כשאתה מתייק דפים זה מכשל אותך או סתם משעמם אותך? רותם, אני מדבר ברמה עקרונית, לא על מקרה אישי. אני הלוואי עלי להגיע לטייס או משו בסגנון.. אמא לא רוצה כל כך שאני אהיה בקרבי אז היא אמרה לי ללכת לממרם.. לא אומר לי כל כך הרבה כי אני לא ממש מבין בזה אבל אני מתאר לעצמי שלא קל להגיע לשם... וחוץ מזה, סתם דוגמא, שחקני הנבחרת הצעירה. רובם הגדול יכול להגיע לרמות בכירות בצהל.. אבל עדין הרבה יותר טוב להם להמשיך להשקיע בכדורגל כי בזה הם בטוח יותר טובים מכל השאר. למה הם צריכים ללכת לצבא? גם ככה הם לא ילכו לקרבי וימצאו לעצמם את האפשרות לחזור כל יום הביתה ב4 כדי להגיע לאימון. לזה אני קורא בזבוז זמן/אנרגיה. מיותר לדעתי
לא כל אידיוט עם כושר גופני טוב יכול להגיע ל"רמות בכירות בצה"ל". לא כל כך קשה להתקבל לממר"ם אבל לא הייתי ממליץ על זה (מבחינת האווירה שם וכו').
את ההכי דפוקים בקורס שלי לקחו לממר"ם, מאמינה שגם אתה יכול להגיע לשם... וכן אם אחרי ה3 שנים מסיבה מסויימת עדיין תרצה לעבוד עם מחשבים, הדרך שלך סלולה ובקשר לספורטאים, יש הרבה מקרים שויתרו על הת"ש בשביל להתקדם בצבא, לצאת לקצונה וכו'. זה שיש כמה שמעדיפים את הספורט זה לגיטימי, אבל הם עדיין עושים צבא. ובמיוחד בשביל אנשים כאלה המציאו את מש"קי הממטרות, כדי שהם יוכלו לתרום. וגם אם אתה רק מתייק דפים מי שלא אמר את זה, אם לא היה צריך את זה לא היה לזה תקן. המפקד ביה"ס איפה שאני עכשיו לא יכול לזוז בלי שהפקידה תגיד לו מה הפגישה הבאה שלו וכו'...
טוב, אני חושב שהגיע הזמן שאני אספר את הסיפור הקצרצר שלי. למי שזוכר, לפני כשבועיים חזרתי מהעדרות בת 34 יום, שלפניה הייתי פעיל באופן שוטף. זה לא היה במקרה. אותם 70 ימים שקדמו ל-34 ימים נטולי פעילות באייסוקר, היו משום שהייתי עריק (נמלט) מהצבא. סרבתי לעשות קורס בטכנודרום (המערך הטכני בחיפה) וכשראיתי שאין לי כל אפשרות לצאת משם בדרך טובה, ניסיתי את הדרך הרעה. אני ממש לא גאה בדרך שבחרתי ושנאתי את עצמי עליה לאורך כל העריקות. אפשר להגיד בפה מלא שכבר בזמן העריקות, התחלתי לשלם עליה, כיוון שהיו לילות שכמעט ולא הצלחתי להירדם בהן מרוב החששות שמילאו את ראשי או ימים שפשוט התקשתי לחייך. בסופו של דבר, במשך אותם 34 ימים היו בעצם הימים שבהם הייתי בכלא 4 בצריפין. מלא אנשים שאלו אותי: למה עשית את זה? הרבה יותר קל היה לקחת תפוח מהחדר אוכל, ללכת לפגישה עם הקב"ן, להעיף את התפוח באויר, להצהיר בקולי קולות "פוקימון, צא!" ואז להשתחרר על פרופיל 21 נפשי. אבל לא, בשום פנים ואופן. למה? כי אני כן רוצה לשרת בצה"ל. כי אני לא אהיה מסוגל להסתכל לעצמי בעיניים אחר כך ולחשוב שלא הייתי מסוגל לשרת במקצוע קליל, שאפילו בבית ספר הלימודים קשים יותר, בזמן שיש חייל אחר עכשיו שעולה לשמור על המוצב בעזה ומסכן את החיים שלו רק בשביל להגן עליי ועל אזרחים אחרים במדינה הזאת. בשום פנים ואופן לא. אז עשיתי מה שעשיתי, ישבתי בכלא וכל הזמן הצהרתי בפני כולם "בניגוד לכולם, אני עשיתי את זה דווקא כי אני רוצה להמשיך לשרת בצבא. אני רק רוצה לצאת מהטכנודרום, כי ממש רע לי במקום הזה. זה כל מה שאני מבקש". עכשיו, מה אני בעצם רוצה להגיד על השתמטות מהצבא? שזה גועל נפש וזאת כפיות הטובה מהסוג המבחיל היותר שקיים. למה אני צריך לשמוע בכלא על אנשים שאומרים "אני לא יכול לשרת בצה"ל, זאת מסגרת שלא מתאימה לי", בזמן שיש אחרים שממש עכשיו מסכנים את החיים שלהם בשביל אותם משטמתים מסריחים? זה נובע רק מעצלנות, כפיות טובה, חוסר אכפתיות ומדברים שהם רק מוגדרים כשליליים. אז בסדר, לא כל אחד יכול להיות לוחם. גם אני לא בדיוק יכול, עקב בעיה באוזניים. אבל מה כל כך מסובך בלעשות יומיות בתור פקיד? זה אפילו קל יותר מללכת לבית ספר. בגן כבר קשה יותר. אין לי שום כבוד לאף משתמט ואני ממש לא חושב פעמיים לפני שאני מעקם את השפתיים שלי בפני מישהו שמספר לי שהוא משתמט. ההפך, אני משתדל להפגין כלפיו את מירב הזלזול שלי, כדי שיתבייש לעצמו. אפילו כשאני יודע שהוא ישאר אדיש לתגובה שלי לגמרי, הרי אם היה אכפת לו, הוא כבר היה משרת בצה"ל. למה תופעת ההשתמטות קיימת? כי המדינה מאפשרת לזה לקרות. פעם, כל מי שהיה יוצא מהצבא על פרופיל 21 רפואי, היה נתקע איתו לכל החיים וזה היה מגביל אותו בצורה רצינית באזרחות. כיום, רגע אחד אתה רואה פסיכיאטר צבאי כדי שיוריד לך את הפרופיל, ברגע האחר אתה כבר יושב אצל פסיכיאטר אזרחי כשהמטרה היא הפוכה, להעלות את הפרופיל הנפשי בחזרה. פעם מי שהיה משתמט, היה מסתובב עם אות קין על המצח, היום פאדיחה להתגייס. החברה שלנו מקולקלת ולא מהיום. אני רואה אנשים שאין להם כבוד לכלום. ברוב הפעמים, גם לא לעצמם. להקת 'כלא 6' אמרה את אחד המשפטים הנכונים ביותר ששמעתי בחיי: האופנה מעצבת אותנו במקום שאנחנו נעצב אותה. וזה כל נכון. אשכרה, תופעת העדר. הוא עשה, אז גם אני אעשה. תזיזי ת'ישבן? תזיז ת'ישבן. רוצה בנות? רוצה בנים, רוצה מכות, רוצה חיות, רוצה ארון, רוצה סמים. ככה אנחנו נראים. אחד עושה משהו, אז יאללה, בואו נעשה כולם. ילדים בני 6 מחנכים כיום את ההורים שלהם, במקום שזה יהיה הפוך. הלוואי וזה היה מסתכם בפלאפון. מה עם מחשב? הרי צריך להתכתב כל יום לפחות 4 שעות ב-ICQ, בשביל שכל הכיתה תראה שגם לי יש. ו-Mp3? הרי מתישהו צריך לעשות פוזה באמצע השיעור עם השיר "רוצה בנות". ומה עם בגדים? הרי אפילו שאני רק בת 6 ונראית כמו קרש גיהוץ, יצאה אופנה חדשה של חולצות עם מחשופים סוף הדרך. גועל נפש, פשוט גועל נפש. אני מקיא מאנשים כאלה. אני לא מסתיר מהם את זה. אני יכול לכתוב על זה עוד שעות על גבי שעות, אבל אני סתם אגעיל את עצמי מעצם המחשבה על הפרזיטים הטפילים האלה.
לילך, הרמה בממר"ם ירדה קשות בשנתיים האחרונות, אבל זה לא תמיד היה כך, ומר"מ ממילא לא מהווה את האינדיקציה לרמת האנשים ביחידה כי הם רק חלק מהאוכלוסיה בה. וכן, זה פותח דלתות בהייטק, וזה כן משתלם, למי שמעדיף להרוויח כסף קל יחסית.
למה לעודד המצאת תפקידים כדברייך? אם לא צריך חיילים מסויימים, אל תגייסו אותם. המצאת תקנים וצורך כביכול הוא דבר פשוט מאוד כאשר מדובר בתקציב בלתי מוגבל. ברור שאפשר לגייס את כל האוכלוסייה ולייעד תפקידים כגון מש"ק הורדת המים בשירותים, אבל זה פשוט לא נחוץ. כל מה שמבקשים אותם "פרזיטים טפילים" הוא שחרור מצה"ל כי ממש רע להם בתוך המערכת. אני סולד מתפיסתך כאילו פעולותייך לגיטימיות רק משום שאתה מעוניין לשרת, אך רק בתנאים המסויימים שאתה מציב לצבא ומצפה שתיענה בחיוב רק משום ש"עשית צרות" בדיוק כמו כל משתמט או אדם שהולך לקב"ן. מעוניין אני לדעת באיזו שיטת פעולה היית בוחר באם היית נענה בסירוב ונשאר בטכנודרום. אותם אמיצים שמסכנים את חייהם לא מסכנים את חייהם בשביל המשתמטים, הם מסכנים למען משפחותיהם, חבריהם וכדומה. ואתה צודק, אין כל דבר מסובך לעשות יומיות בתור פקיד, אלא פשוט יש הרבה אנשים שלא מבינים את הטעם בכך, ומאמינים כי יתרמו הרבה יותר לעצמם ולמדינה באם לא ישרתו את 3 השנים הללו במשכורת אפסית ובאפס מעש. מסכים איתך במאת האחוזים, רק שלדעתי תופעת העדר לא מובנת נכון על ידך. תופעת העדר היא עצם הגיוס האוטומטי לצבא, עצם העובדה שהאדם מתנוון במהלך שירותו, עצם זה שהעולם התרבותי הופך להיות במהלך השירותעולם עולם ערוץ 2 וגלגל"צ. דווקא המשתמטים הם אלה שלא מוכנים ללכת בעדר, אלה שלא מוכנים להפוך לבינוניים ולרובוטים בחאקי. מערכת כ"כ גדולה ומסואבת לא מעודדת חשיבה עצמאית, מעודדת קידום של אנשים בינוניים אך נאמנים ובעצם ממאיסה את עצמה על ה"מוצלחים". הצבא רק ממשיך את תופעת מות הערכים של דור הICQ במקום ליצור אלטרנטיבה ראויה.
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx זה מה שעשיתי, מבחינתי חוץ מעניין המשמעת ועוד מספר דברים קטנים-לא רואה שום הבדל בין צבא לבין שירות לאומי, ז"א מבחינת תרומה. בצבא אין לי ספק שכמו שאומרים כאן, חוץ מתיוק דפים לא הייתי עושה מעבר לכך (בעיקר בגלל פרופיל נמוך יחסית ששלל לי הרבה אופציות) ובלי קשר, 95% מהבנות עוסקות בתפקידים משרדיים וכד'. לכן החלטתי לוותר על המסגרת הזו וללכת לשירות לאומי לשנה אחת. שם הרבה יותר תרמתי (לא עסקתי בעבודות משרדיות או משהו דומה) והרגשתי טוב עם עצמי בעניין הזה, לא הרגשתי שאני מבזבזת את הזמן שלי כלל ולא הייתה לי הרגשת תסכול, כמו שלהרבה בנות יש בצה"ל. מה שאני מנסה להגיד זה שלא חייבים לאלץ לפחות בנות להתגייס לצה"ל (כמו בכל מדינה בעולם כמעט). מה שכן, צריך לחוקק חוק שמחייב אותן לפחות לעשות שירות לאומי שנה אחת. לא רואה בזה משהו רע ופסול, כל עוד תורמים בדרך כלשהי ואף תורמים יותר ממה שיכלת לתרום בצבא. הייתי אומרת כך גם לגבי בנים, אבל אני יודעת שהמצב הבטחוני כאן לא מאפשר תהליך כזה.
דני, אתה עושה הכללה מטורפת לגבי המשתמטים. מה שאתה אומר נכון לגבי חלק מהמשתמטים, אבל רוב המשתמטים שאני פגשתי עשו זאת פשוט כי לא היה להם זין לצבא.
לא יודע למה התכוונת. אם התכוונת למשימות של ג'ובניק, מה נגיד ומה נאמר לכל אחד יש תפקיד בצבא. לי לא היה את ה"לוקסוס" הזה. תאמין או לא בשנה האחרונה נהנתי בצבא, עד היום אני מתגעגע לחברה. עשינו חיים משוגעים לצד החרא השיגרתי. ואת הבדיחות שלנו רק אנחנו נבין. ר"סר עסל הדרוזי בבדיקת הנשקים היומית: וועלק אתם תגיעו בבוקר בזמן, אני אמצא איזה פושטק ו.. ו.... אני אתביית עליו http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hahaha.Xxx
ברור שאני עושה הכללה מטורפת לגבי המשתמטים כי עדיין לא הבנתי למה כוונת המשורר כשמדברים על משתמטים. כל אחד ואחד מאותם 25 האחוזים הוא משתמט? אפשר להציע תכנית דומה גם לבנים, ואז ככל הנראה חלק נכבד מהמשתמטים ה"עצלנים" יסכימו להתגייס. אגב, עניין השנתיים שרות של בנות לעומת 3 שנים אצל בנים חורה לי מאוד. לא מבין במה גבר מוכשר יותר לתקתק על מקלדת במשך שנה יותר מאישה.
OK כנראה אנשים מזלזלים יותר מדי בג'וביניקים בואו נתחיל ככה: קרבי צריך לאכול נכון?מי מכין לו את האוכל?מי מנקה? איך קרבי במילואים יודע להגיע בזמן?בגלל מערך המילואים שמלא בג'ובניקים שעושים המון. איך אפשר לדבר במכשיר קשר?בגלל חיל התקשוב ומערך שלם של ג'ובניקים. מודיעין,כל מיני יחידות שממציאות דברים,כל מיני ג'ובניקים שמטפלים בבעיות ת"ש וכו.. לא חסר אפשרות להועיל בתור ג'ובניק לצבא. מי שאומר שיש תפקידים שאין מה לעשות בהם מזיין את השכל כי הוא לא מבין על מה הוא מדבר,כשאני הגעתי לבסיס החדש שלי שהיה יומיות הייתי פקיד רביעי והיה לי ביום לעשות תיוק אחד ואני לא מגזים-תיוק אחד וכל השאר היה סולייטר,שולה מוקשים ושיעמום,אבל בגלל שאני באמת רציתי לתרום אני תמיד ניסיתי להבין מה עושים ולהשתדל להבין כמה שיותר על העבודה במשרד. לאט לאט 3 הפקידים שהיו איתי השתחררו וגם הוחלפה מפקדת במפקד שלא הבין מימינו ומשמאלו,המשרד התדרדר ואז התחלתי לטחון עבודה ושעות עשיתי עבודה גם של המפקד וגם עבודה של ה-3 פקידים ובסוף השירות קיבלתי 2 מצטיינים כשאחד מהם זה מתא"ל,אחרי זה עוד עשיתי חודש מילואים כדי לעשות חפיפה ל4 אנשים שהחליפו אותי.. מה לומדים מזה?שאם אתה באמת רוצה לעזור אתה יכול לעזור ואם אתה לא רוצה באמת לעזור אז אתה אומר כן..יש המון תפקידים שלא עושים בהם כלום ולא מועילים..זה הכל תלוי בך במקרה הזה דני אבל זה מדבר לכל אחד,אם אתה תרצה לעזור אתה תעזור,אף אחד בצבא לא כובל אותך כשאתה מנסה להגדיל ראש-אולי רק בטירונות,אבל בסדיר עצמו תמיד אפשר לעשות עוד.
