http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/50051.Xxxריאל מדריד - מנצ'סטר יונייטד http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/52682.Xxx יום רביעי, 13.2, 21:45 שופט: פליקס בריש (גרמניה) שידור ישיר בספורט 5, ספורט 5 HD ואתר ערוץ הספורט סנטיאגו ברנבאו, מדריד http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/32x32/50051.Xxx הגיע הרגע של ריאל מדריד להראות לכל אוהדיה ברחבי הגלובוס שהעונה הזו לא תהיה כ"כ מאכזבת, אלא אפילו עונה מוצלחת ביותר. למרות ניצחון מרשים ביותר על ברצלונה בסופרקאפ הספרדי, הבלאנקוס התחילו את העונה ברגל שמאל עם ארבע נקודות מתוך ארבעת המחזורים הראשונים, הפתיחה הגרועה ביותר שלה מזה 11 שנה, מאז עונת 2001/02, ודווקא העובדה הזו גורמת לאוהדיה להרגיש טוב יותר לגבי המשחק מחר, כמו גם העובדה שריאל סיימה את שלב הבתים בליגת האלופות במקום השני, בדיוק כמו עונת 2001/02, העונה האחרונה שבה ריאל מדריד זכתה בגביע עם האוזניים הגדולות והעונה האחרונה שבה הקבוצה הדומיננטית ביותר בהיסטוריית המפעל זכתה בו. אין ספק שהנושא המעניין ביותר מבין הסטוריליין המרתק שהתפתח בין ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד הוא פגישתו של CR7 עם מועדנו הקודם שסיפק לו את הבמה הגדולה בפעם הראשונה, ועם המאמן שהיה לו את האומץ בזמנו להכניס ילד בן 18 לאותה רשימה עם שחקנים כמו ג'ורג' בסט, אריק קאנטונה ודיוויד בקהאם, השחקנים שלבשו את החולצה מס' 7 במועדון, ואין לי ספק שהוא לא התחרט על כך. תמורת סכום עתק של 94 מיליון יורו, פלורנטינו פרס לקח את כריסטיאנו לריאל מדריד והפורטוגלי לא התקשה להצדיק כל גרוש וגרוש מהסכום שולם עליו. להפך, כרגע כריסטיאנו נמצא בשיא כושרו ובעונה וחצי האחרונה שלו במדריד בהחלט היה אפשר להבחין באחד מהשחקנים הגדולים ביותר ששיחקו את המשחק, ואחרי השלושער נגד סביליה ביום שבת, עושה רושם שרונאלדו לא ירחם על חבריו לשעבר ויעשה הכל כדי להציל את העונה העגומה של קבוצתו. בנוסף לכך, יש גם את דו-קרב בין שני המאמנים שהם כרגע הטובים ביותר בעולם לדעת רבים, סר אלכס פרגוסון וז'וזה מוריניו. מתוך 14 מפגשים בין השניים, הפורטוגלי ניצח בשישה והפסיד רק בשניים. בשביל שהסקוטי יצמצם את הפער ואף ישיג משחק 14 ברציפות ללא הפסד בכל המסגרות, אבל ניצח רק ארבעה משחקי מתוך תשעת משחקי החוץ האחרונים שלו, קל לא יהיה לו מול קבוצה שלא הפסידה משחק בית מזה 13 חודשים בדיוק. חוץ מרונאלדו, מוריניו יפתח גם עם דייגו לופז שינסה להשכיח קצת את פציעתו של סאן איקר. אלברו ארבלואה יפתח בצד ימין של ההגנה לצידו של ראמוס ואחד מבין פפה/וראן. הפורטוגלי רק חזר מפציעה בקרסול אשר השביתה אותו לחודש ולא ממש הספיק להוריד חלודה, כשגם וראן המוכשר חוזר מפציעה קלה אך בכושר מלא למשחק והוא כבר הוכיח שהוא מתאים לרמות האלו אחרי משחקים נהדרים מול ברצלונה ומנצ'סטר סיטי. בצד שמאל קונטראו צפוי לפתוח מאחר וגם מרסלו די חלוד מאז הפציעה הקשה שעבר. בקישור מוריניו ייתן את המושכות לחדירה ולאלונסו. הקשר הספרדי לא ממש כשיר במאת האחוזים לפי הדיווחים שנמסרו אתמול, אך היום הוא התאמן עם הקבוצה באופן מלא ובמקרה הכי גרוע יפתח במקומו לוקה מודריץ' שמכיר טוב מאוד את השדים האדומים. לצידו של רונאלדו ככל הנראה יפתחו אנחל די מריה, מסוט אוזיל וקרים בנזמה, שלמרות שהוא מציג יכולת פושרת ואפורה מאוד בזמן האחרון הוא צפוי לפתוח במקום פיפיטה היגוואין שגם הוא לא ממש מבריק בלשון המעטה. http://i49.tinypic.com/33el79z.Xxx CR7 חוגג את שער הניצחון מול מנצ'סטר סיטי. האם הוא יחגוג באותה מידה אם יבקיע שער ניצחון גם מול יונייטד? http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/32x32/52682.Xxx בימי מסך הברזל היה נהוג מקצוע שנקרא קרמלינולוג-אדם שלפי צילומי מצעד האחד במאי וסדרי הישיבה היה מנתח את מצב הכוחות בצמרת הממשל הסובייטי. ביום ראשון הגיח לאוויר העולם מקצוע חדש-פרגוסולוג, שתפקידו להסתכל על ההרכב של מנצ'סטר יונייטד במשחק הליגה מול אברטון ולהסיק ממנו מה יהיה ההרכב מחר בברנבאו. ואלה מסקנות המומחים: לגבי דה חאה, ואן פרסי ורוני אין ספק. בקישור, קאריק קיבל מנוחה קלה ונכנס רק כמחליף, מה שכנראה מצהיר על מקומו בהרכב מחר. שאר עמדות הקישור קשות יותר לניחוש-קלברלי, קגאווה, אנדרסון, נאני, ולנסיה, וולבק ואפילו פיל ג'ונס אם יחלים מפציעה קלה, כולם באים בחשבון. מה שניתן לומר בוודאות הוא שראיין גיגס לא יפתח בהרכב אחרי שהשלים 90 דקות בראשון בערב ואף כבש. גם בהגנה הניחושים בשיאם-ריו פרדיננד נח מול הטופי בויז ואפילו לא ישב על הספסל, כך שנראה שמקומו בהרכב. השאלה היא מי יהיה שותפו-האם פרגוסון ילך על השותפות הישנה והטובה עם וידיץ', על אוואנס או על סמולינג. רפאל ואברה משלימים את התמונה ולא נשקפת סכנה למקומם. כאמור, בראשון האחרון יונייטד ניצחה 2-0 את אברטון באולד טראפורד, לעיניו הבוחנות של ז'וזה מוריניו ביציע, והגדילה את יתרונה בפסגה ל-12 נקודות על פני מנצ'סטר סיטי. אחרי מאורעות העונה שעברה לא תשמעו אף אחד באנגליה שיגיד שהסיפור סגור (למעט רוברטו מנצ'יני, אבל אצלו מדובר באסטרטגיה), אבל בהחלט מדובר ביתרון נוח שאמור לאפשר ליונייטד לחלק היטב את הכוחות בין שלושת המפעלים בהם היא פעילה. יונייטד מעולם לא ניצחה בסנטיאגו ברנבאו. אמנם ב-1968 היא הוציאה שם תיקו שהעלה אותה לגמר והיה אולי שווה ערך לניצחון, אבל הופעתה האחרונה במגרש המפורסם הייתה מרשימה הרבה פחות, הפסד 3-1 ברבע הגמר לפני עשור במשחק בו השדים האדומים היוו תפאורה בלבד לגלאקטיקוס של ריאל מדריד בתצוגת השיא שלהם. הפעם נראה שלפחות על הנייר יחסי הכוחות מאוזנים יותר, אמנם היתרון האיכותי עדיין בצד של ריאל אבל יונייטד עוברת עונה מוצלחת הרבה יותר, כשבחודשיים האחרונים גם רמת הכדורגל נמצאת בשיפור לעומת הזוועות של תחילת העונה. מצד שני, התצוגות האיומות של יונייטד באירופה בעונה שעברה עדיין זכורות היטב. האם זה מספיק כדי לעשות היסטוריה במדריד? לא בטוח. ביום רביעי בחצות נהיה חכמים הרבה יותר. http://i48.tinypic.com/ery5ts.Xxx האם יונייטד תחגוג גם בזירה האירופית? תודה לכותבי הסיקור: אורן (Iker Casillas) על החלק הספרדי ואורי (Michael Carrick) על החלק האנגלי http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/52707.Xxxשחטאר דונייצק - בורוסיה דורטמונד http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/52758.Xxx יום רביעי, 13.2, 21:45 שופט: הווארד ווב (אנגליה) שידור ישיר בספורט 5+ וספורט 5+ לייב HD דונבאס ארנה, דונייצק http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/32x32/52707.Xxx 68 ימים; זהו פרק הזמן שחלף מאז עלתה שחטאר דונייצק למשחקה הרשמי האחרון בעונת 2012/13 (הפסד 1-0 ליובנטוס בשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג). אין ספק שהכורים ישמחו לשבור את הרצף ביום רביעי ולחוות שוב את טעמה של מסגרת תחרותית, אבל סביר להניח שהם היו מעדיפים לחגוג את המאורע במשחק ליגה נוח, כשבאמתחתם מרווח של 13 נקודות מהמקום השני, ולא במפגש נוק אאוט עם אחת מהקבוצות הטובות ביבשת. עם זאת, אין לשכוח את הצד השני של המטבע ואת צדדיה החיוביים של הפגרה: האוקראינים יכלו להפנות את כל משאביהם במטרה להתכונן לקרב הגדול בצורה האולטימטיבית. לראיה - הם ערכו לא פחות מ12 משחקי ידידות במהלך ה"חופשה" שהזדמנה להם (מרבית היריבות, אגב, היו קבוצות רוסיות וסקנדינביות הנהנות אף הן מפגרת חורף ארוכה) וניצחו עשרה מתוכם. בהיבט המקצועי, עושה רושם שמירצ'אה לוצ'סקו, המאמן הרומני שהעלה את הכורים לגדולה, אינו מתכנן לבצע התאמות מיוחדות ויוסיף לדבוק במערך ה4-2-3-1 השגרתי. לדבריו, "שחטאר הגיעה לרמת התפתחות כה מתקדמת, עד שאנו צריכים לחשוב על ההכנה מהצד שלנו לפני שאנו מנתחים את הצד של היריבה". עם זאת, ברמה הפרסונלית צפויה שחטאר לסבול מהיעדרותם של שני שחקנים שתפסו מקום של קבע בהרכב עד עתה: הראשון הוא אולקסנדר קוצ'ר הבלם, אשר לא יעמוד לרשות לוצ'סקו בשל צבירת צהובים (דמיטרו צ'יגרינסקי צפוי להחליפו). החור השני, המשמעותי יותר, עונה לשם "וויליאן": הקשר הברזילאי הכשרוני, אשר נחשב על ידי רבים לשחקן הטוב בקבוצה וצד את עיני כל הסקאוטים ביבשת במהלך שלב הבתים, נמכר לאנז'י מחצ'קאלה תמורת 35 מיליון יורו (!) ובכך סיים את הרומן שלו עם הכורים, למעשה. בכל זאת, יש לציין כי העזיבה של הווינגר לא נפלה בדונייצק כרעם ביום בהיר; עוד לפני המעבר למחצ'קאלה השכילו הכורים לשים את ידיהם על טייסון, כשרון ברזילאי אחר, המוכר לחובבי הכדורגל בעיקר בזכות השער הואן-באסטני שהבקיע במדי מטאליסט חארקיב העונה. מחר הוא צפוי לערוך את הבכורה הרשמית בקבוצתו החדשה, בתקווה להוביל אותה לאחד מהנצחונות הגדולים בתולדותיה. הרכב משוער: פיאטוב; סרנה, צ'יגרינסקי, ראקיצקי, ראט; הובשמן, פרננדיניו, טייסון (אלכס טישיירה), מחטריאן, דגלאס קושטה; לואיז אדריאנו http://i49.tinypic.com/2zipwrc.Xxx נכנס לנעליים גדולות. טייסון תופס את מקומו של וויליאן בשחטאר http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/32x32/52758.Xxx שבע הנציגות ששלחה הבונדסליגה למפעלים האירופאיים העונה עשו עד כה מסע נפלא כאשר כולן, ללא יוצא מן הכלל, העפילו לשלב הבא משלב הבתים. מתוך שלוש הנציגות שהרשימו בשלב הבתים וסיימו כל אחת במקום הראשון בביתן, בורוסיה דורטמונד היא הראשונה לעשות את הצעד הראשון בדרך לשלב רבע הגמר. הערב היא תעלה על כר הדשא של הדונבאס ארנה, מגרשה הביתי של שחטאר דונייצק, כאשר לא מעט עבר עליה בזמן שעשתה את דרכה לאוקראינה. דורטמונד מגיעה אחרי שסיימה את המחזור העשרים ואחד בבונדסליגה עם אכזבה מרובה כאשר הובסה בביתה 4:1 מול האורחת מהצפון, המבורג. ההפסד הזה הוא השני בסך הכל בשלושה עשר משחקי הליגה האחרונים של הקבוצה, והוא מגיע אחרי רצף של ארבעה ניצחונות ליגה. אם זה לא מספיק, אז חלוצה הפולני של האלופה המכהנת, רוברט לבנדובסקי, הורחק במשחק, ואף ספג הרחקה נוספת לשני משחקים נוספים. מנגד, המאמן האהוב ביציעי הסיגנל אידונה פארק, יורגן קלופ, הודיע השבוע רשמית כי יכבד את חוזהו ויישאר בקבוצה עד סיום עונת 2015-2016, ושם קץ לשמועות בנוגע לעתידו במועדון ומועמדותו לרשת את עמדת המאמן בקבוצות אחרות. מבט אל ספרי ההיסטוריה של המועדון מחבל הרוהר יגלה לנו מספר דברים מעניינים; ראשית יש לציין כי דורטמונד כבר פגשה את שחטאר וזה קרה לפני קצת יותר מעשור, כאשר השתיים נפגשו במסגרת סיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2001-2002. דורטמונד אז גברה על היריבה האוקראינית 1:5 בסיכום שני המשחקים, כאשר אף ניצחה אותה 2:0 על אדמת אוקראינה. באותה עונה פגשה דורטמונד יריבה אוקראינית נוספת בשלב הבתים, אז הייתה זו דינמו קייב, כאשר גם במקרה זה לא ידעו הצהובים הפסד מהו כשסיימו בתיקו 2:2 בחוץ וגברו על האורחת מקייב 0:1 בבית. על כל מקרה, שחטאר צריכה להגיע מוכנה למשחק הקרוב, שכן העונה דורטמונד נראית יוצא מן הכלל במשחקי ליגת האלופות (בניגוד גמור לעונה החולפת, שהסתיימה בכישלון חרוץ בגזרה האירופאית). חניכיו של קלופ סיימו ראשונים בביתם, במאזן של שתי תוצאות תיקו וארבעה ניצחונות, המביאים לידי ביטוי את 14 הנקודות שצברה הקבוצה. במשחקי חוץ דורטמונד צברה 5 נקודות, אך הייתה קרובה לצבור 9 כאלו, לאחר שספגה שערי שוויון בדקות הסיום כשהתארחה אצל ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי. בבונדסליגה, אגב, דורטמונד הפסידה רק פעם אחת באחד-עשר משחקי חוץ. בגזרה המקצועית, על האוטובוס שיסיע את דורטמונד לאצטדיונה של שחטאר לא יעלו כל שחקני הסגל הצהוב-שחור. הקשר, קווין גרוסקרויץ והבלם פטריק אובומויילה פצועים ובמועדון העדיפו להשאיר אותם בגרמניה, אך אל רשימת הפצועים מצטרף גם הקשר הצעיר אילקאי גונדוגאן, אשר פתח העונה בכל משחקי דורטמונד בשלב הבתים מלבד המפגש הביתי מול ריאל מדריד, שם עלה מהספסל. גונדוגאן סובל מפציעה בירך ובבוהן, ועל כן ייעדר מסגל הקבוצה הערב. בשורות טובות מנגד מגיעות מצדו של הבלם נבאן סובוטיץ', שערך מבחן כשירות במשחק של קבוצת המילואים במהלך השבוע, וכשצלח אותו, הוחלט כי ישוב הערב להרכב הקבוצה. קלופ יערוך, ככל הנראה, שני שינויים נוספים בהרכב מההרכב שפתח בהפסד להמבורג בשבת, כאשר במקומו של נורי שאהין יפתח סבן בנדר, ולעמדת המגן השמאלי ישוב מרסל שמלצר. ואם נחזור לרגע לדפי ההיסטוריה של המועדון, הרי שמשחק הנוק-אאוט האחרון של דורטמונד הגיע לפני 15 שנים, בשנת 1998, אז פגשה בחצי גמר ליגת האלופות את ריאל מדריד והודחה אחרי הפסד 0:2 בסיכום שני המשחקים. האם בפורמה הנוכחית שלה, מסוגלת דורטמונד לשוב אל קדמת הבמה האירופאית ולחלוף מעל פניה של יריבה קשה בדמותה של שחטאר? הרכב משוער: ווידנפלר; פישצ'ק, הומלס, סובוטיץ', שמלצר; סוון בנדר, קל; בלאשצ'יקובסקי, גצה, רויס; לבנדובסקי. http://i45.tinypic.com/11tua9y.Xxx שחקני דורטמונד חוגגים. יעשו את הצעד הראשון אל עבר רבע הגמר? תודה לתומר (Captain Canada) על תרומתו לסיקור!
המשחק במסטאייה לא התעלה לרמה גבוהה וזה עוד בלשון המעטה. שגיא כהן יכול לקשקש כמה שהוא רוצה( זה לא סוד שהוא סוגד לכל דבר שאנצ'לוטי נגע בו), אבל אני לא התרשמתי יותר מדי מ-P$G. אז נכון שהיא קבוצה טובה ומאומנת עם הגנה מסודרת כיאה למאמן איטלקי מצויין, אבל אני לא ראיתי כדורגל גדול שלהם, בטח לא כמו שמצפים מקבוצה עם שחקנים כל כך טובים ברמה האינדיבידואלית בחלק ההתקפי. אם כי, ברור שהיא עדיין לא הגיע למלוא הפוטנציאל והיא עוד תלך ותשתפר. זה יותר הופעה מביכה של ולנסיה מה שהיה היום. אבל מה אפשר לצפות מקבוצה שעולה למשחק כזה ללא מגן שמאלי וקשר אחורי. בעקבות ההצבה של גוווארדאדו נוצר חוסר איזון נוראי בהגנת ולנסיה מכיוון שגם בצד השני ישנו מגן בעל אוריינטציה התקפית. אבל אי אפשר לבוא בטענה להחלטה זו הרי סיסוקו פצוע ולא היו אופציות אחרות. אולם בקישור האחורי היה מקום לקחת שוב את ההימור(שעבד טוב נגד בארסה) ולפתוח עם רואיז כקשר אחורי - יותר גרוע מדני "רכיכה" פארחו לא היה יכול להיות. ריקלמה, אני לא מבין מה אתה רוצה מפריירה, הוא מגן התקפי ותו לא. אתה לא יכול לצפות ממנו להיות חומה הגנתית. מה שהוא יודע לעשות הוא נותן לולנסיה וזה הגיחות המצויינות שלו קדימה(אם כי צריך לעבוד על ההגבהות) ולחימה ללא פשרות שהוא נותן מעצמו כל משחק.
היתרון של ולנסיה במרכז השדה לא רלוונטי כשהיא לא יודעת לנצל את השליטה בכדור לייצור מצבים מצד אחד, ושהיריבה לא צריכה להחזיק יותר מדי בכדור בשביל לייצר מצבים בצד השני. אם ללאבסי הייתה סיומת טובה יותר, לא רק היום, הוא היה מוצא מקום יותר מרכזי בחלק הקדמי המוכשר בטירוף של ארגנטינה בשנים האחרונות, או לפחות כובש עוד שער או שניים היום. מורה הראה ב-50 דקות כמה שווה היה להשקיע בשחקן ולחכות לבכורה שלו בליגת האלופות. שחקן שעושה את ההבדל. גם לפאסטורה היו דקות מצוינות. ולנסיה? חסרת רעיונות בחלק הקדמי ולא מספיק בטוחה בחלק האחורי. למרות זאת, המשחק הזה יכל ללכת לכל כיוון והאמת שאני לא בטוח עד כמה יתרון הביתיות רלוונטי בפריז.
+1 על התגובה, בדיוק כמו שאני חושב. בקשר לפריירה, כמו שאמרת הוא מגן התקפי שהגנה לא יודע לעשות, אבל בתור מגן התקפי אני מצפה מימנו לקבלת החלטות טובה, הוא יודע לפרוץ יפה באגף וללכת עם הכדור קדימה אבל שזה מגיע למסירה האחרונה קבלת ההחלטות שלו היא מחרידה והוא משחק בלי שכל, הוא מרים כדור, והוא דווקא יודע להרים בלי לכוון ובלי שום חוכמה ואומר עם מישהו יגיע אז יגיע, או שהוא מוסר מסירה לא מתוחכת או שהוא מוסר מסירה לשחקן יריב. מצטער, עם כבר יש לו חיסרון כל כך בולט מבחינה הגנתית אז לפחות שידע לעשות התקפה כמו שצריך, ומכיווון שגם את זה הוא עושה בצורה בינונית עם קבלת החלטות רעה- אז מבחינתי אין לו שום מקום בולנסיה. כמו שאמרתי שנרכש, הייפ סביבו נוצר רק מהיורו, אני כבר מזמן לא בוחן שחקנים בגלל יורו\מונדיאל, קודם כל מבחינתי הוא ממש לא הרשים ביורו והיה בינוני ביותר, דבר שני אני מאז ומעולם לא בוחן שחקנים לפי יורו\מונדיאל אלא על פי עונה שלמה, פריירה היה מגן בינוני בספורטינג ליסבון וידעתי שאין לו מקום בקבוצה כמו ולנסיה, חבל שהסקאטוינג של ולנסיה לא ראה את זה, או יותר נכון רצה לחסוך כסף במקום לרכוש את דבושי. בקשר לגוארדאדו, אני מסכים שלואלוורדה לא היה בריירה שסיסוקו היה פצוע, אבל עם כבר הייתי מעדיף לעלות אולי שחקן נוער או אפילו בארגאן האיום(לא חושב שיותר איום מגוארדאדו כמגן יכול להיות) שהיה משחק בצד ימין ופריירה בשמאל. וגם הטעות בנוגע לקישור, להפוך את פארחו לקשר אחורי זה לעשות לשחקן הזה עוול, השחקן הזה רך כמו חמאה ולא יודע לעשות הגנה, למרות שעם כל המגבליות הוא עוד היה בסדר היום, ויקטור רואיז או אלבלדה היו חיביים לפתוח היום. לא מובן לי איך ואלוורדה עלה בהרכב כל כך התקפי שיש לו הגנה בעייתית עם שתי המגנים, הוא היה חייב היום לדעת שאסור לו לספוג ובהרכב שולנסיה עלתה גם גרנאנדה וסלטה ויגו היו כובשות, אפילו ברצלונה וריאל מדריד לא משחקות בלי קשר אחורי. ולנסיה משלמת על קיץ נוראי של רכישות, להוציא את סיסוקו, גאגו התגלה כפלופ ולא השחקן שולנסיה הייתה צריכה ביקשור האחורי ועזב בצדק, פריירה וגוארדאדו שתי שחקנים בינוניים שממש לא משדרגים את הקבוצה, ורק ויירה הוא רכישה טובה לעתיד וסיסוקו שהוא מגן שמאלי לא רע הם רכישות רצויות. למרות השער של ראמי, קשה לי לראות את ולנסיה עושה משהו בגומלין.
מוזמנים לקרוא את הסיקור שלי למשחק באתר האוהדים של ריאל מדריד. אעתיק לכן את החלק הפיקנטרי: http://www.realmadrid.co.il/se1112/topic154.Xxx חומר למחשבה:: ראש-בראש ז'וזה מוריניו נגד אלכס פרגוסון http://www.realmadrid.co.il/se1112/mouandfergie.Xxx שבע אליפויות, שתי זכיות בליגת האלופות וחמישה גביעים של ז'וזה מוריניו מול חמש אליפויות, זכייה אחת בליגת האלופות וגביע אנגלי נוסף של פרגוסון(הנתונים מאז 02/03). אין ספק, ז'וזה מוריניו ואלכס פרגוסון הם שני המאמנים המעוטרים ביותר בכדורגל האירופי בעשור האחרון יחד עם פפ גוארדיולה. קרב המוחות האדיר הזה קורה כבר בשלב שמינית הגמר. שני המאמנים 'הכל-יכולים' שלא היה אכפת להם ללכלכך על קולגות כמו ונגר או בניטס ולקטול שחקנים על ימין ועל שמאל, שומרים על הרבה כבוד והערכה אחד כלפי השני וכבר קבעו להיפגש כדרכם אחרי כל אחד מצמד המשחקים כשכל פעם המארח מזמין את האורח ליוון טוב בסיום המשחק. "תמיד היו לי יחסים טובים עם פרגוסון ואני גאה בכך. מעבר לכך שהוא דמות ענקית בכדורגל העולמי הוא גם אדם טוב. יש לנו יריבות ספורטיבית ארוכת שנים עוד מימי פורטו"(לכך נגיע בהמשך). האובססייה לזכייה בליגת האלופות קיימת בהחלט אצלהם. מוריניו יודע שזה התואר העיקרי שנשאר לריאל מדריד העונה, וזכייה בלה-דיסימה, הגביע העשירי עבור מדריד - תאפשר לו להמשיך הלאה כנראה בראש מורם כשהוא נרשם בדברי הימים של המועדון, ויהיה המאמן הראשון שזוכה בתואר עם שלוש קבוצות שונות. פרגוסון מאידך תמיד העניק עדיפות לליגה אך גם הוא סיפר לא פעם על כך שהוא מאוכזב שב-25 שנות אימון ביונייטד הוא זכה בגביע עם האוזניים הגדולות רק פעמיים(והפסיד בעוד שני גמרים לברצלונה). ויסנטה דל-בוסקה, למשל, רשם מס' זכיות זהה בארבע עונות בלבד כמאמן קבוצה בכירה - ריאל מדריד. שניהם דיקטטורים בדרך שלהם אבל הבדל אחד משמעותי קיים בגישה. בעוד פרגוסון חתם במנצ'סטר יונייטד לנצח, עושה רושם, וחזונו היה להפוך את מנצ'סטר יונייטד לקבוצה הבכירה באנגליה כשבדרך נדרש לעקוף את 18 האליפויות של ליברפול- מוריניו מגיע לפרקי זמן קצרים, קוטף תארים והולך. ממש לא מעניין אותו למשל להיות חתום על אליפות מס' 40 של ריאל מדריד למשל או להפוך אותה גם לשיאנית הזכיות בגביע המלך(כשכרגע לבארסה יתרון ברור - 26-18). עוד לפני שהעונה החלה(והמשיכה למעשה) ברגל שמאל, 'המיוחד' לא פעם דיבר על כמיהתו לחזור ולאמן בליגה האנגלית. כך שנראה שגם אם פלורנטינו פרז היה מציע לו חוזה חלומי עד שנת 2020 במועדון הגדול ביותר בעולם ובמשרה הנחשקת בכדורגל העולמי- המאמן היה מסרב בנימוס. מוריניו אולי זכה גם עונה לפניכן באליפות פורטוגל ובגביע אופ"א יחד עם פורטו, אבל התפרסם בכל הגלובוס בעיקר אחרי המפגש הראשון שלו עם אלכס פרגוסון, איי שם בשמינית גמר ליגת האלופות בעונת 03/04, כששער שיוויון של קוסטיניה עמוק בתוספת הזמן שלח את המאמן לרבע הגמר על חשבון המארחת המודהמת. הגליץ' המפורסם נחשב עד היום אולי להיילייט הגדול בקריירה של מוריניו. למאמן הפורטוגלי יש מאזן טוב מאוד מול חברו הסקוטי - ב-14 משחקים מול יונייטד מוריניו ניצח 6 פעמים, סיים 4 פעמים בתיקו והפסיד רק ב-3 משחקים. הוא זכה באליפות הראשונה של צ'לסי מזה 50 שנה אחרי ניצחון מצויין 3:1 באולד-טראפורד על יונייטד ופרגוסון בעונת 04/05, וגבר על חברו גם בגמר הגביע האנגלי ב-06/07. מנגד, בפעם האחרונה, בשמינית גמר ליגת האלופות בעונת 08/09, ידו של הסקוטי הייתה על העליונה כשאחרי תיקו מאופס בסאן-סירו, יונייטד ניצחה 2:0 את אינטר והמשיכה בקלות לרבע הגמר. מה תהיה התגובה של מוריניו? דייגו לופז נגד דויד דה-חאה לפני שנתיים הם יכלו לקחת חלק בשמינית גמר ליגת האלופות רק במשחק פלייסטיישן, כשעמדו בין הקורות של ויאריאל ואתלטיקו מדריד בהתאמה והשבוע הם יהיו חלק מהמשחק הכל-כך יוקרתי. האמת שכאן מסתיים הדימיון בין שני השוערים הספרדיים גבוהי הקומה. פרגוסון הימר על דה-חאה(22) בקיץ שעבר ונראה שהילד הצעיר עם הרפלקסים המעולים(אך לוקה בחסר דווקא בכדורי הגובה, נק' תורפה רצינית בפריימרליג) מתחיל להחזיר את הדיבידנדים. יונייטד סופגת הרבה פחות במחזורים האחרונים מאשר בפתיחת העונה. דייגו לופז(31) שהחליט לעבור לסביליה לאחר שויאריאל נשרה לליגה הבכירה כבר בן 30. הגיע לריאל במהלך בזק כדי למלא את החלל העצום שהותיר קסיאס הפצוע. אפשר לציין לטובה את הופעת הבכורה שלו במשחק הגביע מול ברצלונה בה בהחלט הוכיח שיש על מי לסמוך, אבל ברור שאין כמו תצוגה אמיתית בשמינית גמר ליגת האלופות. הרי ברור שלמרות העונה החלשה של קסיאס, כמו השחקנים הטובים באמת - הציפייה ממנו הייתה שיביא את שיאו במשחקים אלה. כריסטיאנו רונאלדו נגד ויין רוני http://www.realmadrid.co.il/se1112/ronaldoandrooney.Xxx הפעם היחידה בה שיחקו כריסטיאנו רונאלדו ו-ויין רוני זה נגד זה איימה לקבור את החברות ביניהם, אז ברבע גמר מונדיאל 2006. רוני גלש בחוזקה לרגליו של קרבאליו, כריסטיאנו רץ למחות מול השופט ונתפס קורץ לספסל הפורטוגלי, כאילו אומר 'המשימה הושלמה' לאחר שחברו לקבוצה הורחק. השניים שהו במתק בנהלך הפגרה, אבל יצאו מחוזקים מהאירוע והובילו את יונייטד לאחר-מכן לאליפות ראשונה מזה שלוש עונות דווקא ללא ואן-ניסטלרוי ועל-אף ההתחמשות של צ'לסי בשבצ'נקו ובאלאק. שיתוף הפעולה ביניהם עבד בצורה טובה מאוד, אך ברור שרק אחרי שכריסטיאנו עזב לריאל מדריד - רוני החל להראות את הכדורגל הטוב בקריירה שלו. בעונת 09/10, עד שנכנס למשבר שהשפיע עליו גם במונדיאל - הוא כבש 34 שערים ב-44 הופעות והוביל מנצ'סטר יונייטד מאוד בינונית עד לגמר ליגת האלופות שם הפסידו לברצלונה. רוני אמנם יורד אחורה ומשתתף בהנעת הכדור כשהוא תורם מראיית המשחק ויכולת המסירה שלו, אך הוא כבר לא תקוע בכנף שמאל כדי שרונאלדו יוכל לשחק באמצע. לא בטוח שרונאלדו היה האהוב מבין השניים גם בתקופה שכבש כמו מטורף ושבר כל שיא אפשרי(07/08), אבל ברור שאחרי שהפורטוגלי החליט להמשיך הלאה - מעמדו של רוני בקרב האוהדים התחזק אף יותר. גם רונאלדו וגם רוני די נגמלו ממנהגים לא בריאים שהפריעו להם בתחילת הקריירה והם הרבה יותר בוגרים בהתחשב בגילם, 28 ו-27 בהתאמה. שניהם עדיין עושים פרצופים תוך-כדי משחק אבל רונאלדו נגמל מההתחזויות המטופשות ברחבה(פחות או יותר מאז אותו מונדיאל שהפך אותו לשחקן השנוא בפריימרליג) ורוני כבר לא חוטף קריזות מוגזמות. מבחינת מקצועית גרידא, כריסטיאנו עושה הכל יותר טוב פחות או יותר אבל רוני, שנחשב לאחד מחמשת השחקנים הכי טובים בעולם בפלאנטה שלא כוללת את כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי - נהנה העונה מפרטנר איכותי כדוגמת ואן-פרסי מה שמפחית עומס. כריסטיאנו העונה כבש 36 שערים לעומת 13 בלבד של רוני, כמעט פי 3(!) אך האנגלי חימם מנועים מאז הצמד בדרבי בתחילת חודש דצמבר ומגיע למשחק בפורמה טובה וכמובן שיש לו פרטנר יותר טוב. שלושה מפתחות נוספים לניצחון: 1) הסנטיאגו ברנבאו - לא פשוט לספק את האוהדים של ריאל מדיד. עשרות שחקנים גדולים, אלפי שערים ומה לא ראה אותו קהל שלא מתבייש לשרוק בוז גם למוריניו? אז מה נאכל להגיד על מה שקורה העונה.. האוהדים כואבים את מצב הקבוצה ועדיין ממשיכים לתמוך למרות שלרוב הם מגיעים למשחק הבית אחרי שצפו בביזיון במשחק החוץ. השחקנים להם אין את המנטאליות החזקה בניגוד לקבוצת של תחילת העשור הקודם(אפשר להשוות בכלל את די-מאריה לפיגו, בנזמה לראול וקונטראו לרוברטו קרלוס?) - חייבים את הקהל יחד איתם. והאמת, בחודשיים האחרונים הם(השחקנים) באמת מנסים, זו לא אותה גישה של תחילת העונה גם אם אין שינוי גדול בתוצאות. הקהל חייב לתת את 'אפקט הברנבאו' כמו בעונת קאפלו וכמו לפני 10-11 שנים כדי שמנצ'סטר יונייטד תירעד. שמינית גמר ליגת האלופות הוא ממש לא הזמן למחאה, ואת המטפחות הלבנות תמיד אפשרת לשלוף אחרי משחק נפל אחר. לא משנה כמה איבודי כדור מטופשים נראה מצידו של אנחל די-מאריה או המבט המעצבן של בנזמה(תסמכו עלינו שזה יקרה) ויש לנו עוד אלף דוגמאות כאלה - יושבי הברנבאו, החזיקו את העצבים. השחקנים בונים על עידוד מאסיבי ואווירה נהדרת מצד הקהל - "הברנבאו יהיה הכוח שלנו, השחקן ה-12. הוא יספק לנו כנפיים", בטוח הקפטן סרחיו ראמוס. 2) הצמד פפה-ראמוס - עם כל הכבוד לקלאסיקו הפנומנלי של רפאל ואראן, הצרפתי הצעיר 'עדיין ילד'. ומול 'מגדלים' כמו רובין ואן-פרסי ו-ווין רוני, שחקנים שמשלבים יכולת אישית יחד עם נתונים פיזים מרשימים - ריאל מדריד לא צריכה אלא חייבת את ראמוס ופפה יחד במרכז ההגנה. קריאת המשחק הבינונית של פפה ידועה לכל אך תהליך העברת השרביט עדיין לא התחיל. הפורטוגלי שחוזר מהפציעה בידיוק בזמן(גם אם לא היה אפקטיבי מול סביליה) הוכיח שהוא לא נופל מאף שחקן באירופה מבחינת המהירות ויוכל לעזור גם במצבים הנייחים שהם כלי חשוב עבור הקבוצה האנגלית. כל שער שיונייטד תכבוש יהיה קריטי מאוד לגבי השלב הבא. ראמוס ופפה לא משחקים מספיק טוב העונה והנה הגיע הזמן שיציגו משחק הגנה מעולה כמו שהיה בקאמפ-נואו אשתקד. הם כן מסוגלים. http://www.realmadrid.co.il/se1112/ramosandpepe.Xxx 3) היכולת של מסוט אוזיל - המאסטרו הגרמני הוא מבין השחקנים הבודדים שהצליחו לחזור לכמעט באופן שלם לכושר המעולה מהעונה שעברה ויש באמתחתו כבר 13 בישולים בכל המסגרות. ריאל מדריד תלויה בו ובכריסטיאנו יותר מאיי-פעם. ככה זה שהחלוצים שובתי הבקעה, אלונסו לא יציב ודי-מאריה מציג ממש 'רכבת הרים'. הקשר היה זה שהינדס את שער הניצחון הכל-כך חשוב של כריסטיאנו בקאמפ-נואו בעונה שעברה שהחל את חגיגות האליפות. חוץ מזה, רקורד הבישולים שלו בקלאסיקו פנומנלי. לגרמני שזורם 'קרח' במקום דם בעורקים יש את המנטאליות הנכונה והוא לעולם לא נראה לחוץ. רבים בטח זוכרים את השלושער האדיר של רונאלדו בקאלדרון אשתקד כשהוא ניצח את הדרבי כמעט לבדו. רונאלדו שחקן עצום, אבל קשה להאמין שהוא יכול לנצח 'לבד' קבוצה ברמה של מנצ'סטר יונייטד. בספרד הזכירו אפילו שהשער של אוזיל בבעיטה חופשית מול דורטמונד העונה(2:2) מנע מריאל מדריד הסתבכות נוראית לקראת סיום שלב הבתים. היסטוריה ומפגשי עבר:: ריאל מדריד נגד מנצ'סטר יונייטד. איזה שמות, איזה כדורגל, איזה ימים. "זה לא אותו דבר מלבד הגעגוע". כבר השתמשנו בכל מילה אפשרית שהמציא אליעזר בן-יהודה כדי להאדיר ולשבח את הקלאסיקות של 'הקלאסיקו של אירופה'. כל אחד מהמשחקים סימל משהו אדיר. ב-2003 הכדורגל הגיע לקצה היכולת עם ה-3:1 המדהים בברנבאו עם קונצרט מבית היוצר של הטריו ראול-פיגו-זידאן ובגומלין זה היה רונאלדו הגדול, סוף עידן בקהאם ומשחק התקפי אדיר שיונייטד מנצחת 4:3. שלוש עונות קודם לכן זה היה הריקוד או העקב יותר נכון של רדונדו שהוביל את ריאל לאחד מנצחונות החוץ הגדולים בהיסטוריה שלה, 3:2 באולד-טראפורד אחרי 0:0 בברנבאו, בסיוע של ראול כמובן שכבש צמד, והשניים החזירו את כוח ההרתעה של ריאל באירופה בדרך לגביע השמיני. ב-1968 כשמנצ'סטר יונייטד ניצחה 1:0 באולד-טראפורד בחצי הגמר והצליחה שלא להפסיד בגומלין בברנבאו(3:3) היא סללה את דרכה לגמר גביע אירופה לאלופות ולהכרה אמיתית באירופה. http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited3_5.Xxx בסה"כ משחקים: 3 נצחונות לריאל מדריד, 2 נצחונות למנצ'סטר יונייטד ו-3 תוצאות תיקו. ריאל המשיכה הלאה 3 פעמים בנוק-אאוט ויונייטד עשתה זאת פעם אחת. אבל באמת, עשו טובה לעצמיכם ורוצו להעמיק יותר במפגשי העבר הקסומים, גם כי אנחנו ממש לא רוצים לחזור על עצמינו. הסיקור על המשחק בברנבאו מ-03' - לחצו כאן; הסיקור מהניצחון באולד-טראפורד ב-00' - לחצו כאן תהילה משותפת ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד לא חולקות רק אינסוף תארים ומס' מפגשי עבר שהתעלו על כל דמיון אלא גם לא פחות משישה שחקנים לבשו את שתי החולצות היקרות האלו. משהו שמאפיל על 'הקשר' בין בארסה וארסנל כדוגמת הנרי, פברגאס, אוברמארס, פטי וכן-הלאה. ארבעה שחקנים עברו מריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד בסכום כולל של כמעט 160 מיליון יורו, מייקל אואן עשה גיחה לא קצרה באמצע בניוקאסל והשם הפחות מוכר מהחמישה הוא לורי קינגהאם ש'פתח' את האפשרות למעבר בין הקבוצות ועשה דווקא את הדרך 'ההפוכה' מריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד ואיתו נתחיל את הסקירה. http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited4_2.Xxx לורי קנינגהאם - 3 עונות בריאל מדריד - מעבר למנצ'סטר יונייטד ו-5 הופעות סה"כ. סיפור מוזר ותמוה עם סוף טראגי. ריאל מדריד החתימה את הבחור ב-1979 מווסט ברומיץ' האנגלית והשקיעה בו לא פחות מ-190 מיליון פזטות, סכום עצום באותה תקופה. אחרי עונת בכורה סבירה עם 8 שערים ב-29 הופעות, הקשר האנגלי נפצע. הוא היה שותף להפסד המאכזב בגמר ליגת האלופות לליברפול בשנת 1981 והרגע אולי הכי זכור ממנו במדריד היה כשכידרר באומנות בקאמפ-נואו וזכה לתשואות גם מהקהל הביתי אחרי שדהר ממחצית המגרש והוביל את ריאל מדריד לניצחון האחרון שלה שם עד 2003/04. במרץ 1983 ביקש מרטין אטקינסון, שאימן אותו בעבר, להעבירו ליונייטד. הוא רשם חמישה משחקים בלבד, שלושה במחזורי הפתיחה וכבש שער מול ווטפורד. ב-1989 כשהיה שחקן של ראיו וייקאנו בליגת המשנה, נהרג בתאונת דרכים במדריד ב-15 ביולי. יהיה זכרו ברוך. גבריאל היינצה - 3 עונות במנצ'סטר יונייטד, שתיים בלבן וסכום מכירה של 12 מיליון יורו בעונת 2004/05 הצטרף הארגנטינאי לאולד-טראפורד תמורת 10 מיליון יורו ונחשב לבינגו של פרגוסון, בעיקר בעונה הראשונה. היינצה היה שחקן נלחם וחרוץ שיכל לשחק לא רק כבלם אלא גם כמגן שמאלי(או להיפך). בעונה השנייה הוא סבל מפציעה ולאור העובדה שאיבד את מקומו בהרכב בעונת 06/07 ביקש לעבור לליברפול. פרגוסון סירב לחזק את היריבה שלו אך הסכים לוותר על השחקן שהגיע למדריד כשמונה שוסטר למאמן. גם עונת הבכורה בלבן הייתה מוצלחת הרבה יותר מהעונה השנייה. לאחר מכן עבר למארסיי הצרפתית. ביונייטד - 4 שערים ב-83 הופעות. בריאל מדריד - 3 שערים ב-58 משחקים. מייקל אואן - עונה אחת בריאל מדריד - עצירה ארוכה בניוקאסל ושלוש עונות ביונייטד. היחיד ברשימה שלא עשה את המעבר הישיר. דווקא אחרי עונה גרועה של חביב אנפילד, בקיץ 2003/04, החליט פלורנטינו פרז להנחית את החלוץ האנגלי במדריד למרות שהמאמן דאז חוזה אנטוניו קמאצ'ו דווקא ביקש קשר אחורי. אואן שותף כמעט בכל המשחקים באותה עונה אך למרות שברובם עלה כמחליף הוא הצליח לא רע בכלל כשכבש 16 שערים ב-45 משחקים. בקיץ הגישה ניוקאסל עבורו הצעה מפתה של 25 מיליון יורו, סכום כפול בהשוואה למחיר אותו שילמה ריאל מדריד בליברפול - והאנגלי עזב. אחרי שלוש עונות הוא הגיע ליונייטד כשחקן חופשי. רבים זוכרים לו את שער הניצחון בדרבי מול מנצ'סטר סיטי ברגע האחרון. הוא כבש 17 שערים ב-53 משחקים אך כמובן שלא חזר להיות אותו שחקן. רוד ואן ניסטלרוי - 5 עונות במנצ'סטר יונייטד, 3 וחצי במדריד, פ'יצ'יצ'י זו לא מילה. לא צריך להסביר מיהו ואן-ניסטלרוי. מכונת שערים ענקית שנכנסה עמוק ללב של שתי הקבוצות. פרגוסון רצה להחתים אותו בעונת 00/01 אך לאור פציעה קשה של ההולנדי בבירכו המעבר נדחה בשנה. פרגוסון חיכה אך לא התאכזב. ואן-ניסטלרוי לא הצליח לזכות באף תואר עם יונייטד למרות עונת בכורה מטורף אך בעונת 02/03 סיים כמלך השערים בפריימרליג וזכה באליפות. עונה אחת אחר-כך הוסיף את הגביע האנגלי. הוא כבש 150 שערים ב-219 הופעות במדי יונייטד אך פרגי החליט לוותר עליו לקראת גיל 30 היות ולא השתלב כנראה עם הצעירים רוני ורונאלדו. ריאל מדריד הרוויחה בענק. ואן-ניסטלרוי נמכר ב-15 מיליון יורו והועדף על פני טרזגה. הוא היה השחקן הכי משמעותי באליפות הדרמטית עם פאביו קאפלו כשכבש 25 שערים ב-37 משחקי ליגה וכמעט זכה בנעל הזהב האירופית. בעונה השנייה החלו הבעיות עם הפציעות אך רוד שמר על מספרים יפים. הוא פתח בסערה את עונתו השלישית במועדון אך סבל מפציעה קשה ולא חזר לשחק מאז נובמבר. הוא כבש 64 שערים ב-96 משחקים לפני שעבר להמבורג הגרמנית באמצע עונת 09/10. עכשיו הגענו לשני השחקנים היותר 'נוצצים' ברשימה - כריסטיאנו רונאלדו ודיוויד בקהאם. שניהם הוחתמו במדריד בקול תרועה רמה אך ההבדל כל-כך גדול. בעוד פרגוסון החליט לוותר על בקהאם לאור סכסוך מתמשך וירידה ביכולת של האנגלי כשהוא מחפש יורש צעיר(אתם מכירים אותו) - על רונאלדו הוא נלחם עונה שלמה עד שלא הצליח לשכנע אותו שלא לעזוב לריאל מדריד כשעולם הכדורגל נכנס להלם כשרונאלדו עשה את המעבר בתמורה ל-94 מיליון יורו, סכום ששבר את שיא העברות. בעוד בקהאם הגיע לריאל מדריד כשחקן שהשיא מאחוריו והקבוצה חשבה בעיקר על המהלכים הפיננסיים ולא התרכזה בפן המקצועי, וברור שהיו שחקנים טובים בעמדתו - רונאלדו הגיע כשהוא השחקן הטוב בעולם ומאז הוא רק הלך והשתפר. דיוויד בקהאם - 11 עונות ביונייטד, 4 עונות בריאל מדריד וסכום העברה של 35 מיליון יורו הנעליים שציחצחו את הגבה של בקהאם אחרי ההדחה בגביע מול ארסנל או הספסול מול ריאל מדריד בגומלין רבע גמר ליגת האלופות במהלך שהביע אי-אמון מוחלט בכוכב שלו מצד פרגוסון(באותו משחק עלה מהספסל, כבש צמד נהדר ו'נפרד' בעצם מהקהל)- היכן התחיל הסכסוך הגדול בין בקהאם ופרגוסון? האמת שזה לא משנה. בקהאם לקח אליפויות בקצב במדי יונייטד, הרים את שתי הקרנות הזכורות בהיסטוריה שהובילו למהפך מול באיירן ולטרבל ב-99' והיה לשחקן האהוב והאהוד ביותר באי-הבריטי, ולא רק בגלל ויקטוריה. הוא כבש 85 שערים ב-494 הופעות ועזב את יונייטד בגיל 28 כשהוא משיב 'לא תודה' להצעה מז'ואן לאפורטה וברצלונה ובחר בריאל מדריד. בקהאם שיחק לרוב בעמדה זרה לו במרכז השדה, ועל-אף שנלחם בכל דקה במדריד וסיים את העידן בקבוצה בצורה הוליוודית עם סדרת משחקים טובה בסיום העונה(06/07) ואליפות, תואר משמעותי ראשון במדי הקבוצה - קשה מאוד להגדיר את התקופה של בקהאם במדריד כמוצלחת, גם בגלל הקבוצה הלא-מאוזנת. ריאל הייתה בתמונת הטרבל עד לחודש מרץ בעונת הבכורה כשהמאמן הוא קרלוס קיירוש, אותו הכיר בקהאם כששימש הפורטוגלי כעוזרו של פרגוסון ביונייטד - אך לא זכתה בכלום. בקהאם לא השתלב בסגנון המשחק של הנעת הכדור ומיעט לכבוש חוץ מבעיטות חופשיות. בינואר 2007 הודיע במפתיע על מעבר ללוס אנג'לס גלאקסי. כבש בריאל 20 שערים ב-155 הופעות. אנחנו אוהבים אותך בקס, בכל-זאת. כריסטיאנו רונאלדו - 6 עונות במנצ'סטר יונייטד, 3 וחצי עונות במדי ריאל מדריד(נכון לעכשיו) והיד עוד נטויה. הוא הגיע לריאל מדריד עם שק ציפיות עצום וטייטל לא פשוט של 'השחקן היקר בהיסטוריה' עליו שולמו 94 מיליון יורו, אבל כריסטיאנו כמו ווינר אמיתי - לא פחד מהאתגר. הוא השתלב פנטסטי החל מהרגע הראשון והתחיל לשבור שיאים בקצב מסחרר. כבר מהדקה הראשונה במדריד, כשהוצג לתקשורת לעיני 90 אלף(!) מדרידיסטאס נלהבים - התחיל הטירוף. בעונה השנייה בקבוצה לאחר עזיבתו של המלך ראול - לקח את החולצה מס' 7 והוביל את ריאל מדריד לזכייה בגביע אחרי שער ניצחון על ברצלונה בגמר. בעונה שעברה היה חתום על אליפות מדהימה כשכבש 60 שערים בכל המסגרות. מה עוד אפשר לומר על 183 שערים ב-179 משחקים? ענק. 'האגדה מספרת'(ולא רק היא) שבמחצית משחק האימון של יונייטד מול ספורטינג ליסבון ניגשו שחקני הקבוצה למנג'ר פרגוסון בצעד לא שיגרתי וביקשו ממנו - תחתים אותו, הילד עושה לנו פורפרה. כריסטיאנו נחת באולד-טראפורד כמחליפו של בקהאם ולא איכזב. בעונה השלישית בקבוצה החל את הפריצה המשמעותית שלו כשהוביל את יונייטד לאליפות יחד עם רוני דווקא אחרי עזיבתו של ואן-ניסטלרוי. בעונת 07/08 זכה בתואר שחקן השנה בעולם אחרי שהוביל את יונייטד לזכייה באליפות אנגליה וגם לזכייה בליגת האלופות. חשבנו שאז הוא הבקיע בצרורות, מה נגיד עכשיו...
סלטיק קבוצה נאיבית מאוד.כמה שהיא הייתה נראית טוב וכמה שהיא שלטה היא הפקירה את ההגנה שלה פעם אחר פעם.אי אפשר בשמינית גמר ליגת אלופות להשאיר שני שחקני הגנה מול שני חלוצים בכל התקפה.יובה גם ביום גרוע שלה לא הייתה צריכה יותר מידי בשביל לכבוש. יובה מבחינתה לא יכולה להיות מרוצה מהיכולת.היא לא הצליחה לחבר שתי מסירות וברוב המשחק היא אפילו לא עברה את החצי.השחקנים שלה איבדו כדור אחרי כל 5 שניות.פירלו ווידאל לא הצליחו להתמודד עם הלחץ שסלטיק הפעילה עליהם וכך יצא שהיחיד שיכול לנהל את המשחק או יותר נכון להעיף כדורים לחלוצים הוא בנוצ'י. הייתי מצפה שיובה תנסה להכתיב קצת את הקצב ולהרגיע את המשחק אבל זה היה נראה שקשה לה להתמודד עם הקצב של סלטיק שהוא הרבה יותר מהיר ממה שהיא רגילה. השוער של ולנסיה היה צריך לקחת את שני הגולים אבל בכל זאת פריס הייתה עדיפה בהרבה והיא רמה אחרת לגמרי מולנסיה.
הדבר המשמעותי ביותר לדעתי במשחק הערב הוא הגישה שאתה תגיע מנצ'סטר יונייטד לברנבאו. כולי תקווה שפרגוסון וחניכיו יבואו בגישה של "אנחנו לא פחות טובים מהם, צריכים להציב את ואן פרסי, רוני וצ'יצ'אריטו/וולבק מול האין-הגנה שלהם כדי שנבקיע כמה שיותר שערים היום, גם אם זה אומר שנזניח את ההגנה" (גישה הגיונית לגמרי). לצערי, אם הם יבואו בגישה של "ניתן להם את השליטה בכדור כשאנחנו נצא למתפרצות פה ושם" העבודה שלהם תהיה קלה הרבה יותר. ריאל לא טובה כשהיא זו שמחזיקה בכדור ובמשחק מסודר קשה לה מאוד להבקיע מול הגנה חזקה כמו שיש ליונייטד ולכן היא פחות תתרכז בהגנה ובשמירה על אחד מהחלוצים הטובים בעולם. מנגד, ריאל מדריד שיחקה נהדר וברוב המקרים הייתה טובה יותר מקבוצות שהסתכלו לנו בלבן של העיניים וניסו לשלוט במשחק (מה גם שהקישור של מנצ'סטר הוא לא כמו של ברצלונה ויהיה לנו יותר קל להתמודד אתם אם הם ינסו לשלוט בכדור) בלי לשים דגש נוסף על משחק ההגנה. אני לא אומר שמנצ'סטר יונייטד צריכה להתבנקר, אבל אם היא לא תתפתה לשלוח הרבה שחקנים קדימה וקצת תסתגר במידה והיא תשיג את מבוקשה, יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי לנצח את המשחק. הרבה מודאגים מהמצב בהגנה שלנו, אבל כשליגת האלופות היא המפעל הרציני היחיד שנותר לנו העונה, אני סומך על מוריניו שיעשה עבודה מנטלית טובה להגנה ושיפתח עם וראן במקום פפה, אם הצרפתי הצליח להסתדר עם מסי אז הוא יצליח להסתדר גם עם ואן פרסי, בטח כשלצידו עומד ראמוס ולא קרבאליו. אני מקווה שאחשוב כך גם לאחר המשחק. האלה מדריד!
פריס לא הייתה עדיפה בהרבה, לדעתי. היא שיחקה בצורה נכונה ויעילה אבל ולנסיה שיחקה כדורגל טוב באופן כללי שלא נפל מהרמה שהפגינה פ.ס.ז?. אימפוטנציה בהתקפה, נאיביות מסויימת מצד המאמן ושוער שלא פעם ראשונה אשם בספיגת שערים הן הסיבות לכך שפריס - שלחלוטין הגיעה מוכנה - יצאה מהמשחק הזה עם ידה על העליונה.
צפוי לנו הערב קרב טיטאנים של ממש בין ריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד, מוריניו מול פרגוסון בקרב מוחות אדיר זה לא סוד שליגת האלופות עבור ריאל מדריד ומוריניו בעיקר היא ההזדמנות להוציא משהו מהעונה הזאת ולהציל אותה יונייטד בניגוד גמור לבלאגן שיש במדריד ממשיכה בשקט התעשייתי שלה והיא בדרך סלולה לאליפות בפער גדול של 12 הפרש אבל לדעתי לפחות ריאל מדריד פייבוריטית לצאת בחיים מהמפגש הזה ולעבור לשלב הבא, אבל באמת שהכל פתוח וכל תוצאה אפשרית http://redlog.pl/wp-content/uploads/2011/05/ferguson_mourinho.Xxx
+1 על הפסקה הראשונה. באתי לכתוב תגובה זהה. בנוגע לוראן/פפה, אני חושב שההייפ סביב וראן אחרי הקלאסיקו קצת עשה את שלו. נכון שפפה לא בלם גדול, רחוק מזה וגם רק חזר מפציעה, אבל עדיין קצת מוגזם להעדיף ילד בן 19/20 מוכשר ככל שיהיה על פפה אפילו בנסיבות הנוכחיות.
מהימים האלה שאתה מרגייש שיש משחק גדול בפתח. העונה של ריאל תקום ותיפול על צמד המשחקים נגד היונייטד, אולי אני מגזים אבל זה צמד המשחקים החשובים ביותר מאז שמוריניו הגיע למדריד, ובשביל הדסימה(זכייה מספר 10) הוא הגיעה, במידה ויכשל מוריניו כמעט וודאות מסיים את הקדנציה שלו בריאל, אולי לא ישר אחרי המשחקים אבל בסיום העונה בוודאות. לגבי ואראן או פפה, אכן החלטה לא פשוטה, אני כמובן רחוק מלהיות חסיד של פפה שהוא אחד האתלטים הטובים והמרשימים שיש בכדורגל העולמי, וגם יש לו תכונות מעולות של בלם, אבל הבורג בראש שמשתחרר לו גורם לו לעשות שטויות, אם זה אדום על כסחנות מיותרת או סתם להפקיר את ההגנה, ואראן אכן בלם מוכשר מאוד, אבל זה טיפה סיכון לפתוח איתו היום.
וראן קיבל העונה המון דקות משחק, ואפילו אם רובן היו מול אוסאסונות וסראגוסות, אני לא זוכר אף טעות שלו שאפילו הייתה יכולה לעלות לריאל ביוקר. הוא הרוויח ביושר את מקומו כבלם השלישי של הקבוצה ולדעתי יותר ממגיע לו לשחק היום (גם נגד מנצ'סטר סיטי הוא היה נהדר). ברור שאם פפה היה כשיר לחלוטין הייתי מעדיף אותו על פני וראן, אבל בדקות שהפורטוגלי קיבל נגד סביליה הוא נראה מאוד חלוד ולא הרבה לעשות תיקולים בגלל חשש מהפציעה. מאותה סיבה אני גם מעדיף שקונטראו יפתח היום ולא מרסלו.
אני לפחות ממש לא מחזיק מקונטראו, אבל להציב את וראן בהרכב זה אולי באמת צעד אחד רחוק מדי שעלול לעלות לו ביוקר. אבל למוריניו קיימת האפשרות לשחק עם סרחיו ראמוס כמגן ימני ובכך וראן לצידו של פפה
אני חושב שריאל בבעיה עקב אירוח המשחק הראשון, זה באופן כללי לגבי צמד המשחקים. בנוגע להערב יתרון האיכות הוא של ריאל אבל אני לא חושב שההבדלים גדולים כ''כ, מניו מסוגלת לכבוש בכל מגרש עם החלק ההתקפי האדיר שלה, ואם ההגנה שלה בראשות וידיץ' תתפוס יום סביר היא יכולה לצאת עם תיקו ומעלה וזה מה שגם יקרה לדעתי.
קודם כל: אסור לכם לפספס - הכתבה שלי באתר לקראת המשחק - לחצו כאן! "גמר ליגת האלופות שהוקדם"(רוד ואן-ניסטלרוי) "חבל שזה לא הגמר בוומבלי"(אלכס פרגוסון) "כל העולם צופה במשחק אחד של שמינית הגמר"(ז'וזה מוריניו) לדעתי ריאל מדריד נגד מנ'צסטר יונייטד הוא המשחק הגדול ביותר בליגת האלופות. כל-כך הרבה זיכרונות מתוקים ותמונות, קטעי וידאו שאנחנו מכירים בעל-פה ואחרי הגלריות שהציגו המארקה והאס ממש רציתי לפרסם פה תמונה-תמונה, אבל התחושה הכי חזקה היא שלא משנה כמה תמונות או מלל היה אורך הפוסט הזה - לא כתבתי מספיק או 'צבעתי' מספיק. ראול, פיגו וזידאן. רדונדו, רוברטו קרלוס והיירו. גם השלושער של רונאלדו. ההתמודדות הכפולה האחרונה לפני עשר שנים בידיוק בשלב 1/4 הגמר גרמה לשתי הקבוצות האצילות האלה למתוח את הכדורגל עד הקצה. אני מאוד מקווה שהמשחק היום לא יבייש את הפירמה, כי זו אינה גירסת המקור, בעיקר מצד ריאל מדריד. תנו לי את הקבוצה הלא-מאוזנת של 2003 עם היירו האיטי, הלגרה המבולבל, סאלגדו שלא החלטנו אם בשנים הטובות שלו הוא באמת היה מגן לגיטימי ומעלה או מוקף בשחקנים גדולים, פלאביו שלא תמיד ידענו מה הוא עושה והקבוצה שלקחה בקושי אליפות עם 78 נק' ליגה - ואני יושן בשקט. כי אז היינו באמת 'ריאל מדריד' הגענו פייבוריטים לכל משחק וכוח ההרתעה שלנו היה עצום. ובכל-מקרה הספירה שלי לאחור לקראת המשחק התחילה ממש לא מאתמול, מסוג המשחקים שידירו שינה מעיניך בכל סטטוס בחיים. האווירה תהיה מחשמלת, התפאורה מושלמת, השחקנים ירוצו כמו מטורפים והעונה נגד הקבוצות הגדולות אנחנו בסדר, בכל-זאת, אולי אפילו יותר 'קל לנו' נגדן בגלל סגנון המשחק. ועדיין, אני לא אופטימי. כי מנצ'סטר יונייטד לא צריכה לתת משחק גדול כדי לנצח, היא עושה גולים מחצי מצב וחלוקת העומס הרבה יותר בריאה. ובמילים אחרות - בואו נודה באמת שעם כל האהבה לאוזיל, ההערכה כלפי אלונסו והחשיבות של מרכז ההגנה(ואראן יפתח בהרכב ובהתחשב בסיטואציה של פפה - אין ברירה) - המשחק הזה תלוי בעיקר(רק) בכריסטיאנו רונאלדו. ומולו עומדת מפלצת של כדורגל ולא איזה חטאפה או אוססונה. אני האחרון שיזלזל בביצועים שלי, אבל העומס כבד מידי. יונייטד תעשה פאולים עוד בחצי ולא תיתן לו לרוץ 80 מטר. ליברפול בזמנו הציבה שני שחקנים על רובן ב-08/09 וגמרה לנו את המשחק. החשש שלי שככה זה יהיה הפעם. שיתקתם את רונאלדו וזהו - אין ריאל מדריד. התלות בו מוחלטת ולא הייתי שם את כספי על שלושער שלו היום. מעבר לכך אנחנו תקועים עם שני מגנים שלא יתרמו דבר בהתקפה והמשחק ייתקע. יונייטד תתקוף בצורה חכמה וזה יהיה משחק של מתפרצות נגד מתפרצות. אני לוקח בחשבון גם תסריט של 'הצגה' שלנו על הנייר אבל תוצאה מאכזבת. אני מקווה לראות את יונייטד עולה ב-4-3-3 עם שחקן אגף אחד פחות ואולי נוכל לנצל את חוסר הניסיון של דויד דה-חאה במעמדים כאלה. מהיגואין או בנזמה אף-אחד לא מצפה לכלום, גם לא מדי-מאריה המתסכל. אולי אוזיל. יונייטד קבוצה טובה יותר שמנצחת גם בדברים הקטנים שעושים הבדל גדול. אהה, כן, זה לא יהיה משחק משוחרר כמו נגד סביליה. עונה שלמה מונחת על הכף והלחץ ייתן את אותותיו. המפתחות לניצחון בכל-זאת: אמונה, ריכוז מקסימאלי, התעלות במאני-טיים וניצול מצבים מושלם. ללמוד מטעויות שקרו מול סיטי וברצלונה. צריך לחלק נכון את הכוחות כי אין קבוצה באירופה שמשחקת 'עד הדקה ה-90' כמו יונייטד. הפוסט הזה היה רחוק מלהיות חיובי וגם לא כלל אף תמונה צבעונית מאותם רגעי כדורגל מושלמים. אז נסיים בנימה אופטימית - הפרסומת של פפסי לקראת רבע הגמר ב-2003 בהשתתפות שתי הקבוצות - שווה צפייה יונייטד רוצה להוכיח את עצמה? אנחנו רוצים להוכיח את עצמנו ולהחזיר עטרה ליושנה, והפעם על אמת. לא עברנו אימפריה אמיתית בצ'מפיונס-ליג מאז באיירן ב-2004. אנחנו ריאל מדריד! רק טירוף. (ואף מילה על הלה-דיסימה). ובכל זאת קצת צבע לפוסט כי אני חייב: http://realmadrid.co.il/se1011/united001.Xxx http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited3_5.Xxx http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited5_1.Xxx http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited6.Xxx
