אני עדיין מחזיק מקופר. למרות שהוא לוזר (כמובן שלא שופטים לפי ההפסדים אלא לפי הזמן שהוא היה בצמרת הגבוה) הוא היה מאמן שתמיד הלך עם הקבוצה שלו כמעט הכי רחוק שרק אפשר כל עונה.
אם מדברים על המאמנים של היום אז הרשימה היא כזאת מוריניו- שחצן שחצן אבל לאמן הוא יודע בניטז- עם כל הכבוד לליגת האלופות הליגה היא זו שמשקפת יכולת נטו של קבוצה. הידינק- מה שהוא עשה עם פ ס וו וקוריאה פשוט הדהים אותי, למרות שתואר רשמי עדיין אין לו הוא עשה "קסמים" עם קבוצות שלא האמינו בכלל שיעברו את שלב הבתים (בליגת האלופות עם פ ס וו ומונדיאל 2002 עם קוריאה כמובן) לה גוואן- אליפות בצורה המשכנעת ביותר. הוביל אותה לרבע גמר והפך אותה לקבוצה ההתקפית ביותר בטורניר פשוט תעווה לעיניים. ונגר- אין מה להוסיף מאמן מעולה עם מזל רע בשלבי הנוקאוט של האלופות לושמברגו- עשה לריאל את מה שקודמיו השנה לא הצליחו לעשות, ובמידה והוא היה בריאל מתחילת העונה אני די בטוח שהאליפות הייתה של ריאל מאגאת'- אליפות גרמניה רבע גמר אלופות הוא עשה עבודה מעולה בבאיירן והכי חשוב החזיר את האליפות הבייתה מברמן רייקארד- אליפות ספרד גם כן בצורה משכנעת שמינית צ'מפיונס הוא עשה את שלו. מוייס- מיורדת בטוחה הפך את אברטון לקבוצה העומדת בשלב מוקדמות ליגת האלופות. קפאלו- חיבר את יובנטוס ועשה אותה לאחת הקבוצות האימתניות באירופה (למרות שהיא הייתה כזאת גם לפניו)
דבר ראשון ביאנצי הוא מספר אחת ואני לא מאמין שהוא לא קיבל פה כבוד, גם אם הוא לא אימן באירופה, הבנאדם בכול שנה שהיה בבוקה לקח איתה אליפות ולקח המון ליברטדורס, עם 3 קבוצות, אחד המאמנים הכי גדולים שהיו, וביו םשהוא יקבל את נבחרת ארגנטינה, מונידאל 1986 יחזור על עצמו! גם חוס הידינק הוא מאמן מהגדולים וללא ספק הוא פשוט מאמן גדול. ההצלחה עם דרום קוריאה ועם פסו, הצלחות ענקיות לא משאירות מקום לספק. יש עוד המון מאמנים טובים כשאר גם קאפאלו ללא ספק ברשימה ועוד מאמנים גדולים ואחרים. אני לא מצליח להבין איך פרנק קיארד יוצא כול כך גדול, הבנאדם אולי הצליח עם ברסה אבל ירד ליגה עם קבוצה הולנדית. לושמבורגו? ממש ממש לא מאמן לדעתי, אני לא יכול להבין את זה
באימון של מנצ'סטר יונייטד הכושלת ששנה שעברה לא עשתה שום דבר מיוחד . סר אלכס פרגוסון - הימים שלו חלפו , הוא לא גדול יותר , מנצ'סטר כבר לא אותה מנצ'סטר .
חולק עליך . הוא לא טכטיקן הוא לא קריזמתי למעשה , אין בוא משהו מיוחד , לדוגמא שתראה אצל מוריני/היצפלד/בניטז ....
בניטז כריזמתי ? האיש לא פותח את הפה כמעט . אם גם השנה פרגוסון לא יזכה בתארים ויכשל בליגת האלופות אז אני יסכים איתך.
אבל בניטז טכטיקן מעולה , ואת זה ראינו בצמד המשחקים מול צ'לסי וזה מה שחסר לפרגוסון . ודווקא בניטז פותח את הפה , איפה ראית שלא ? בצמד המשחקים מול צ'לסי דאז , כול המשחק מדריך את השחקנים , כול המשחק על הרגליים . תבין , אני לא רואה משהו מיוחד בפרגוסון , לא טכטיקן , לא אחד שעושה חילופים מוצלחים , ובזמן האחרון לא אחד שמביא תארים .
1.פאביו קאפלו. 2.רפאל בניטז. 3.זוז'ה מוריניו. 4.ארסן וונגר. 5.מרצ'לו ליפי. 6.סוון גוראן אריקסון. 7.פליפה סקואלרי. 8.אוטו רהאגל. 9.אלכס פרגוסון. 10.קארלו אנצ'לוטי.
1)פרגוסון-מה שלא יהיה, הוא תמיד הכי גדול. 2)מוריניו-אליפות בשנה הראשונה בקבוצה זה אומר הרבה. 3)קאפלו-כי גם הוא השיג אליפות בשנה הראשונה בקבוצה. 4)ונגר-כי אין מאמן יותר טוב בזיהוי כשרונות. 5)בניטס-כי לזכות בצ'מפיונס בעונה הראשונה בקבוצה אומר הרבה. 6)היצפלד-כי הוא מצוין, אבל זה שהוא לא מאמן קבוצה בשנה האחרונה קצת הוריד אותו בדירוג. 7)רהאגל-מאמן הנבחרת הטוב בעולם. למה רק 7? כי חוץ מהיורו הוא לא עשה משהו מיוחד. 8)אריקסון-מה לעשות, הבונקריסט יודע כדורגל. 9)לושמבורגו/רייקארד-למרות שהם מצליחים, אני לא מתרשם מהיכולות שלהם. 10)סטיב מקלארן-בשקט בשקט מקלארן בונה קבוצה מצוינת במידלסבורו. אוהדי ניוקאסל השכנה שתקועים עם סונס יכולים רק לקנא.
אם אתה מסתמך על מי שלקח אליפות בעונה הראשונה כמה שיותר אז קאפלו לקח אליפות בעונה הראשונה של כל קבוצה שלו. לקחת אליפות בעונה הראשונה עם סגל וכסף כמו של צ'לסי זה לא בעיה,לעשות את זה עם הסגל של יובה ובמשאבים מוגבלים זה יותר מרשים.
