יהרוג את ברצלונה לתת לסוארז לבעוט בעיטה חופשית פעם בכמה משחקים? שימשיכו לספר לי איך הם כולם עובדים שם לתת לו את נעל הזהב. בפועל הבועט חופשיות הכי טוב בקבוצה הזאת רואה גם את ניימאר ואלבס בועטים לפניו.
היה ברור שיובה תהיה נחותה מבחינת החזקת כדור, אבל מפתיע שגם כשזה הופך למצבים מסוכנים יותר אלגרי עדיין לא מגיב. מנדזוקיץ' עסוק בעיקר בלריב (מענין מתי מוראטה יעלה) ומרכז הקישור של יובה קיים רק הגנתית. פוגבה נתקע באגף ובפעם היחידה שהוא פרץ מהמרכז הוא הביא מצב גדול. דיבאלה נמעך בין הגנת באירן אבל הוא עדין מסוכן. מולר הצליח לכפר על ההחמצה המזעזעת מההתחלה. באירן נראים טוב אבל בהחלט פגיעים הגנתית.
לא הבנתי מה אלגרי מנסה להשיג עם הגישה הזו. אפשר להחמיא להגנה של יובה עד מחר - אם היא תוותר לגמרי על מרכז השדה באיירן הייתה מבקיעה במוקדם או במאוחר. אם יש איזושהי קבוצה בעולם פרט לבארסה שיכולה וצריכה לתת לבאיירן פייט באמצע זו יובה, אז למה כל המשחק מתנהל בחצי שלה?
רוב המחצית אני צופה ביובנטוס נגד באיירן ודווקא את הגול של מולר פיספסתי, אבל אני לא מופתע שהוא זה ששם את באיירן בעמדה מצוינת, כשבתחילת המשחק הוא מעד ברשלנות דווקא. יובה חייבת לשנות משהו בגישה ואולי כדאי להפסיק להרים טריליון כדורים. עם החוד כרגע אלגרי לכאורה מגוון, חלוץ רחבה אחד חזק וגבוה ויש את דיבאלה שהוא טכני וחמקמק וזריז אבל אולי כדאי לחשוב על מוראטה. באיירן פתחה חזק מאוד וברבע השעה הראשונה היה מביך לראות את אחוזי החזקת הכדור עומדים על כמעט 80-20 לבאיירן. בינתיים באיירן עם טריליון אלתורים בהגנה והיא נראית טוב. אני מופתע אגב שצ'אבי אלונסו סופסל. לגבי המשחק השני - עושה רושם שבארסה שולטת ושולטת וארסנל מתוסכלת אבל אין מצבים, דיברו בשידור על מצב אחד טוב של ארסנל. חבל שוולקוט המנוסה לא משחק. בכל-מקרה, עיצבן אותי המשפט של שגיא כהן - "ארסנל באה היום מוכנה למשחק נגד ברצלונה יותר מאשר בגמר ב-2006". כי זה פשוט לא נכון. אני זוכר מצוין את המשחק הזה. ארסנל עשתה קמפיין אירופי מטורף והיה לה צ'אנס כביכול בלתי-חוזר. זו העונה הטובה היחידה שלה באירופה כשגם בעונות הגדולות עם הנרי בפריימרליג כמו 2002 - דאבל או 2004 הבלתי-מנוצחים - הם עשו במכנסיים במפעל החשוב מכל. למרות שברצלונה הייתה קבוצה טובה יותר ולהאמן הורחק - ארסנל הובילה ושיחקה נפלא. ליונברג שרף את הקו הגנתית והתקפית, הנרי הקשה על פויול מאוד אבל לצערו החמיץ שוב ושוב מול ואלדס. אם בארסה לא הייתה זוכה בגביע אף-אחד לא היה זוכר את הקבוצה של רונאלדיניו כי יש הבדל בין אליפות ספרד לבין זכייה בליגת האלופות ומאותה עונה בארסה הפכה להיות אחת מגדולות היבשת שוב. בקיצור, אותו גמר למרות הסיום הטראגי והגול של אלמוניה בין הרגליים - היה אחד המשחקים הטובים ביותר של ארסנל, בטח מבחינה טקטית. נניח היום ארסנל לא תספוג ויהיה איכשהו 0:0 - כמובן שזו לא תוצאה טובה לקאמפ-נואו. מצד שני, יחסי הכוחות ברורים.
@Raulito אתה שמעת למה ארסנל באה הכי מוכנה? כי היא מונעת מאנייסטה להזין כדורים לשלישייה הקדמית. עזוב שאנייסטה במשחק טוב מאוד לדעתי, הטריו הזה צריך שיזינו אותו? איפה היית בשנה וחצי האחרונות?
לארסנל אין שום סיבה להיות מתוסכלת. הם עושים את מה שהם צריכים ומסוגלים לעשות כשמולם עומדת קבוצה היסטורית, הם יקבלו אולי 3-4 הזדמנויות במתפרצת ב-180 הדקות האלה והם צריכים לקחת אותם. צ'אנס אחד הם כבר פספסו. תענוג לראות את ברצלונה. אין לי סבלנות לראות את הליגה הספרדית, טוב שהגיעה התקופה הזו בשנה שאפשר לראות אותם משחקים נגד יריבות תחרותיות ועושים מהם קרקס.
סוארז בעט עד היום פנדל אחד. סוארז גם בועט טוב יותר ממסי אבל לא דיברתי על מסי. גם ניימאר ואלבס מעליו בהיררכיה וסוארז בועט הרבה (הרבה) יותר טוב מהם.
איזה קרקס בארסה עושה מארסנל בדיוק? אם לא הנגיחה של סוארז בסיום זו המחצית הכי אנמית שאני זוכר מבארסה בעשר שנים האחרונות.
לא התכוונתי לכך שהם עושים קרקס מארסנל ב-45 הדק' האלה ספציפית (אולי הייתי צריך לנסח את זה טוב יותר), אלא באופן כללי אני מדבר על העליונות הטכנית המוחלטת של השחקנים שלהם על פני שאר הקבוצות. שלושת החייזרים האלה גורמים לכדורגלנים טובים מאוד שמשחקים מולם להיראות כמו נגרים.
שוב, אני לא מתלונן שמסי בועט חופשיות לפני סוארז (למרות שסוארז בועט טוב יתר). אני מתלונן שבועטים לא טובים כמו ניימאר ואלבס בועטים לפניו.