אף מאמן ואף קבוצה לא יכולה לנצח כל הזמן , עדיין לא ראיתי קבוצה שהיא בלתי מנוצחת , נכון שההפסד שנה שעברה מול מדריד מאכזב במיוחד לאור התוצאה הגבוהה אבל זה קורה גם למאמנים הטובים מכולם ( מוריניו , אנצ׳לוטי , פרגוסון ) . ביארן שיחקה מול קבוצה ששווה לה ואפילו עם תקציב גבוה יותר ולא מול איזו קבוצה של דייגים , באותה מידה אם ריאל היתה מפסידה כולם היו סוקלים את אנצ׳לוטי ולא ניראה לי שמישהו היה זוכר לו את העונה שעברה לטובה . זה שרק קבוצה אחת זוכה לא מוכיח שהשאר נכשלו , כי באיירן של פפ שוברת שיאים ומשחקת כדורגל מדהים , לא שהם היו גרועים בעבר אבל בחלקים מסויימים האיכות עלתה .
בוודאי שאי אפשר לנצח כל הזמן, אז לא מדויק לומר שהוא עושה את הטוב ביותר כי עובדתית זה לא נכון. בטח לא אחרי הצורה שבא באיירן עפה שנה שעברה. באיירן נראית טוב מאוד, פפ עושה עבודה טובה בקבוצה שרצה נפלא וזכתה בהכל גם לפניו, אני בוחר לחשוב שעובדה זו מורידה מגודל הישגיו של פפ.
צריך לשים לשני סוגי ביקורת: - אלה שבאים בטענות על ההדחה עצמה. הם טועים. באיירן הייתה פייבוריטית בקצת מול ריאל, בכל-זאת, אנחנו לא מונאקו. כמובן שצריך לזכור שליגת האלופות היא הטורניר הקשה מכל ויש סיבה לכך שבפורמט הנוכחי אף קבוצה לא זכתה פעמיים ברציפות במפעל. עניין של מקריות, של פציעה, החלטת שופט, ועוד ועוד. - אלה שבאים בטענות על הצורה בה באיירן הודחה. לספוג רביעייה בבית זה הזוי, באיירן הייתה גרועה מאוד ושיחקה במערך התקפי וסקסי מידי. בלי קשר אחורי אמיתי - וזה עלה לה ביוקר. ומצד שני, בעונת הטרבל, באיירן פירקה את ברצלונה 7:0 בשני משחקים וברור שאלה לא פערי הרמות. לפעמים יש סטיות הזויות כאלה ותוצאות כמו בפלייסטיישן, זה הכדורגל. אם ריאל ובאיירן יפגשו עוד 30 פעם - ההפרשים לא יהיו חד-צדדים כאלה בשום מצב.
עיוות של המציאות לכיוון אחד של הסיפור. קבוצות אז לא יכלו להפציץ ברכש אינסופי עם מיליון זרים. מקסימום זרים זה 3 כשלחלק מהקבוצות אסור בכלל היה להחתים זרים. בזמנו לא היו קבוצות לא אלופות, אבל האלופות של הליגות הבינוניות היו הרבה יותר חזקות מהיום. תוציא את כל הכוכבים ממדינות יוגוסלביה לשעבר מהקבוצות הנוכחיות שלהם ודחוף אותם לכוכב האדום ופתאום יש לך קונטנדרית רצינית בעוד שריאל, צ'לסי וכו' נחלשות. תעשה את אותו הדבר עם כל הלאומים ותראה איך כל המפלצות של היום פתאום מוצאות את עצמן עם סגלים מוחלשים משמעותית (מה שמתבטא גם ברמת הספסל שהופך להיות מביך לעיתים לעומת מה שאנחנו מורגלים אליו כיום) בעוד שכל הקבוצות החזקות מהליגות דרג ב' מתחזקות ברמות שקשה לתאר או להסביר אפילו. גם, פרקטית יש לך כיום 3 קבוצות מעל כולם כשליריבות אין סיכוי להתמודד איתן. אותן 3 קבוצות מעפילות כמעט תמיד לחצי גמר ובפועל יש להן בכל עונה מסלול נקי לחצי. זה טורניר משולש ביניהן כשבכל עונה מצטרפת קבוצת ויילד-קארד שמתחלפת מעונה לעונה. כשיש רק 3 קבוצות שמתמודדות על התואר, זה עניין של זמן עד שאחת מהן תעשה ריפיט. אולי אפילו השנה. לכל תקופה היו יתרונות וחסרונות. התקופה של פעם והתקופה הנוכחית פחות תחרותיות. התקופה התחרותית באמת הייתה מתחילת עידן בוסמן ועד סוף העשור הקודם.
אני לא יודע אם התחושה הנוכחית שלי קיימת מכיוון שמילאן לא משחקת בליגת האלופות ולא מהווה כוח רציני בעלית של הכדורגל האירופאי. תשפטו אתם. היום קל לי להבין יותר את אוהד אייאקס או בנפיקה מאשר את אוהד ברצלונה/ריאל. התחושה הנוכחית מורכבת מיאוש ומעצב עקב המסחור המוגזם והמסיבי של הכדורגל האירופאי, ברמה הגבוהה ביותר אין כבר תחרות רחבה ותמיד אותם מועדונים עשירים מגיעים לשלבים האחרונים. בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי נרדם מול הטלויזיה לא מעט, או פשוט גולש במחשב כשהמשחק על המרקע, גם שקבוצות איטלקיות כמו יובנטוס מצליחות לעבור שלב. קשה לי גם להזדהות עם קבוצות כמו פיורנטינה ונאפולי ש-90% אחוז משחקני ההרכב שלהן מורכב משחקנים זרים, שברור לי שיעזבו בעוד כמה חודשים או עוד שנתיים-שלוש. הדיון הוא על ליגת האלופות, אבל התחרות הזאת לא מרגשת אם אתה לא לוקח צד, כצופה נייטרלי אני מאוד משתעמם ונרדם. אם זה בידור ההמונים של ימינו (וקשה לי להתייחס לכדורגל כבידור), אני מעדיף לקרוא ספר.
מסכים עם ההודעה שלך בגדול, אבל מלבד ה3 קבוצות שהזכרת פה שאכן נמצאות ברמה אחת מעל השאר, יש עוד מספר קבוצות בעלות אמצעים כלכליים דומים, ובכך הן יכולות להשתוות ל3 האלו. היום זה או ריאל או באיירן או ברצלונה, בעונה הבאה או בזו אחריה זה יכול להיות ברצלונה, ריאל, באיירן, סיטי, צ'לסי, פסז', יונייטד. הרמה של הקבוצות האלו תלויה במה שהן עושות בחלוני ההעברות, אם הן מטפלות בחסרונות שלהן ולא מזניחות, ואם יש להן מאמן מספיק טוב על הקוים. באיירן עשתה את זה טוב מכולן לדעתי, ולכן יש לה את הסגל החזק באירופה, וזה אפילו בלי לבזבז יותר מ40 מ' יורו על שחקן. מצד שני סיטי ופסז' גם טועות ברכש וגם מחזיקות במאמנים בינוניים. בשורה התחתונה, לכל ה7 האלו יש מספיק כוח כלכלי כדי להתחרות על התואר כל שנה וזה מה שאמור להיות. אם זה עדיין יהיה משעמם גם עם 7 במקום 3? יכול להיות. אני כבר אמרתי שהמפעל קצת מאבד מהחשיבות שלו בכך שהוא מתקיים כל שנה והמשחקים חוזרים על עצמם בלי סוף.
לא נכנס לויכוחים על הפורמט הנוכחי של ליגת האלופות לעומת מה שהיה, ההישג של 'גראנדה מילאן' כבודו במקומו מונח. אבל, יש כאן אי-דיוקים. ריאל מדריד תמיד הייתה ותהיה מסחטת כסף ועובדה שהיא במשך שש עונות לא עברה את שלב 1/8 הגמר המקולל. אז פעם אחת יש הגרלה אכזרית כמו יובה ב-2004/05 למשל ואולי כעבור שנתיים קצת חוסר מזל נגד באיירן(2006/07), אבל זו הייתה ממש מגמה. כמו שאמרו כאן, פריז וסיטי עם פוטנציאל גדול אבל המאמנים לא מספיק טובים. וצ'לסי למשל - לא הרבה הימרו נגדה בחצי הגמר נגד אתלטיקו בשנה שעברה אני מניח. זו שנה שנייה ברציפות שצ'לסי בועטת בדלי בבית. היא חזרה מהויסנטה קאלדרון אשתקד עם תיקו מאופס אחרי בונקר די לא מובן(אתלטיקו עשתה הישג מדהים אשתקד אבל היא לא בארסה), והעונה כמובן עם ה-2:2 הביתי נגד פריז - צ'לסי לא תקפה מספיק אחרי האדום של זלאטן. אתלטיקו מדריד במשאבים די צנועים הייתה במרחק של שתי דקות מזכייה במפעל וגם דורטמונד עשתה דברים יפים בעונות האחרונות. מנצ'סטר יונייטד תחזור לתת את הטון בקרוב, ואני מקווה שבעתיד הרחוק יותר גם אינטר ומילאן. יש תקווה, בקיצור. אוף-טופיק: אני אגב מאוד אהבתי את שלב הבתים השני, היו לא פעם משחקים גדולים. אבל כמובן שבלוח הזמנים הכמעט פסיכי של הקבוצות כרגע והעומס המטורף שיש גם במשחקי הנבחרות - ברור שהוא לא יחזור וזה מיותר.
לא הרבה הימרו נגד צ'לסי מול אתלטיקו בעונה שעברה? אם הייתי צריך אני הייתי מהמר נגדה כנראה. יש לך זיכרון קצת קצר, אתלטיקו (אלופת ספרד) היתה בבירור קבוצה טובה יותר מאיתנו, אפילו מבחינת הרכב. זה היה מאכזב ליפול במשחק בית אבל זו לא היתה בעיטה בדלי כמו פסז' העונה.
כמו שאמרתי בדיון השני של רבע הגמר: הייתי במשחק, אז אולי ראיתי דברים שונים במעט מאשר בטלוויזיה. בסה״כ המשחק בין ברצלונה ל-פ.ס.ז׳ היה גארביץ׳-טיים מוחלט עוד כבר מסיום המשחק הראשון. רובנו רוצים לראות כדורגל התקפי ושערים, אבל לא יכול להיות ש-פ.ס.ז׳, בדיוק כמו סיטי, מתבטלת בכזו צורה עם חומר השחקנים שלה מול ברצלונה. לכן, העדפתי מהרגע הראשון קבוצה כמו צ׳לסי שכולם שונאים, כי אין לי ספק בכלל שהייתה עושה עבודה הרבה יותר טובה בשני המפגשים הללו. שתי נקודות נוספות: רובנו בצדק מזכירים את הכישרון ההתקפי של השלישייה ההתקפית בברצלונה. אין ספק שהכוח של הקבוצה נמצא בעיקר שם, אבל אנחנו עושים עוול מסויים לשאר הקבוצה, כי הכישרון נמצא שם בכל עמדה ועמדה, מהשוער ועד להתקפה; מאוד התרשמתי מהמשחק של אלבס ואלבה. תן להם שטח, וביום טוב הם מסוגלים לדרוס אותך התקפית. אין ספק שתפקיד המגן היום בכדורגל המודרני השתנה לגמרי ויש לו הרבה יותר חשיבות מבעבר, בעיקר בפן ההתקפי. בכל מקרה, התרשמתי יותר מכל מבוסקטס עד שהוחלף בסרג׳י רוברטו. אתה רואה שחקן אחד שמשתלט על כל המשחק. אני יודע שהוא לא השחקן הכי ״סקסי״ בעולם, והרבה רגעים הוא מעצבן מאוד עם הפרובוקציות שהוא מזמין ועושה, אבל איזה שחקן. פאק. אי של יציבות במרכז המגרש. לא ייאמן כמה גבוה במגרש השוער של ברצלונה משחק, במקרה הזה דר שטגן. בכלל, אנחנו רואים את השוערים הטובים בעולם היום משחקים הרבה יותר קדימה מבעבר. זה מסוכן, אבל שזה מצליח זה מאוד אפקטיבי - הגנתית והתקפית.
אני ממשיך לקרוא כאן בדיון ולהשלים פערים, ויצא לי להגיע לדיון על פפ ועל מה שלירן כתב עליו. האמת שאני מסכים איתו במובן מסויים; יש לי איזו בעיה עם פפ, כי יש סיכוי סביר בהחלט שבקריירת האימון שלו לא נראה אותו אף פעם מתמודד עם בניית קבוצה מהיסוד. כלומר, לא נראה אותו צריך להתמודד עם סגלים שאינם מוכשרים ומוכחים כמו עכשיו. הוא התחיל עם ברצלונה המוכשרת בהיסטוריה אי פעם ומשם עבר לבאיירן המוכשרת בהיסטוריה אי פעם, כנראה. אני בספק אם רמת הסטטוס של הקבוצות שלו ישתנה בעתיד. לכן, באספקט הזה בלבד לפחות, תמיד למאמן כמו מוריניו למשל יהיה פלוס גדול עליו בעיניי. אגב, שלא יובן לא נכון. יש לי הרבה קרדיט לפפ בעבודה שלו בברצלונה ובבאיירן, ועדיין הביקורת (?) היא לגיטימית לדעתי.
הדיון על פפ כבר נטחן כאן ואני מניח שאתה מסכים איתי שקודם כל גם להוציא את הטוב ביותר מהשחקנים שלך זה משהו חשוב, ולרייקארד היה סגל מוכשר גם כן ועם כל הכבוד לתירוצים כמו פציעות של מסי או משהו כזה - בארסה סיימה במקום השלישי בעונת 2007/08 והפסידה בשני הקלאסיקוס לריאל מדריד. אני מאוד סקרן לראות אותו מאמן בסיטי אבל אני לא חושב שהוא יקח הצעה כזו. לא ראיתי את משחק הגומלין, אבל קשה להאשים את פ.ס.ז שהגיעה בלי שום סיכוי אחרי מה שקרה במשחק הראשון, בו סבלה מפציעות. השאלה, שוב, אם זו הגרלה קשה מידי, ואני מאמין שבארסה למשל הייתה מעיפה גם את צ'לסי - או שהחיסרון של בלאן בעמדת המאמן השפיע בצורה ניכרת. אם גוארדיולה על הקווים של סיטי היא לא עוברת את בארסה, בכל-זאת. לגבי השחקנים עצמם - מסכים שבוסקטס נמצא בעונה טובה והוא חלק חשוב בבארסה, אבל אני חושב שעדיין יש לה נק' תורפה. עם כמה שבראבו טוב ופיקה השתפר. בארסה לא באמת לוחצת על הכדור באותה אומנות כמו בתקופה הטובה שלה, וגם ההגנה די בבעיה. לשני המגנים משחק ראש מאוד צנוע, נאמר זאת ככה. ולגבי דניאל אלבס - לא ראיתי את המשחק כמו שאמרתי, אבל הוא בעונה חשוכה, יותר נכון כבר כמה שנים חשוכות, ומפתיע לראות שבארסה לא עשתה משהו עם היכולת הגרועה שלו, עדיין באנקר בהרכב. אז יש לו הבלחות כמו בצמד המשחקים נגד סיטי בעונה שעברה, אבל כבר הרבה זמן שהוא לא מצליח להרים שני כדורים טובים בשני משחקים ברציפות ובהגנה הוא מעולם לא היה איזה עילוי. רוצה לומר - השיפור בבארסה קיים הן כיחידים והן כקבוצה, אבל בעיקר, בעיקר - מדובר במסי שנכנס לזון מטורף והוא משפיע על קבוצה שלמה, וגם החיבור של לואיס סוארז. ולאוהד צ'לסי שהגיב לי - אני אכתוב לך את זה ככה. ריאל הגיעה לדרבי השני בחצי הרכב ועם קוף כבד על הגב(7 משחקי דרבי ללא ניצחון). אבל המשימה הייתה ברורה - לנצח, במשחק בית - קבוצה פחות טובה ממך, בהפרש של שער אחד. לא אכנס להשוואות בין צ'לסי לאתלטיקו מדריד של אשתקד, שאין ספק שהייתה קבוצה טובה יותר מאתלטיקו מדריד הנוכחית, אבל גם אחרי התיקו בקאלדרון שהיה נראה תוצאה מצוינת - הייתה פסימי לגבי הגומלין? עם כל הכבוד לסימאונה שראו מהיום הראשון שלו באתלטיקו שהוא הולך להיות אחד המאמנים הטובים בעולם - עדיין חשבתי שצ'לסי תעבור, בעיקר בגלל מוריניו.
פ.ס.ז׳ קבוצה הרבה יותר מוכשרת מסיטי, זה קודם כל לדעתי. דבר שני, מאמנים הם לא קוסמים, גם לא פפ ומוריניו. כל מאמן תלוי בחומר השחקנים שעומד לרשותו, אבל מאמנים כמו ונגר, פלגריני וכנראה שגם בלאן הם למלמים לחלוטין. שהולך אז הולך, אבל ברמות הללו מול קבוצות טובות יותר אתה צריך מאמן שיוכל לתת לך ערך מוסף. המאמנים הללו יותר מדי נאיבים ומול קבוצות טובות יותר יפסידו תמיד. אני לא רואה את ברצלונה מיום שלישי ואני מודע מספיק ליתרונות ולחסרונות שלה, ואני נוטה לכתוב עליהם מדי שבוע כאן. אלבס מזעזע כבר כמה עונות ובמועדון שעושה עסקים באופן חכם יותר הוא כבר ממזמן לא היה שם, ובטח שלא היו מגיעים שם למצב שהוא עוזב מבלי להרוויח עליו כמה מזומנים. נקודתית למשחק מול פ.ס.ז׳ הוא היה טוב מאוד (בישול נהדר לניימאר בשער השני) וכך גם אלבה שהחשיבות ההתקפית שלו חשובה מאוד במשולש עם ניימאר ואינייסטה (גם בעונה לא טובה, אבל עם מבצע מרהיב בשער הראשון של ניימאר). הנקודה החשובה יותר שהזכרתי בהקשר של אלבס היא החשיבות של המגן התוקף בכדורגל של המודרני; הוא זה שמרווח את ההתקפה שנוטה לשחק עם קישור מעובה והוא צריך יכולות פיזיות וטכניות מאוד גבוהות. מאייקון של אינטר בשיאו היה השחקן המושלם לכך. בוסקטס מהרגע שקיבל הזדמנות מפפ הוא אחד השחקנים הטובים והיציבים בעולם. אני בספק אם יש קשר אחורי שמתאים כל-כך לקבוצה שרוצה לשלוט בכדור. הוא סופר אינטיליגנט, אני כמעט לא זוכר טעויות שלו, והגנתית הוא משחק כמו תמנון על המגרש. *** ה״בעיה״ עם פפ, היא שהמקום הראשון בקריירת האימון שלו היה ברצלונה, הבית שלו מאז ומתמיד, והוא הצליח בענק. הוא הגיע לבאיירן מינכן סופר חזקה במילא וסביר להניח שיסיים את התקופה שלו שם גם היא תיחשב להצלחה ענקית. ייתכן מאוד ושלעולם הוא לא יהיה בתפקיד האנדרדוג, קרי, הוא אף פעם לא ייאלץ להתמודד עם קבוצות נחותות יותר כמו מוריניו או פרגוסון למשל. בפן הזה אף פעם לא נגלה עד כמה הוא באמת טוב והאם הוא מסוגל להצליח עם ה״אני מאמין״ שלו עם שחקנים שאינם הטובים בעולם כל אחד בתפקידו. קשה לי לראות מאמנים מהסוג של פפ מגיעים למועדונים חסרי מסורת אמיתית כמו סיטי. ניכר שזה משהו שמאוד חשוב לו. נשמע קצת פלצני ואפילו צבוע, אבל הוא יילך רק למועדונים הגדולים ביותר. אף אחד לא יופתע אם הוא יילך למועדון הגדול באנגליה ואחד הגדולים בעולם, מנצ׳סטר יונייטד, אחרי שואן חאל יסיים עם תהליך הבנייה שהחל כבר העונה. זה יהיה נבון, אבל גם קצת משעמם.
פלגריני הגיע למועדון חסר "מסורת אמיתית" והביא אותו למקומות שהוא מעולם לא היה בהם ובלי הכלים שיש לו בסיטי, עכשיו הוא למלם... שלא יובן לא נכון כמו עם לירן, זה ממש לא מכוון אליך אלעד, פשוט לראייתי כל השיח שלנו האוהדים על מאמנים בענף הוא כל כך שטחי על גבול הלא רלוונטי. כמו עם הטיעונים לגבי פפ, כולם נשמעים הגיוניים אבל לכולם גם יש טיעון נגדי הגיוני גם כן...
