La guerra del Clásico:: הקלאסיקו של ריאל אחרי קאמבק אדיר. רונאלדו כבש את שער הניצחון

להוציא את רבע השעה האחרונה שהייתה לקריסת מערכות כללית, ההגנה של ברצלונה הייתה בסדר גמור ואפילו טובה (אבל מי יזכור את זה?)
בוסקטס וראקיטיץ' עזרו היטב בסגירות, בנזמה היה חושך וכריסטיאנו לא הצליח לעבור שחקן אחד כל הערב עד השער שלו בסמוך לסיום.
ממש לא מסכים עם הקביעה הזו שההגנה של ברצלונה חלשה, יש לה נחיתות ברורה במשחק הגובה וכשאתה מתמודד מול יריבה שמשובחת בשחקנים עם נתונים כאלה (רונאלדו, בייל, ראמוס, פפה, וראן) המשימה קשה שבעתיים.

אבל אם נכנס להשוואות (וזה קו המנחה כל הדיון הזה) אז הודות לקיילור נבאס הפער של ריאל מהפסגה עומד "רק" על שבע נקודות ולא על הפרש דו ספרתי. ראמוס דביל חסר אחריות, במצטבר הוא הרוויח אתמול לפחות ארבעה כרטיסים צהובים כשאחרי כל עבירה הוא כבר היה ערוך ומוכן שהשופט ירחיק אותו. ואם להיות הוגנים, הוא היה צריך להיות בחוץ כבר בדקה ה30 שהכשיל את מסי ברחבה\בסמוך אליה.

בכל אופן אם אצטרך לבחור מצטיין בקלאסיקו הזה הייתי הולך על בייל או קרבחאל.

 

- ההגנה של בארסה היא לא מהמשובחות שיש, אם להסתכל הזה במבט כולל היום על הגדולות של אירופה, או על 8 האחרונות בליגת האלופות לצורך העניין, אף קבוצה באמת לא מתברכת בהגנת ברזל שעומדת איתנה ויציבה ושאי אפשר להכניע אותה כמו נניח נבחרת איטליה של מונדיאל 2006.
העניין עם בארסה שהמשפט "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" זה משפט שיושב עליה מדויק, כי מהירות אין כל כך שם, עם כל הכבוד למגנים אלבס ואלבה שהם מהירים והתקפית הם מצוינים, בהגנה זה פחות זה, לפחות לגבי אלבס...
נשארו הבלמים מסצ'ראנו מחפה על הגובה של ועל החוסר מהירות בקריאת משחק מצוינת ומיקום טוב, אפשר להגיד אותו דבר גם על פיקה רק שפיקה יש לו את הערך המוסף הזה שנקרא הרגליים שלו שעם תזמון נכון הוא פשוט זורק אותם לאן שצריך ובולם כדורים.
בראבו ברחבה נותן הרבה שקט סביבו מה שגם עוזר לתחושת הביטחון שיש שם בד''כ.
מה שריאל עשתה אתמול כדי לערער על השקט הזה ולחשוף את החסרונות בהגנה של בארסה זה פשוט לטוס עם המגנים ועם בייל ורונאלדו ובנזמה קדימה ולראות איך הם מגיבים לאט, ולתפוס אותם עם המכנסיים למטה. זה הייתרון שיש לריאל מול הגנה כזאת, המהירות בהתקפות יכולה לפעמים לשגע אותך.

- לגבי ההגנה של ריאל, זה ידוע שראמוס זה הדביל הכי מרגש שהיה בריאל אי פעם לדעתי, כל רגעי השיא שלו תמיד היו בשערים ולא באיזה לחימה בלתי מתפשרת בהגנה או משחק הירואי, תמיד יעשה שטויות, תמיד יאבד את הראש, וכמעט תמיד יהיה שווה אדום במשחק קלאסיקו.
פפה הוא המבוגר האחראי אפשר להגיד, מבלם חמום מוח שבעיקר עושה שטויות ועבירות ברחבה הוא הפך להיות גרזן אמיתי שפשוט לא מנסים לעבור אותו אפילו, ואם מנסים זה לרוב נכשל.

 

1. ההגנה של בארסה לא היתה טובה רוב המשחק כמו שריאל פשוט לא היו במשחק. הם לא השתלטו על כדורים וכמעט ולא הניעו כדור. זה לא מעיד על הגנה טובה אלא על זה שהשליטה של בארסה במרכז השדה עדיין עדיפה על ריאל בהרבה (אגב, אני חושב שעל הנייר ריאל יכולים לבנות קישור חזק בהרבה משל בארסה, אם הם ילכו לכיוון הזה). ברגע שההגנה הזאת נמדדה היא נראתה רע מאוד וזה רחוק מלהיות הפעם הראשונה. מסצ'רנו קשר אחורי מעולה ומתקל נפלא, אבל הוא לא מכפר על בעית הגובה שלו בשום צורה (בניגוד, נניח, לקאנבארו בזמנו). פיקה בלם סולידי ומלבד עונה אחת הוא מעולם לא היה באמת גדול. לספוג מעט שערים כשהקבוצה שלך מחזיקה 75% מהזמן בכדור זה לא מחמאה להגנה אלא לקישור. אלבס חלש הגנתית אבל התרומה ההתקפית שלו גדולה מהנזק ההגנתי, ואלבה פחות או יותר מקזז את עצמו. בסך הכל - ההגנה של בארסה בהחלט רעה. לא ברמה של אתלטיקו או יובה או באירן (בהרכב מלא) או פסז' או אפילו ריאל.

2. באופן כללי ההתנהלות של ברצלונה עדיין שכונתית. ראקיטיץ' הוא הרכש היחיד שאפשר להגיד שהוא רכש של בול פגיעה (ניימאר וסוארז זה רכשים בסכומים שאין להם מתחרים). הרכש בהגנה בדיחה, העומק בסגל בדיחה. הקבוצה הזאת היא הטובה בעולם בעיקר בזכות דור צעירים מדהים (צ'אבי כבר בחוץ ואינייסטה מדשדש, אבל בוסקטס ומסי הם 2 השחקנים הטובים בעולם בתפקידם) ורכישות אגרסיביות (ומפוקפקות?) של סופרסטארים.

3. ריאל השיבה את הכבוד שלה אבל המחצית הראשונה הראתה שאם לבארסה היה על מה לשחק זה היה נגמר רע מאוד לריאל. זידאן יצא גבר-גבר עם קאסמירו וחסה, אבל לעונה הבאה צריך להמציא קבוצה חדשה ולא לרוץ עם הפתרונות הזמניים שיש עכשיו. המרחק בין מודריץ' לשלושת הסקוררים מקדימה מוגזם, ובעוד בבארסה מסי (וניימאר) יכול לתפקד כקשר התקפי בצורה מושלמת - לריאל אין שחקן כזה בהרכב הנוכחי. קשר אחורי, קשר למל"מ (קרוס), קשר מרכזי מצוין כמו מודריץ' - רווח ענקי - ושלישיית סקוררים מהירים. זה טוב כקונטרה, זה מספיק טוב מול קבוצות נחותות (רומא, כנראה וולפסבורג) אבל זאת לא שיטת משחק שלוקחים איתה אליפות.

4. אם כבר הסגל של ריאל אני במקום זידאן מנסה ליצור קבוצה של קישור טכני. קאסמירו, קרוס, מודריץ', קובאצ'יץ', איסקו, חאמס. יש כאן 6 שחקנים שאם יקבלו 4 עמדות (נניח, סוג של יהלום עם רונאלדו ובייל כצמד חלוצים חופשיים) יכולים להוציא 65% החזקה בכדור גם מול ברצלונה. זה לדעתי הכיוון שריאל צריכה ללכת אליו.

5. בסך הכל - היה קלאסיקו מביך למדי. בלי תשוקה, בלי רמה, ועם שיפוט עלוב.

 

http://www.ole.com.ar/futbol-internacional/Ramos-Messi-linea-Penal-dieron_OLEIMA20160402_0132_28.Xxx
מצחיק זה בעיניי המתבונן. וכמו שאני לא מפיל את ההפסד על השופט, אני גם לא מתחבר לשיטת הקיזוז החדשה שאתה מציג לנו כאן.
ראמוס היה חייב לקבל צהוב שני בדקה ה26 אחרי העבירה על מסי ברחבה (פנדל)\בסמוך אליה, ואין כאן שאלה או מקום להתמהמה - הזמן, השחקנים והקבוצות הם בכלל לא פקטור במשוואה כי החוקה היא ברורה ופשוטה מאוד.

מכאן כבר אין צורך להרחיב את החשיבות בכך שריאל מדריד מאבדת בלם לפני ההפסקה, ובמצטבר נשארת בעשרה שחקנים למעלה משעה.

 

אני היחיד שראיתי שהוא נגע בכדור לפני ההכשלה ?

 

אתה מסתלבט? המחלוקת היחידה באירוע האם ההכשלה בוצעה בתוך הרחבה או ממש בסמוך אליה.

 

תסתכל טוב טוב ועדיף בhd

Sent from my E6653 using Tapatalk

 

את האמת שזו אחת מטעויות השיפוט המוזרות שראיתי בזמן האחרון, הייתי בשוק שהשופט לא שרק.
דרך אגב גם ההזדמנות של סוארז מקרוב הייתה צריכה להיפסל, הוא היה בנבדל בתחילת המהלך והוא חד משמעית היה מעורב במהלך.
זה אולי לא מצדיק את הויכוחים של ראמוס אבל אם השופט היה פוסל את המהלך לראמוס לא היה על מה להתווכח.

 

חוץ מהאוהדים השרופים של שתי הקבוצות שלוקחים הכל לקיצוניות זאת או אחרת (תלוי כמובן בתוצאה)
קשה לומר שראינו יותר מידי איכות בקלאסיקו הזה וכשמוסיפים את קהל הקונצרטים של בארסה הרי
באמת שקיבלנו משחק די משמים שהתעורר מעט לחיים בחציו של החצי השני.
לא חושב שקיבלנו תובנות חדשות מהמשחק הזה , התובנות הן אלו שנוצרו במשך כל העונה ולא במשחק
יחיד חשוב ויוקרתי ככל שיהיה , לבארסה עדיין ים של בעיות בהגנה ובקישור מה שלבטח ייתן אותותיו
ביתר שאת בשנתיים שלוש הקרובות ואילו במדריד יעשו טעות גדולה אם יחשבו שהנצחון הזה פתר
להם את כל הבעיות בדיוק כפי שהרביעייה במדריד לא הפכה אותם לקבוצה חלשה.
האליפות לטעמי סגורה ומסוגרת ומה שלטעמי באמת מעניין הוא חצי גמר הצ'מפיונס שם נוכל באמת
להעריך את כוחן האמיתי של 4 הקבוצות הבכירות ביבשת.

 

הקלאסיקו הזה חידד לי כמה דברים בנוגע לבארסה:
- כל חילוף של אחד מהאונסה אולי למעט רוברטו מוביל לירידה משמעותית ביכולת של הקבוצה. המחליפים של בארסה בהגנה הם בדיחה חוץ מוידאל שיש לי ציפיות ממנו, בקישור ארדה פשוט לא משתלב ואני רק מחכה לרגע שראפיניה יחזור לכושר שלפני הפציעה, על ההתקפה לא צריך לדבר.
- יש הרבה דיבורים על ההגנה של ברצלונה אבל דווקא אין לי כל כך בעיה עם ההגנה, על הנייר יש לא מעט חסרונות-
כולם חוץ מפיקה מפסידים בכל מאטצ' אפ באוויר מול שלישית התקפה של ריאל ואפשר לראות את הקלות בה ניתר בייל מעל אלבה, אלבס ומסצ'ארנו לא היו יכולים לעשות יותר טוב. פיקה איטי, אלבס חסר אחריות בהגנה ואלבה בכושר רע. עם זאת יש להם יכולת לחפות על החסרונות האלו בעזרת מיקום טוב, עבודת צוות ותיאום מצוין. יעידו על זה אינספור משחקים שהם עמדו בכבוד מול קבוצות מעולות.
- מסי הוא שחקן שקשה למסמר אותו לעמדה וזה בסדר אבל יש משחקים שהוא מתעקש יתר על המידה להיכנס דרך האמצע ופשוט מקשה על ההתקפה כולה. כאשר מסי משחק במרכז הוא מקל על הבלמים לשמור על סוארס, מקל גם על הקישור שלא צריך להתפזר לצדדים וגם על המגן למנוע כניסה צדדית של אלבס, הוא פשוט עושה חיים קלים להגנה שרק צריכה לצופף את האמצע. מנגד כשהוא משחק כקיצוני הוא מושך את הקישור וההגנה איתו ומשאיר את שאר שחקני ההתקפה חופשיים יותר, זו לא בושה לעבור מגן על הקו ולהעביר רוחב, לא תמיד צריך לעבור דרך מרכז ההגנה.

 

היו כאן כבר הרבה תגובות שדי כיסו את מה שאני חושב אבל יש נקודה אחת שלא הזכירו ואני רוצה להתייחס אליה.

אינייסטה היה לא טוב בקלאסיקו. אני חושב שזידאן סימן אותו והורה לשחקני הקישור (ובמיוחד לקאסמירו) לסגור אותו, גם במחיר של "שחרור" ראקיטיץ'. שימו לב שראקיטיץ' אפילו הגיע לשתי הזדמנויות, בזמן שאינייסטה נסגר לגמרי. מאין מחשבה כזאת של "נעצור את המנוע שלהם וניתן לאחרים לנסות לנצח אותנו".
הקישור של ריאל התמקד (מבחינה הגנתית) באינייסטה וגם בעזרה למגנים על ניימאר ומסי (במיוחד קאסמירו וקרבאחל שביחד סגרו מעולה את ניימאר).

אמנם ברסה יכולה להבקיע בכל רגע נתון מהברקה של אחד השלישייה אבל אינייסטה הוא המנוע של המשחק ההתקפי שלה. ברור שאינייסטה גם יכול לשלוף הברקה וברור שקשה לעצור אותו לגמרי לאורך 90 דקות, אבל באופן כללי- הרעיון של להתמקד בו ולעצור אותו הוא רעיון מצויין ושאפו לזידאן והשחקנים על זה.