ורד לוקח גם אצלי. העונה הוא ניצל את האמון שקיבל מעטר (לדעתי הצעד הטוב ביותר שעשה עטר בעונה האחרונה) וקידם בצורה מרשימה את הקריירה שלו. לא רק מבחינת היכולת האישית, אלא גם מבחינת האמונה - גם במשחקים הפחות טובים של הקבוצה, ורד היה מבין אלה שתמיד ניסו, רעב לניצחונות. לא סתם כשורד הוחלף בגמר הגביע, כל הקהל עמד על הרגליים והריע לו. בנוסף, הוא הצהיר לא פעם שהוא מתכוון לשחק בארץ רק בבית"ר (אני אופטימי בעיקר לגבי העונה הבאה שבה יישאר אצלנו). עתיד גדול מחכה לו. לחמן. לפעמים מרוב שזה ברור - שוכחים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
הסיבה שלפיה אני לא מחשיב את שלו מנשה לפריצת השנה, היא שהוא כבר נכנס לתודעה של הציבור הישראלי בהישרדות של הפועל כפר סבא עם משחקים מצויינים. אני עד עכשיו לא יודע במי לבחור, כי כולם ראויים. אני רק אספר משהו על אלמוג כהן. בתחילת הדרך הוא לא ראה הרבה דשא, בעיקר בגלל יחסים פחות טובים עם לותר מתיאוס, אבל אז הוא הבין שבתפקיד שלו, הגרמני הוא המורה הטובה ביותר. איך אלמוג כהן אמר? "מלותר מתיאוס למדתי יותר מאשר למדתי בכל ב-19 שנים שאני חי". הוא עשה שיפור עצום והתחיל אפילו לסגל לעצמו תכונות של מנהיג. כשכבש את השער הראשון בקריירה שלו מול הפועל תל אביב, הוא רץ לעברו של לותר מתיאוס וצעק לו באנגלית "זה בשבילך!". לותר מתיאוס, מצידו, אמר עליו "אין שחקן בישראל שמזכיר לי את עצמי יותר מאלמוג כהן". ולמרות הכל, עדיין אין לי מושג למי להצביע. כולם ראויים.
הבחירה שלי היא עלי עותמן, כמו שרובכם ציין מדובר במגן צעיר ומוכשר מאוד שהוכיח שהוא הכי טוב. * בכל מקרה שתמונה ששמתם היא של קרופניק ולא של עותמן.
