AC מילאן אלופת אירופה לעונת 2006/2007

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Obafemi, ‏21/5/07.

  1. Obafemi

    Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    גמר ליגת האלופות 2007 Champions League Final


    [​IMG]


    [​IMG] מילאן - ליברפול [​IMG]

    רביעי, 23.5, 21:45, ספירוס לואיס ארינה, אתונה

    מי היה מאמין. רק שנתיים (מינוס יומיים) אחרי אותו גמר הסטורי באיסטנבול ושתי הקבוצות הללו שוב נפגשות ראש בראש בקרב על התואר אלופת אירופה. אם לפני שנתיים חשבנו שהעפלתה של ליברפול לגמר היא לא פחות מסנסציה ושמילאן פייבוריטית ברורה, השנה אנחנו מבינים עד כמה הכדורגל הוא משחק הפכפך. ליברפול אמנם לא נמנעה על המועמדות המובילות להגיע לאתונה בסוף מאי אך אחרי אותו גמר באיסטנבול מעטים מופתעים מהיכולת של ליברפול ללכת כנגד כל הסיכויים. על מילאן לעומת זאת, לא ממש בנו העונה ככוח אמיתי במפעל - פרשיית הקאלצ'יופולי וכל השלכותיה הטילו צל גדול על פתיחת העונה של הקבוצה והיכולת החלשה שהפגינה בשלב הבתים לא עזרה גם היא. והנה שוב כולנו אוכלים את הכובעים. אוהדי מילאן יוכלו ביום רביעי הקרוב לא רק לסתום הרבה פיות להרבה ספקנים אלא גם למחוק סוף סוף את הטראומה שהם נושאים עימם מאטאטורק. המיקום לא היה יכול להיות מוצלח יותר - אותו איצטדיון בו מילאן רמסה את ברצלונה 4-0 במעמד הזה לפני 13 שנה. האם זה יהיה התואר השביעי של הרוסונרי או שרפא בניטז וחניכיו יפתיעו את כולנו פעם נוספת בדרך לזכייה שישית במפעל? בעוד ימים ספורים נגלה, עד אז - אתם מוזמנים להתחמם לקראת המשחק הגדול של השנה עם הסיקור המיוחד של אייסוקר:


    [​IMG] AC Milan

    עוד לפני שעשתה צעד אחד על הדשא במסגרת עונת 06/07 אפשר היה לדעת כי זאת הולכת להיות עונה קשה במיוחד עבור מילאן. כאשר חולקו העונשים הראשוניים של פרשת הקאלצ'יופולי, עלתה השאלה - האם אופ"א צריכה להשעות את מילאן מליגת האלופות בגין מעורבותה בפרשה? אחרי דיונים רבים באופ"א החליטו לתת אור ירוק למילאן אבל עבור הקבוצה שפתחה את הוענה באיטליה עם מינוס 15 נקודות, היה זה נראה כי אירופה תפריע הרבה יותר מאשר תועיל. בעקבות הורדת הנקודות גם מעונת 05/06 הקבוצה הורדה למקום הרביעי בליגה האיטלקית ונאלצה לעבור קודם בסיבוב המוקדמות השלישי שם ההגרלה זימנה לה את צרוונה זבזדה (רד סטאר) בלגראד הסרבית. שער של פיפו אינזאגי ביום הולדתו ה-33 הספיק ל1-0 ביתי קטן על האלופה הסרבית ועוד אחד נוסף של האיטלקי יחד עם שער של קלארנס סיידורף סגרו 3-1 בסיכום שני המשחקים והעפלה לשלב הבתים. שם נעשה אולי הצעד הכי קריטי בדרכה של מילאן אל הגמר. ההגרלה סידרה לרוסונרי את "בית החיים" עם ליל, אא"ק אתונה ואנדרלכט הבלגית, דבר שכמובן הקל בהרבה על הקבוצה שהתקשתה להציג יכולת גבוהה בתחילת העונה. המסע לראשות בית ח' נפתח עם 3-0 ביתי קליל על אא"ק אתונה משערים של אינזאגי גורקוף וקאקא והמשיך בתיקו מאופס בצרפת מול ליל. מהמפגש הכפול עם אנדרלכט הוציאה מילאן כצפוי את מלוא ששת הנקודות כאשר קאקא כובש את השער היחידי בבלגיה והרשית לא פחות משלוש פעמים בסאן סירו כאשר ג'ילארדינו מוסיף אחד נוסף בניצחון 4-1. עם הניצחון הזה מילאן הבטיחה למעשה את ההעפלה וכל מה שנותר לה הוא מאבק סימלי על המקום הראשון. גם לאחר שהפסידה את שני המשחקים הנותרים שלה, 1-0 באתונה לאא"ק ו2-0 בבית ליל, סיימה מילאן כצפוי בראש בית ח' ושמחה לגלות כי ההגרלה שוב הטיבה עימה כאשר שלחה לה את סלטיק הסקוטית כיריבתה בשמינית הגמר.

    [​IMG]
    לקח את המושכות בשלב הבתים...

    המפגש הכפול מול סלטיק נראה כהמשך ישיר למילאן של שלב הבתים - לא משכנע. למרות ששלטה בצורה ניכרת במשחק בסלטיק פארק, לא הצליחה מילאן להכניע את ארתור בורוץ ועזבה את סקוטלנד עם תיקו מאופס מסוכן למדי. גם בתום 90 הדקות של הגומלין באיטליה התוצאה נשארה מאופסת ורק שער בהארכה מהברקה של מי אם לא קאקא סוף סוף שברה את הקרח ושלחה את מילאן הלא משכנעת לרבע הגמר. אוויר הפסגות עשה ככל הנראה טוב לרוסונרי, או שאולי היה זה דווקא העובדה שהיריבה ברבע הגמר הייתה באיירן מינכן, קבוצה מולה למילאן משום מה הולך טוב תמיד. ולמרות זאת, בתום המשחק הראשון היה זה נראה כי באיירן הולכת להפתיע. להפתיע כי למרות שהגיעה כפייבוריטית יחסית אחרי שהדיחה את ריאל מדריד בשמינית הגמר, באיירן הפגינה משחק חלש ורק שתי הבלחות של הבלם דניאל ואן בוייטן גנבו תיקו 2-2 יקר מפז (פירלו וקאקא כבשו לזכותה של מילאן). אך שני שערי החוץ הללו התבררו כחסרי תועלת לאחר שאינזאגי וסיידורף היכו בגרמנים באליאנז ארינה ושלחו את באיירן שוב ללקק את הפצעים ברבע הגמר. ככה בשקט בשקט, בלי לפגוש כמעט אף יריבה ראויה, מילאן הגיעה אל ארבעת האחרונות ויחד עם השיפור המקביל בליגה, גם בליגת האלופות הגיעה עליית המדרגה. הירבה בחצי הגמר מנצ'סטר יונייטד הגיעה כפייבוריטית לאחר שהוליכה במשך חודשים רבים את הליגה האנגלית ואחרי שרמסה 7-1 את רומא במשחק הגומלין של רבע הגמר, אך במה שאולי היה הקרב הישיר על תואר השחקן הטוב באירופה, הבריק קאקא פעמיים ולמרות שיכולת אדירה של היונייטד במחצית השנייה קבעה את תוצאת הסיום על 3-2 לשדים האדומים, שני שערי החוץ של מילאן נתנו לרוסונרי מקדמה נאה לקראת הגומלין. מעטים הטילו ספק בכך שמילאן תצליח לכבוש מול היונייטד, אך אפילו פחות אנשים חשבו שהיא תעשה זאת כל כך מהר ותסגור את הסיפור בכזו קלות. הצגה פנטסטית של מילאן ושערים של קאקא, סיידורף וג'ילארדינו סידרו לקבוצה 3-0 ענק וגמר אלופות שלישי בחמש שנים ששוב קיבע את מקומה של מילאן כקבוצה המצליחה ביותר באירופה בשנים האחרונות.

    [​IMG]
    ... והמשיך להפציץ גם בנוקאאוט.

    ומה הלאה? הבמה כאמור לא יכלה להיות יותר נוחה עבור מילאן, אותו איצטדיון הסטורי שעדיין זוכר את ה4-0 של הרוסונרי על ברצלונה לפני 13 שנה, אותה ליברפול שהשאירה צלקת כל כך עמוקה על כל מי שקשור לקבוצה הזאת. רוב השחקנים שהיו בגמר 2005 יהיו נוכחים על המגרש גם ביום רביעי אם כי אין ספק שירז'י דודק מהצד האנגלי ואנדריי שבצ'נקו מצידה של מילאן יבלטו בהיעדרם. אך בעוד שאין ספק שחוזה ריינה הוא שוער מספיק מוכשר כדי להחליף כראוי את הקולגה הפולני שלו, מילאן טרם מצאה מחליף ראוי לאנדריי שבצ'נקו. רונאלדו אמנם התאקלם לא רע אבל הברזילאי כמובן לא יכול לשחק במדי מילאן באירופה השנה ולמעט פיפו אינזאגי הבלתי נלאה, מילאן מסתמכת בנושא השערים בעיקר על הקישור שלה והיהלום שבמרכזו - קאקא. הפנומן הברזילאי עשה השנה צעד קדימה מכל הבחינות. אחרי שהדיח כמעט במו רגליו את מנצ'סטר יונייטד קאקא הצהיר לכל מי שעדיין הטיל ספק כי הוא שייך לאליטת הכדורגל העולמית. עם חוסר היציבות של רונאלדיניו וגילם המופלג של שאר כוכבי הסלסאו, קאקא צפוי כעת ליטול את המושכות גם במדי הנבחרת הלאומית ולהנהיג אותה בחזרה למקומה הראוי. קאקא יהיה גם כמובן המפתח ההתקפי של מילאן בגמר, אינזאגי, סיידורף ופירלו אמנם שמות מאיימים בפני עצמם, אך קאקא השנה ממלא את תפקיד הדבק שמחבר את כל החלקים לשלם. מאחורה, אי אפשר שלא לכוון את האורות אל ג'נארו גאטוסו. הקשר שפירק את ההתקפה של מנצ'סטר יונייטד במשך דקות ארוכות באולד טראפורד ובמשך משחק שלם בסאן סירו זכור גם כיחידי שניסה עוד להרגיע את חבריו לקבוצה באותה הפסקת מחצית קריטית באיסטנבול. מפחיד אפילו לחשוב איך יראה גאטוסו נקמני מהרגיל, ויחד עם שאר חבריו לקבוצה שבטח לא יזדקקו לשום שיחת מוטיבציה בחדר ההלבשה, סביר להניח שלא נראה רפיון רוסונרי גם בהפרש של עשרה שערים.

    [​IMG]
    וזה עוד כשהוא רגוע יחסית.


    [​IMG] Liverpool FC


    המסע הליברפולי לעבר אתונה התחיל דווקא בניחוח מקומי ישראלי משהו כאשר הקבוצה הוגרלה בסיבוב המוקדמות השלישי מול אלופת ישראל, מכבי חיפה. אירועי מלחמת הלבנון השנייה נתנו לאנגלים יתרון משמעותי כאשר משחק הגומלין שהיה אמור להיערך בישראל הועבר לאוקראינה ובכך שלל מהאלופה הישראלית כל יתרון ביתיות אפשרי. בין אם בזכות ההחלטה השנויה במחלוקת או לא, ליברפול גברה על חיפה 3-2 בסיכום שני המשחקים כאשר שערים של בלאמי וגונזאלס הופכים פיגור 1-0 לניצחון 2-1 באנפילד ושער של קראוץ' בקייב מספיק לתיקו 1-1 שמעלה את ליברפול לשלב הבתים. ההגרלה לא הקשתה יותר מדי עם האנגלים כאשר סידרה לליברפול שלוש יריבות נחותות יחסית בדמותן של בורדו, גלאטסראיי ו-PSV איינדהובן. את הסיפתח עשו רפא בניטז וחניכיו בפיליפס ארינה בהולנד ויצאו משם עם תיקו מאופס מול הדאבליטסית המקומית, פ.ס.וו. במחזור השני צמד של קראוץ' (כולל מספרת אדירה) ואחד נוסף של לואיס גרסיה הספיקו ל3-2 הרבה פחות צמוד ממה שזה נראה על גלאטסראיי. קראוץ' המשיך להפגיז גם בהמשך כאשר שער בודד שלו הספיק ל1-0 בצרפת על בורדו לפני שלואיס גרסיה (צמד) וסטיבן ג'רארד השלימו ניצחון כפול על הצרפתים באנפילד. בשלב הזה המקום בין 16 האחרונות כבר הובטח לליברפול ו2-0 ביתי על איינדהובן משערים של קראוץ' וג'רארד הבטיחו גם את המקום הראשון. ההפסד 3-2 לגלאטסראיי (צמד של פאולר לליברפול) אם כך, לא שינה הרבה עבור רפא בניטז וחניכיו.

    [​IMG]
    האחראי הבכיר על כיבוש השערים. קראוץ' מדהים את גלאטסראיי.


    אך בשלב הזה המזל של ליברפול בהגרלה נגמר. האדומים קיבלו את הסגנית הכי קשה שיכלו - אלופת אירופה ברצלונה. מצד אחד זה היה מפגש פיקנטי בין אלופת אירופה 2005 ליורשת שלה, ריאלית ליברפול הייתה משוכה שברצלונה הייתה צריכה, גם אם בכלל לא בקלות, להתגבר עליה. הפתיחה אכן נראיתה טוב עבור הקטלונים כאשר 14 דקות אחרי שריקת הפתיחתה בקאמפ נואו דקו העלה את המקומיים ליתרון, אך אז הגיע המהפך של ליברפול ושערים של בלאמי וריסה סידרו לסקאוזרס ניצחון סנסציוני באחד המגרשים הביתיים בעולם. אל הגומלין ליברפול הגיעה בידיעה שעליה פשוט להתגונן היטב והדרך לרבע הגמר תהיה סלולה - כך אכן קרה. בארסה ניצחה רק 1-0 מה שכמובן לא הספיק וליברפול שוב הזכירה לגדולות היבשת שהיא מסוגלת לעבור כל יריבה ביום נתון. ברבע הגמר חיכתה לליברפול החברה הותיקה איינדהובן, מולה האדומים לא התקשו בשלב הבתים והתקשו אף פחות בנוקאאוט כאשר 3-0 חד וחלק בפיליפס ארינה משערים של ג'רארד, ריסה וקראוץ' סגר את הסיפור למעשה כבר בתום המשחק הראשון. שער בודד של קראוץ' בגומלין בסה"כ הניח את החותמת על מה שהיה ברור כבר מזמן - ליברפול בחצי הגמר. והאנלוגיה לעונת 2005 המשיכה לחגוג כאשר הקבוצה שעמדה בין ליברפול לבין גמר שני בשלוש שנים הייתה לא אחרת מאשר אלופת אנגליה צ'לסי, שכזכור לא הצליחה למנוע מליברפול להגיע לאותו גמר באיסטנבול לפני שנתיים. הפעם היה נראה שהכחולים מצאו את הנוסחה הנכונה עם ניצחון קטן אך משמעותי 1-0 בסטמפורד ברידג' במשחק הראשון, אך שער של דניאל אגר הדני באנפילד ודו קרב פנדלים מתוק נוסף סגר עוד עונה מאכזבת של המיליונרים מלונדון ושלח את ליברפול להתמודד על הזכייה בגביע אירופה בפעם השישית בתולדות המועדון.

    [​IMG]
    השער שהכריז על חילופי המשמרות, ריסה חוגג בקאמפ נואו.

    מבט קל אל הסגל של ליברפול מודל 2007 וניתן לומר כי למרות חילופי שמות פה ושם, לא הרבה השתנה אצל רפא בניטז וחניכיו. במקומו של יירז'י דודק את המקום בין הקורות תופס פפה ריינה, את מקומם של בארוש וסיסה בחוד יתפסו פיטר קראוץ' או דירק קויט. גם תוספות טכניות כגון בלאמי, פנאנט וחבייר משראנו לא שינו בהרבה את העובדה שליברפול, איך לומר בעדינות, נוהגת לדכא את שאיפותיה ההתקפיות לטובת משחק טקטי ומאורגן יותר. על טעם ועל ריח אין מה להתווכח כמובן כמו שאומרים, אך מהתמונה הכללית שמצטיירת, במיוחד לאור השיפור המשמעותי ביכולתה של מילאן בחודשים האחרונים, ניתן להגיד בוודאות שלמרות הכל, ליברפול שוב תגיע כאנדרדוג למפגש עם הרוסונרי. האם זה ישחק לטובת הסקאוזרס? בכל שלב אחר או מול כל יריבה אחרת סביר להניח שזה היה כך, אבל במקרה של מילאן קשה מאוד לדמיין שהקבוצה הזאת הולכת לחזור על חטא היוהרה כאשר הזכרון מאיסטנבול עדיין כל כך טרי. ובכל זאת, עם כל הקיטש, ההכללה והאופטימיות האנגלופילית שבדבר - ליברפול היא מועדון אנגלי, באופן הכי סמלי בלב לבו של המערך משחק אחד בשם סטיבן ג'רארד, שבזכות אותו גמר באיסטנבול הפך ללא ספק לאחד מסמלי הווינריות הגדולים של הכדורגל המדורני. כן, מילאן תבוא לחפש נקמה, כן היא נמצאת בכושר טוב יותר וכן היא עדיפה על הנייר. אבל כמו שלא יכול להיות שיהיה כאן עוד קאמבק מפיגור גדול, כך גם יתרון של שלושה שערים כבר בתום מחצית אחת נראה לא ריאלי.

    [​IMG]
    לפני השלמת הנקמה, מילאן תצטרך לעבור דרכו.
     
  2. Obafemi

    Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    פלאשבק - 25/5/2005

    ליברפול - מילאן, איסטנבול

    צמרמורת. התחושה הכמעט מיידית העולה לכל חובב כדורגל באשר הוא, כשהוא נזכר באחת מהקלאסיקות הגדולות ביותר בתולדות הכדורגל העולמי. כולנו, מבוגרים וילדים, הרגשנו שראינו באותו לילה דבר שיזכר לעד, שיחקק בזכרון הקולקטיבי של עולם הכדורגל לעד. והכי חשוב, הרגשנו זכאים- זכאים שראינו את אותו משחק חסר כל הגיון, כל מחשבה, שסתר לנו כל כך הרבה דברים- וניפץ כל כך הרבה מיתוסים.

    אמר לא מזמן אחד המראיינים הגדולים בטלוויזיה הישראלית, מראיין שרייאין גדולי עולם ומדעני על, פולטיקאים שעשו את זה בענק ומילארדרים שהחלו באשפתות. לכולם, כך אמר, היה מכנה אחד משותף- כולם עשו משהו הנוגד לכל הגיון. כולם עשו משהו שכל הסובבים אותם אמרו שהוא בלתי אפשרי, שהם משוגעים, ושצריך לרדת מזה. אבל הם לא הקשיבו, המשיכו בשלהם- וזכו לתהילת עולם.

    לרשימה המכובדת הזאת הצטרפה באותו לילה קבוצה אנגלית בשם ליברפול. לא, ליברפול לא הייתה צריכה את המשחק הזה כדי להכנס להיסטוריה של הכדורגל. היא עשתה את זה בשנות ה-80 הגדולות, ברגעי שמחה האדירים וברגעי עצב הזכורים לכולנו ומראות קשים. מקומה של ליברפול בהיסטוריה מונח גם ללא אותו משחק, אבל המשחק הזה פתח פרק, ואולי אפילו ספר בהיסטוריה שנקראת ליברפול.

    מה היה שם ברבע השעה שמפרידות בין המחצית הראשונה של הגמר לשנייה? כנראה שלא נדע אף פעם. מה עבר ל-11 שחקני ליברפול, שידעו שאין כל הגיון בריא בעולם שנותן להם סיכוי, ולו הקלוש ביותר, לחזור בעוד מספר שעות לאנגליה עם גביע אירופה ביד. הפרצופים הדומעים של רבבות מאוהדי ליברפול ביציעים, רק איששו טענה זו.

    המחצית הראשונה של אותו גמר הציגה במלוא הדרה את הקבוצה הטובה ביותר באירופה של אותם זמנים. מילאן, גרנדה מילאן, נחושה אחרי העונה שבמקום להסתיים בגביע אירופה הסתיימה ב0-4 צורם ללה קורניה ברבע הגמר, נחושה ובטוחה שהפעם זה שלה. מחצית ראשונה- חלום רטוב של כל רוסונרי. חצי דקה מהפתיחה- פירלו מגביה את הכדור לרחבה, ופאולו מלדיני, הסמל הגדול של מילאן והכדורגל האיטלקי נועץ את הכדור ברשת. פתיחה חלומית לגמר חלומי. 0-1 מילאן.

    מילאן שוטפת את האנגלים וכדור של קאקא מוצא את החלוץ הטוב בעולם באותם ימים ואולי אחד מהשחקנים הזרים האהובים ביותר שנחתו במילאנו, אנדרי שבצ'נקו, שמהמם את ליברפול ב-0-2. הקוון, לעומת זאת, חושב קצת אחרת מהאוקראיני- ופוסל את השער בטענת נבדל.

    ליברפול יוצאת להתקפה שמסיימת בנגיעת יד של נסטה. יד היה, פנדל לא. עוד לפני שהספקתם להגיד אלסנדרו הגדול- מילאן במתפרצת מופתית מוצאת בסופה את הרנן קרספו. אין נבדל, אין שום דבר שיעצור את הארחנטינאי, אין שום דבר שיעצור את מילאן, 0-2.

    לקראת הסוף המחצית, שכולם כבר השלימו עם הזכייה של מילאן, הגיע הדובדבן שבקצפת. מסירה מדהימה של קאקא, המאסטרו של מילאן, על 60 מטר, מצאה את קרספו, שבאחד על אחד מול דודק לא התקשה. בתי הדפוס באיטליה כבר עובדים במרץ על הכותרת של היום שאחרי: גרנדה מילאן, גרנדה גרנדה מילאן!

    מחצית באיסטנובל. הלם ביציעים שמאכלסים את אוהדי ליברפול(שהיו הרוב המוחלט). החלום מתנפץ לו. מילאן, הגנת הברזל, ההגנה הטובה באירופה, לא תספוג יותר משער אחד היום, ובטח ובטח שלא שלוש. האוהדים של מילאן יודעים את זה מהצד השני- והשמפניות כבר מחוץ למקררים.
    בחדר ההלבשה של מילאן, לימים ימימה, יגידו שהחגיגה הייתה גדולה דאז. חגיגה שתעלה אולי גם להגנה הטובה בעולם ביוקר, ושתגרום למפך נפש מדהים. באותו זמן כמובן, מי המשוגע שיהמר על זה.

    [​IMG]
    קונצרט רוסונרי במחצית הראשונה

    המחצית השנייה נפתחת- שיחזור של המחצית הראשונה, כך נדמה. כדור חופשי של שבצ'נקו נהדף בקושי על ידי דודק. טראורה מציל בקושי מהקו. זה עוד יגמר רע מדי עבור ליברפול.
    לאחר מספר דקות, ליברפול מתחילה ליזום ולחפש את שער הכבוד- וגם מוצאת. גם לליברפול יש קפטן וסמל מקומי-אנגלי גדול, קוראים לו סטיבן ג'רארד והוא מחזיר את ליברפול ל1-3. אז? גם עכשיו לא תמצאו משוגעים שיהמרו על ג'רארד כמניף הגביע באותו ערב. ג'רארד מתחיל לעודד את החברים שלו, וליברפול מתחילה ליזום.

    עוד לפני שהאוהדים האנגליים מחשבים את הסיכויים לכבוש עוד שני שערים, שמיצר בבעיטה מחוץ לרחבה- דידה מגיע מאוחר- וליברפול חוזרת ל2-3 מדהים.

    שתי דקות עוברות- הדרמה מגיעה לנקודת שיא. פנדל מטופש מוצא את ליברפול בעמדת חזרה מדהימה. צ'אבי אלונסו מחמיץ את הפנדל אבל עט ראשון על הריבאונד- 3-3!!!!!!!!!! האוהדים האנגליים בטירוף, 11 לבנים על הדשא לא מצליחים למצוא את המילים למה שמתרחש כאן.

    [​IMG]
    תמונה אחת, כמה מילים התמונה הזאת שווה?

    במשך חצי שעה הבאות, שכולם כבר יודעים ומרגישים שהם חוזים במשהו היסטורי- מילאן מחפשת את שער הניצחון. מחפשת ולא מוצאת, וההארכה מגיעה כמו אוויר לנשימה בשביל ליברפול. מילאן לא מאמינה, אבל הקלאסיקה הזאת רק נמצאת בראשיתה- ועוד 30 דקות בדרך.

    במילאן יודעים על מי לסמוך. מלך השערים של הקבוצה, אנדרי שבצ'נקו, החלוץ הטוב בעולם- מכונת שערים ויכולת נדירה. החלוץ הטוב ביותר שנחת אצל הרוסונרים מאז ואן באסטן הגדול, כך אמרו האיטלקים. דקה לסיום ההארכה, כדור שנהדף על ידי דודק מגיע לאנדרי שבצ'נקו- מחצי מטר- דודק כבר מוכן להוציא את הכדור מהרשת ואוהדים האנגליים לא מאמינים שהמשחק הזה מזמן לנו עוד טוויסט, אבל דודק עוצר את הבעיטה של שבה, שלא מאמין למראה עיניו. פנדלים.

    [​IMG]
    שבצ'נקו וקאקא לא מאמינים

    בפנדלים, הסיוט הגדול של מילאן ממשיך. סרג'ינו בועט לשמיים, דודק מרקד, ושחקני מילאן מחטיאים זה לאחר זה. במצב של 0-2 לליברפול, שהגביע אצל האנגליים ביד, תומאסון מצמק ל1-2, ומיד לאחר מכן דידה עוצר נהדר את ריסה. קאקא מאזן בפנדל מצויין ל2-2, ליברפול עם בעיטה פחות. הכל פתוח. התקוות של האיטלקים לסיים בכל זאת עם גביע ביד התפוצצו מספר דקות לאחר מכן. ליברפול לא נכשלה, ובמצב של 2-3 ניגש, מי אם לא, אנדרי שבצ'נקו הגדול לבעוט את הפנדל שימשיך את המותחן הזה- או ישלח את הגביע למרסייסיד. שבצ'נקו, שכבר נתן למילאן גביע אירופה אחד עם פנדל מכריע, בועט...ודודק עוצר. שאגת אלפים אדירה מתפרצת מהציעים האנגלים ומאומת האריות. תוגת המפסידים ההמומים תופסת גם היא את הכותרות. ליברפול אלופת אירופה לאחר אחד ממשחקי הכדורגל הגדולים והמרתקים שנראו בתולדות ליגת האלופות, ובתולדות המשחק כולו.

    הסבר? טקטי? הכל משמיים? שחקנים?. אולי הכל ביחד. אבל דבר אחד בטוח, מילוני האוהדים שראו במשחק הזה, בין אם היו נייטרלים, בין אם דמעו מאושר ובין אם דמעו בעצב, ידעו, ידעו שהיו עדים לערב מדהים, שספק אם אי פעם יחזור.

    והאם בכלל הערב ההוא, חסר ההגיון לכל הדעות, היה בסך הכל קדימון למה שנקבל בעוד מספר שעות באתונה, מרחק לא גדול כל כך מאותו איצטדיון? אולי. דבר אחד בטוח, אין אף אחד בעולם שירצה להפסיד את השיחזור המדהים הזה. תבלו.

    [​IMG]
    והסיום הזכור- שיחזור גם באתונה?


    נכתב ע"י ארז (הרצליה עד המוות)
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏23/5/07
  3. Obafemi

    Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הגמר שלי\איתי (Paolo_Maldini)

    לא יודע מאיפה להתחיל.
    אתמול היה אחד מערבי הכדורגל העצובים ביותר, המשמחים ביותר, המדהימים ביותר, הטובים ביותר, המותחים ביותר, והמרגשים ביותר שחוויתי בחיי.
    הכל התחיל בעצם לפני שבוע, עברתי על גלריית התמונות של מאלדיני, השחקן המוערץ עלי ביותר בעולם, (ויש הרבה תמונות), חשבתי על הגמר...אמרתי לעצמי, אולי מאלדיני סוף סוף יבקיע שער? הגיע הזמן שגם הוא יכבוש.
    למחרת דיברתי עם כל החברים שלי, התחלתי להגיד להם שמאלדיני כובש, האמת שאמרתי את זה די בצחוק, בפנים לא ממש האמנתי, החברים שלי צחקו עלי.
    בערב נכנסתי לפורום של מילאן בישראל, נכנסתי לדיון "דקה 90, 0-0, מי אתם הכי רוצים שיבקיע?". בלי שום היסוס כתבתי, פאולו מאלדיני.
    אתמול בערב התחזקה ההרגשה, דאגתי לפני המשחק להפיץ את הרגש הזה בין כל החברים שלי, כדי שידעו שאני אמרתי את זה הרבה לפני.
    המשחק מתחיל, התקפה ראשונה, עבירה לזכות מילאן, פירלו ניגש לכדור, הכדור קופץ ברחבה, שחקן לא מזוהה נותן וולה ברגל ימין לרשת הגבוהה, שער. המצלמה מתמקדת בשחקן שרץ וחוגג לאחר הגול, פאולו מאלדיני. אתם מבינים? מגן שמאלי, בן 37, עם מעט מאוד שערים בכל הקריירה, גמר ליגת האלופות, בדיוק במשחק שאני אומר, התקפה ראשונה ושער. הרגשתי בחלום, הרגשתי שזה לא אמיתי, לא הגיוני. נתתי צרחה ענקית, מחאתי כפיים כמו עילג שצריך להוציא את העצבים שהיו לו בגוף, התחלתי לצעוק, דפקתי על הקיר, רצתי במדרגות למטה, לסלון, צעקתי על אבא שלי: "יש! יש!! ידעתי!!!". הייתי באקסטזה משהו כמו 20 דקות, צעקתי: פאולו! פאולו! נישקתי את הכדור של מילאן והשתגעתי. התחלתי לחלום שזהו גול הניצחון, ומילאן תהיה אלופת אירופה בזכות הגול הענק הזה של פאולו. אחר כך הגיע הגול השני של קרספו, מצד אחד, שמחתי נורא, 2-0, הגביע כל כך קרוב, מצד שני, זה שונה, הגביע כבר לא רק של פאולו, גם הארגנטינאי כבש. לאחר מכן בא הגול השלישי, הבנתי שיש כאן חגיגה, עזבתי את החגיגה הפרטית שלי עם מאלדיני ועברתי לחגיגות הרוסונרי, 3-0 למילאן במחצית, מתי בפעם האחרונה ראינו מחצית כה מושלמת של מילאן? בדיוק בזמן המתאים, גמר ליגת האלופות. לא יאמן.
    במחצית אני מדבר עם החברים, כולנו הסכמנו שהולכת להיות פה תבוסה חזקה, גביע אירופה חוזר לאיטליה!
    המחצית השנייה התחילה, כעבור כמה דקות הגיע הגול של ג'רארד. אמרתי לעצמי: אחח חבל, 3-1 זה כבר לא תוצאה יפה, לא עגול, טוב נו, העיקר שהגביע שלנו ושפאולו כבש. תוך כמה דקות, 3-2, אני מתחיל להבין שמשהו לא בסדר, אני מתחיל להרגיש שמילאן מאבדת את המשחק הזה, אני מתחיל להרגיש בדיוק את מה שהרגשתי לפני שנתיים במשחק מול לה קורוניה בריאזור, השער השלישי היה באוויר, גם הרביעי של ליברפול חיכה רק להיכנס. לא הבנתי מה קורה. 3-0, הכל היה כל כך מושלם, איך פתאום 3-2, פתאום אני שומע פנדל, מה פנדל, אני לא מבין, נכנסתי למיטה ועצמתי עיניים, לא יכולתי לראות את הבעיטה, "שער" צועק יורם ארבל, "שער של צ'אבי אלונסו", 3-3, לא מאמין, איך זה קרה.
    הגיעה ההארכה. מצב הרוח כבר שונה לגמרי מתחילת המשחק. בדקה ה-117 שבצ'נקו כמעט עשה את זה, חצי מטר מול שער ריק, אבל בעט דווקא לגוף של דודק.
    ואז הגיעו הפנדלים. מצד אחד, סמכתי על דידה. מצד שני, אחרי החזרה של ליברפול, לא האמנתי שנצליח לקום מהקרשים ולנצח. וכך היה.
    "ליברפול אלופת אירופה, ליברפול אלופת אירופה", אומר יורם ארבל, והמשפט מהדהד לי בראש, ליברפול אלופת אירופה.
    אף פעם לא הזלתי דמעה ממשחק כדורגל, ובמשחק הזה פעמיים עשיתי זאת. האחת, בגול של מאלדיני, והשנייה, כשעיכלתי שמילאן הפסידה בגמר ליגת האלופות.
    נשארתי ער עד הנפת הגביע, לא יודע למה, הרגשתי חייב לראות את כל הטקס הזה. פאולו מאלדיני, אותו אל שהיה כל עולמי למשך כחצי שעה, מוביל את השחקנים לקבלת מדליות הניחומים המבישות. ליברפול עולים לבמה, אחד אחרי השני, כל אחד מנשק את הגביע ,סטיבן ג'רארד מגיע לקראת האחרונים ולא יכול לחכות שכולם יעברו. סטיבן ג'רארד מקבל את הגביע ומרעיד אותו בשני ידיו, ליברפול אלופת אירופה, ואני לא מבין, איך זה קרה? בינתיים מצטלמים השחקנים, כולם שמחים, נדחפים, ליברפול אלופת אירופה, ואני לא מבין.
    למחרת אני מגיע לבצפר בבוקר, איחרתי בכמה דקות, כשאני נכנס לכיתה כולם מסתכלים עלי, צוחקים, אני הולך למקומי ותוקע את הראש בשולחן מרוב דיכאון. התמונה של ג'רארד מניף את הגביע עולה לי בראש שוב ושוב. כולם מציקים וצוחקים, על איך שמילאן הווינרית הפכה ללוזרית הכי גדולה בעולם ב-6 דקות.
    אני מגיע הביתה, הראש עדיין למטה, כולי בדיכאון, פותח את הטלויזיה, ואתם יכולים לנחש מה אני רואה, סטיבן ג'רארד מרעיד את הגביע.


    את הקטע הזה כתבתי בצהריים של היום שאחרי, אז הייתי ילד בן 15.
    היום, אני יושב וכותב שוב, הפעם כנער בן 17, מעין סגירת מעגל.
    שנתיים זה פרק זמן ארוך מאוד, הרבה דברים התחדשו, הרבה דברים השתנו, רק דבר אחד נשאר אותו דבר, הזיכרון והכאב מאיסטנבול.
    קשה לשכוח את היום ההוא. קשה לשכוח את השערים, המהלכים, הרגשות. קשה לשכוח את השמחה הבלתי נשלטת בגול של פאולו (שבשנתיים האחרונות הערצתי אליו רק גברה וגברה) ואת הדממה המעיקה והגרון החנוק בסיום, כשג'רארד הרעיד את הגביע ב-2 ידיו.
    אומרים שהזמן מחליש את הכאב, אבל במקרה הזה הפצע נשאר פתוח ולא מפסיק לדמם.
    בכל פעם שמזכירים לי את המשחק ההוא אני מנסה שלא להיגרר לשיחה על מה שהיה ומה שלא היה באותו ערב, הולך עם ראש כפוף, אולי קצת מבושה. בושה על אחת מהמחציות הטובות ביותר שידע הכדורגל בעשור האחרון, בושה על 3 שערים ב-40 דקות של גמר ליגת האלופות, בושה על שהאליל שלי כבש את אותו השער שאני לא מסוגל לשכוח.

    כ-1000 קילומטרים מפרידים בין אתונה לאיסטנבול. ובכל זאת, נדמה כאילו המרחק בין מה ששתי הערים מסמלות עבור מילאן, הוא עצום.
    מיותר להזכיר מה מסמלת איסטנבול. אתונה לעומתה מסמלת את ההפך המוחלט - מילאן ווינרית, שניצחה 4-0 את ברצלונה בגמר ליגת האלופות של 1994, בתצוגת הכדורגל המרשימה ביותר שאני ראיתי (בקלטות וידאו כמובן...) מקבוצה כלשהי.
    אם כן, לא פלא שאוהדי מילאן רצו כל כך לחזור העונה לאתונה, והרצון לעשות את זה דווקא שמה, דווקא מול ליברפול, הוא אדיר.

    לפאולו מאלדיני יהיה זה גמר ליגת האלופות השמיני. נראה כאילו יש 2 דברים שפאולו היה רוצה להשלים בקריירה שלו. האחד, זכייה בתואר עם נבחרת איטליה. והשני, נקמה בליברפול. הצלחה עם הנבחרת היא כבר בלתי אפשרית מכיוון שפאולו פרש מהנבחרת לאחר הכישלון במונדיאל 2002 (וכמה אירוני שבגביע העולם שלאחר מכן איטליה זכתה...).
    נקמה בליברפול עדיין אפשרית. מבעד למצלמות, אל קאפיטאנו עשוי להיות מנומס ורגוע כשהוא מדבר על הגמר הקרוב, סביר להניח שילחץ את ידו של סטיבן ג'רארד באדיבות האופיינית לו לאחר קריירה מפוארת של יותר מ-22 שנים בה ראה הכל וחווה הכל. אבל עדיין, כמו נער שרק אתמול עלה לבוגרים, אצל פאולו ישנה התשוקה העזה והרצון להילחם, לנקום את נקמתו של הסמל.
    כל כמה שבועות אני עובר על תיקיית סרטוני הוידאו (כדורגל מן הסתם...) במחשב ותמיד בודק מה שלום הסרטון של הגול ההוא. הגול שהקפיץ אותי לתקרה כמו שאף גול לא עשה, שגרם לי להשתגע כמו שבחיים לא השתגעתי, שגרם לי בפעם הראשונה בחיים לצבוט את עצמי כדי להיות בטוח שזה לא חלום.
    יתכן ובמקרה שמילאן תנצח את ליברפול, פאולו יעדיף לפרוש עם גביע. שכן אין פרישה מושלמת מזו, בגמר, באתונה, מול ליברפול.

    לא חשבתי שנקבל את הצ'אנס הזה כל כך מוקדם. אצל כל קבוצה אחרת בעולם הייתם שומעים את השחקנים מתבטאים בצניעות, "נבוא לעשות את העבודה שלנו", "נשחק כמו שאנחנו יודעים", "צריך לשכוח את מה שהיה ולהסתכל קדימה", פוליטיקלי קורקט כמו שאומרים. לא אצל הרוסונרי, השחקנים מתבטאים בצורה הכי גלויה שיש, לא שכחנו, אנחנו באים לנקום! באים להחזיר את הגביע אל מקומו הטבעי ולהחזיר את הכבוד האבוד ממאי 2005.

    אש הנקמה עדיין דולקת והיא בוערת יותר מתמיד. הכל כבר מוכן ובקרוב הרגע הגדול יגיע.
    נדמה לי שאחרי כל הדרמות האחרונות שמילאן סיפקה לי, יהיה קשה לעמוד בעוד אחת. בטח לא אחת הדומה לגמר ההוא.
    בבקשה, לא בעיטות פנדלים אל מול שוער רקדן.
    בבקשה, לא הזדמנות מול שער ריק בדקה ה-118.
    בבקשה, לא 3-0 במחצית.
    מה שבטוח, אם בתחילת המשחק נקבל כדור חופשי מצד ימין, ואנדראה פירלו יגש לכדור, הלב לרגע יפסיק לפעום...
     
  4. ACBenb

    ACBenb Member

    הצטרף ב:
    ‏2/12/06
    הודעות:
    2,868
    לייקים שהתקבלו:
    0
    המשחק של השנה, ואיזה משחק.
    שם המשחק הוא נקמה, לא שום דבר אחר. השחקנים, האוהדים ואפילו המאמנים לא יכולים לנסות להכחיש את זה.
    הלחץ הוא על מילאן, כי גם אם ליברפול יפסידו לא יקרה שום דבר רע, אבל אם מילאן תפסיד הרחובות במילאנו לא יהיו שקטים. המשחק צפוי להיות לוהט, שתי הקבוצות יחפשו שער מוקדם (או פנדלים [​IMG]).
    מעניין עם איזה חלוץ אנצ'לוטי יפתח, אני אישית מעדיף כמובן את אינזאגי אבל הוא מספיק אידיוט כדי לפתוח עם ג'ילה.
    במרכז השדה צפויה להיות מלחמה לא נורמאלית, פירלו, גאטוזו, סיידורף, קאקה ואמברוזיני נגד מסצ'רנו, ג'רארד ואלונסו.
    בהצלחה למילאן, מקווים שלא נפשל !
     
  5. uri

    uri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏13/8/03
    הודעות:
    12,650
    לייקים שהתקבלו:
    1,742
    מין:
    זכר
    זה לא בא ממקום של יהירות, אלא בטחון בלב שלם: לעולם לא הייתי בטוח כל כך בנצחון של קבוצה אחת על אחרת כמו שאני בטוח שמילאן תזכה בליגת האלופות. לא ממעיט בליברפול, אבל פשוט לא מוצא מקום לתסריט בו האדומים עושים זאת שוב.

    ועוד דבר קטן. בשבועות האחרונים שמעתי לא פעם דעות הסוברות שקאקא סחב לבד את מילאן עד הגמר. שטויות. מה שמאפיין את מילאן של אנצ'לוטי היא הקבוצתיות, היחידה האחת השלמה. התפקיד של קאקא ביחידה זו, היא ההוצאה לפועל, הוא הנשק למטרת הקטילה. קאקא הנהדר הפך תפקיד זה לאומנות, ובכל זאת חשיבות לתפקיד היתה דומה לחשיבות של כל שחקן אחר במערכה.
     
  6. Tony Adams

    Tony Adams Member

    הצטרף ב:
    ‏19/12/06
    הודעות:
    5,889
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בשלב הבתים זה כן נכון. מילאן לא הופיעה. מילאן התחברה רק אחרי הניצחון על סלטיק. רק אחרי זה היא נהייתה הקבוצה שהיא היום.
     
  7. uri

    uri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏13/8/03
    הודעות:
    12,650
    לייקים שהתקבלו:
    1,742
    מין:
    זכר
    זה לא קשור למשחק מול סלטיק, אלא לתהליך ארוך שהיא עברה גם בליגה מההתרסקות בגלל הקלצ'ופולי לחזרה לקבוצה האימתנית שהם היו בשנים האחרונות.
     
  8. Tony Adams

    Tony Adams Member

    הצטרף ב:
    ‏19/12/06
    הודעות:
    5,889
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני לא אמרתי שזה בגלל המשחק הזה. אני רק אומר שאחרי המשחק הזה מילאן פרצה. רק אחרי המשחק זה מילאן הפסיקה להיות תלויה לגמרי בקאקה.
     
  9. Der Kaiser

    Der Kaiser Manuel Neuer מנהל מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏7/9/04
    הודעות:
    24,791
    לייקים שהתקבלו:
    332
    אוריטוטי, הבדלי האיכות בין מילאן לליברפול ידועים, אבל למרות זאת ליברפול גם מגיעים לגמר בפעם השניה, ויום נתון בכדורגל מסוגל לשבור כל תאוריה שרק נחפוץ בה. בוא נשאר זהירים.
     
  10. Andrea21

    Andrea21 Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/05
    הודעות:
    863
    לייקים שהתקבלו:
    79
    אוי אלוהים,אני בטוח שכל אוהדי מילאן ברגע שהם חושבים על המשחק הזה הם רועדים כמוני,אני כבר מדמיין את שריקת הפתיחה,האש בעיניים של השחקנים.

    אוריטוטי,הייתי בטוח בניצחון של מילאן אם היא הייתה משחקת נגד כל אחת אחרת מהקבוצות שהגיעו לרבע גמר של המפעל העונה,אבל עם ליברפול אי אפשר לדעת,זאת הקבוצה היחידה שאני באמת פוחד ממנה באירופה.

    מבאיירן לא פחדתי,ממנצ'סטר בטח שלא,אבל ליברפול זה סיפור אחר.
    לא בגלל שליברפול קבוצה יותר איכותית משתי הקבוצות הנ"ל,אלא בגלל הווינריות של השחקנים והגאונות הטקטית של המאמן.
     
  11. wolf89

    wolf89 Member

    הצטרף ב:
    ‏9/5/06
    הודעות:
    2,049
    לייקים שהתקבלו:
    0
    קודם כל איתי, כתבת נפלא.

    ובקשר למשחק, אני מאוד מפחד. מאוד. ברור לי שתסריט שבו נקלע לפיגור לא יהפוך עוד פעם לדרמה כמו איסטנבול, הברק לא מכה פעמיים. מהפכים כאלה קורים פעם ביובל. לא פעם בשנתיים.
    השחקנים של מילאן שהיו באיסטנבול יבואו עם מבט של רצח בעיניים. גאטוסו, פירלו, סיידורף. אבל הכי אני חושש מקאקא. שקאקא רוצה, קאקא יכול.

    הם לא יבואו עם טראומות, הם יבואו במטרה ואמונה שלמה שהם הולכים לנקום ולהצליח. זה מפחיד אותי יותר מכל המשחקים שעברנו עד לאתונה.

    אני מנסה להרגיע את עצמי במחשבות "עברנו את צ'לסי, את ברצלונה..", אבל נגדם זה היה רק משחק כדורגל. נגד מילאן זה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מרק משחק כדורגל. זה משחק של הרגש. נקמה מול גאווה.
    אני לא יכול להסביר את זה, אבל אני מאוד מפחד מהמשחק הזה. רק 90 או 120 דקות של כדורגל שייכתבו בספרי ההיסטוריה של מילאן כהמשך לאסון איסטנבול או הנקמה שהצליחה והגאווה שהושבה.

    רק 1-0 קטן, בלי דרמות. בבקשה אלוהים.
     
  12. מיכל3

    מיכל3 Member

    הצטרף ב:
    ‏17/7/06
    הודעות:
    2,427
    לייקים שהתקבלו:
    0
    קודם כל, אני חייבת לציין שהטור של איתי נפלא. הרבה זמן כבר לא נהנתי כ"כ לקרוא כתבה (שלא נדבר על ההזדהות יחד עם זאת), שחקת אותה. [​IMG]

    לגבי המשחק עצמו, קשה לי לתאר את תחושותיי. מצד אחד יחד עם רצון הנקמה של השחקנים והרצון לנצח מחרתיים, אני פאסימית מצד שני. אם מסתכלים על איכויות, אין ספק שמילאן עולה על ליברפול לפחות בדרגה אחת, אבל ליברפול ה"אפורה" והמשעממת, בעלת המשמעת הטקטית ועם האחד המאמנים הטובים באירופה, יכולה לעשות את זה שוב. אני לא מתכוונת לחזור שוב מ3-0, אבל יכולה לנטרל את מרכז השדה של מילאן (שזו בעצם ההתקפה הקטלנית שלנו), להקשות ולצופף. בכל מקרה, אני עדיין מאמינה שהכל תלוי בנו ולא בסקאוזרס. אם קאקה, פירלו סיידורף וגאטוזו יהיו במיטבם, יהיה קשה מאוד לעצור אותם. אני מקווה כמובן שאנצ'לוטי יתן לאינזאגי לשחק ולא יעדיף את ג'ילארדינו אחרי השער שלו מול היונייטד. השער הזה לא נותן אינדיקציה לשום דבר ואינזאגי הרבה יותר מתאים ומנוסה במעמדים כאלה. אין צורך בלהרחיב על החזרה של מלדיני במשחק הזה, הרצון לראות אותו מניף את הגביע לאחר 4 שנים גדול ועז מתמיד. זאת אומנם לא עונת הפרישה שלו כפי שהצהיר שבוע שעבר, אבל עדיין זה החלום הכי גדול מבחינתי לראות בפעם השנייה שלי כאוהדת הקבוצה, את הקפטן שלנו מניף את הגביע שוב. אני מקווה מאוד שהפעם יהיה כך והכי חשוב-להמנע מלהגיע לפנדלים. כי אז זה יהיה ידוע מראש מי תהיה אלופת אירופה.
     
  13. Bianconeri

    Bianconeri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏11/5/05
    הודעות:
    5,724
    לייקים שהתקבלו:
    892
    מצטער,אבל פייבוריטים למשחק של 90 דקות היה תופס אולי פעם,היום כל אחד יודע שביום נתון,במשחק נתון הכל יכול להיות.בייחוד שהבדלי הרמות בין ליבפרול למילאן כקבוצות לא כזה גדול,רבים מאותם שחקנים עדיין משחקים בשתי הקבוצות והאווירה תהיה אדירה,אל תכתירו אף אחד,ואל תגידו אחר כך "אמרתי לכם" כי הסיכוי פה הוא 50 אחוז.איזה התרגשות.. כמה חבל שאני לא יכול לסוע.

    צריך להוסיף ולהגיד כמה נפלאים הסיקורים והפלאשבקים שהועלו לפה,עבודה מדהימה שמוסיפה לאוירת החג. [​IMG]
     
  14. King Kenny

    King Kenny Member

    הצטרף ב:
    ‏21/4/06
    הודעות:
    5,153
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לדעתי מי שברוב המשחק ישלוט במרכז השדה יחזור הביתה עם הגביע.
    לשתי הקבוצות יש קישור מעולה, כשלרוסונרי יש יתרון של ניסיון.

    נקווה לגמר טוב, ושבסוף המשחק נראה את ג'רארד מניף את הגביע ולא מאלדיני.
     
  15. uri

    uri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏13/8/03
    הודעות:
    12,650
    לייקים שהתקבלו:
    1,742
    מין:
    זכר
    אני מדבר על התחושה הפנימית שלי.
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!