שלושה שערים, ושאגתי יחד עם אותם 80 אלף איש את שאגת ה-SUI. גם בגמר הוא לא השאיר ליובנטוס סיכוי, עוד גביע אירופה שרשום על שמו.
העונה עושה רושם כריסטיאנו לקח הפסקה, לא איחור אופנתי אלא ברז. אחרי הגולאסו המדהים בקאמפ-נואו, שגם שם איך לא, חשף את הקוביות והוציא אותנו מדעתינו – נעלמו עקובתיו. התקשורת מיררה את חייו, קטלה אותו ללא הרף וגם אנחנו האוהדים לא הבנו איך ייתכן שמפלצת הכדורגל הזו – עם ארבעה שערי ליגה בלבד בסיבוב הראשון.

כריסטיאנו עצמו אמר לאחריו – 'אל תדאגו – אני אהיה הפיצ'יצ'י'. הנבואה לא הגשימה את עצמה אבל זה לא משנה. מחודש ינואר שוב היה בלתי-ניתן לעצירה, והפרשנים שהעזו לפקפק – אכלו את הכובע. בעוד הגולים נגד פאריס היו פשוטים – הגיעה המספרת האל-מותית בטורינו. כריסטיאנו שכבש בכל דרך אפשרית – בבעיטה לחיבורים, בנגיחה פסיכית (נגד מנצ'סטר יונייטד), בבעיטות חופשיות – כל-כך חיכה לשער במספרת, אך מעבר לכך – להכרה של הקהל היריב שיודע להעריך שחקן גדול.
הפיניש של העונה שלא נראה כמותו בכדורגל העולמי – חזר שוב. ואני, עוד קודם לכן, הכאתי על חטא וכתבתי באתר האוהדים את 'מכתב הסליחה לכריסטיאנו'. תודה על כך שהחזרת לי את החשק לראות כדורגל.
ריאל מדריד היא ליגת האלופות, וליגת האלופות היא ריאל מדריד. וכך גם כריסטיאנו רונאלדו שאוהב במיוחד את המפעל הזה. מקטרגיו תמיד דיברו על ארון התארים הדל אך אותו ארון טפח לאחרונה. כריסטיאנו רונאלדו, יותר מכל אחד אחר – ועברו שם ראמוס שנמצא כבר זמן רב, והמאמן זידאן, וכוכבים אחרים – חתום יותר מכל אחד אחר על 'הקבוצה הגדולה השלישית' של ריאל מדריד. אחרי הקבוצה של די-סטפאנו ופושקאש בשנות ה-50, וזו של ראול בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 – הגיעה גם הקבוצה של כריסטיאנו. הקבוצה שהחזירה את ריאל מדריד להיות מלכת אירופה, היחידה שזכתה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות.
אתם יכולים לאהוב אותו או לא, וכריסטיאנו כבר אמר שהשונאים הופכים אותו לבלתי-ניתן לעצירה. אבל עם דבר אחד כזה להתווכח – בדברי הימים של ריאל מדריד מופיע שמו באותיות של זהב – ברנבאו-די-סטפאנו-ראול – וגם כריסטיאנו רונאלדו, אחד הגדולים בהיסטוריה של המשחק.
העזיבה הייתה בדרך לא דרך וגם הציטוט מיד לאחר הגמר בקייב, כשאנחנו שיכורים מהניצחון – הייתה לא לעניין. אבל עם כמה שהיה אגו מאנייק – אני אזכור לו את הכריעה על כר הדשא בדסימה ובקייב, סערת הרגשות והצמרמורת בדו-קרב הפנדלים ובגמר בסאן-סירו, את הבכי בכדור הזהב וכן את שני המשחקים נגד יובה – הנשימה העמוקה לפני הפנדל המכריע והריחוף באוויר בטורינו. אין ספק ש-'הגברת הזקנה' מקבלת לשורותיה עוד חצי אוהד.

את עידן כריסטיאנו בריאל מדריד לא ניתן להכתים. יהיה כה מוזר לראות את ריאל מדריד עולה לכר הדשא ב-2018-19 בלי השחקן מס' 7 על הגב. השחקן שהפך עונות של 50 ומשהו גולים לעניין שבשגרה. האיש ששיפץ את האמירה של ואן-ניסטלרוי – הגולים הם כמו קטשופ. לא חשוב איזה שחקן יגיע כרגע. אין מחליף לכריסטיאנו, יחיד ומיוחד. אני לא מסוגל לכעוס, רק רוצה לומר מילה אחת. תודה!

 

מכתב הפרידה של כריסטיאנו - וגם ההודעה הרשמית של המועדון:

עוד נכתוב הרבה על מה, למה וכמה, נסכם עידן יוצא דופן, נבכה שזה נגמר ונחכה להתחלה חדשה באמת. בינתיים, מכתב הפרידהשל כריסטיאנו באתר הרישמי:

https://www.realmadrid.com/img/horizontal_940px/alegria-cristiano-ronaldo_3rm4818.Xxx

"השנים שלי בריאל מדריד היו אולי המאושרים ביותר בחיי, מקצועית ואישית. יש לי רק תחושות של הכרת תודה עצומה למועדון הזה, לאוהדים, לעיר הזו. קיבלתי אהבה וחיבה ללא גבולות. עם זאת, אני מאמין שהגיע הזמן לפתוח שלב חדש בחיי ולכן ביקשתי מהמועדון לכבד את רצוני לעזוב. אני מרגיש כך ואני מבקש מכל אחד מהאוהדים שיבין אותי.

תשע השנים האלה היו תקופה מדהימה, תשע שנים ייחודיות. זה היה זמן מרגש מאוד. בריאל מדריד הציפיות והדרישות הן הכי גבוהות שיש, אבל אני יודע היטב שעמדתי בציפיות ולעולם לא אשכח את הזמן שלי כאן, נהנתי מכדורגל בצורה ייחודית. היו לי חברים מדהימים לקבוצה הן מחוץ לחדר ההלבשה והן על כר הדשא, הרגשתי את האהבה של הקהל ויחד זכינו בשלוש זכיות רצופות בצ'מפיונס ו-4 פעמים בחמש עונות. וגם ברמה האישית יש לי סיפור של זכייה ב-4 כדורי זהב ו-3 פעמים נעל הזהב. ההיספק שלי במועדון היה עצום ויוצא דופן.

ריאל מדריד כבשה את לבי ואת משפחתי ולכן יותר מתמיד אני רוצה לומר תודה: בזכות המועדון, הנשיא, המנהלים והמאמנים, הקולגות, הרופאים, הפיזיותרפיסטים והעובדים המדהימים, הם עשו את עבודתם ללא לאות והם חלק מההצלחה. תודה לכם שוב לאוהדים, וגם לכדורגל הספרדי. שיחקתי בכל רגע עם שחקנים גדולים ונגד שחקנים גדולים.

אני מאמין שהגיע הזמן למחזור חדש. אני עוזב אבל החולצה הזו, הסמל הזה של ריאל מדריד ואצטדיון הסנטיאגו ברנבאו ימשיכו להיות בליבי לעד, בכל מקום בו אהיה. תודה לכולם וכמובן כמו שאמרתי לפני תשע שנים באצטדיון שלנו - האללה מדריד!.


****

המועדון הודה לכריסטיאנו בהודעה לקונית - "היום ריאל מדריד רוצה להביע את הכרת התודה שלה לשחקן שהוכיח שהוא הכי טוב בעולם ואשר היה חלק מרכזי באחד הזמנים המבריקים ביותר בהיסטוריה של המועדון שלנו והכדורגל העולמי. מעבר לתארים שהושגו, הגביעים, הנצחונות והשערים, במהלך תשע השנים האלה, כריסטיאנו היה דוגמא למסירות, עבודה, אחריות, כישרון ושיפור יוצא דופן. הוא הפך גם למלך השערים בהיסטוריה של ריאל מדריד.

המספרים: 451 שערים ב-438 משחקים, בסה"כ 16 תארים, כולל 4 זכיות בליגת האלופות ו-3 מהן רצופות, ו-4 ב-5 עונות. ברמה האישית הוא זכה בארבעה כדורי זהב, פעמיים השחקן הטוב ביותר ועוד 3 נעל הזהב, ועוד פרסים רבים אחרים.

עבור ריאל מדריד, כריסטיאנו רונאלדו יהיה תמיד אחד הסמלים הגדולים ביותר שלו, ייחוס ייחודי, מיתוס עבור הדורות הבאים. ריאל מדריד תמיד תהיה הבית שלך".

*****

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/07/05/15308036364744.Xxx

כל הכתבות: מכתב הפרידה של כריסטיאנו מהמועדון - וההודעה הרשמית של ריאל| כל המספרים של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד| דירוג השערים והרגעים הגדולים של כריסטיאנו בריאל| כל הציטוטים הגדולים - אמרו עליו, וגם מה שכריסטיאנו אמר|הוידאו הארוך והאמוציונלי של המועדון לכבוד כריסטיאנו| טורי דיעה בתקשורת במדריד על עזיבתו של כריסטיאנו

 

אני אוהב לקרוא את ההודעות שלך מלבד אלה שקשורות לריאל מדריד , קצת אובקטיביות לא תזיק.

https://i.pinimg.com/736x/ca/b5/a6/cab5a62f8ded4168fa405ae38dbf6534--joshua-kimmich-thomas-muller.Xxx
המגן הימני הטוב בעולם וחבר צוחקים.

 

קצת חיפשת אותי על קטנות הייתי אומר אבל אין בעייה, מגיב לך אני עדיין עומד מאחורי מה שכתבתי על אף שקרבחאל חווה עונה פחות טובה, אני לא מתייחס רק לכושר נקודתי, הבחור מהרגע הראשון בו דרך על הדשא בברנבאו מציג רמה מדהימה, שיתק בדסימה את רובן וריברי כשהיו בשיא הקריירה ועוד. לדעתי יש לו הכל - הוא מבשל 10 שערים בעונה וזה המון למגן והוא גם מהיר, חזק, אגרסיבי ואחראי הגנתית. קימיך מעולה והייתה לו עונה גדולה(בחרתי בו כחלק מנבחרת אירופה למגזין 'גולאסו'), הוא עדיין פחות זמן בטופ מקרבחאל ואני ממשיך עם הבחירה שלי. מוכן שתגיד שאני לא אובייקטיבי במאה אחוז לגבי ריאל אבל זה נוגע לשני שחקנים - ראול, וכריסטיאנו רונאלדו(אגב, הפוסט נכתב במקור לאתר של ריאל מדריד)