NBA 2016-17 - גולדן סטייט האלופה !

אין שום משמעות לnot 5 not 6 not 7. המשפט הזה היה החלק הכי פחות מביך בהפקה ההיא. כשלברון, ווייד ובוש משחקים באותה קבוצה ומוצגים אתה לא מצפה לשום דבר אחר חוץ ממשפטים מהסוג הזה. לברון זרם. אני בטוח שהוא ידע כבר אז שזו סתם שטות ושהוא לא באמת הולך לקחת שם 8 אליפויות.

לא מסכים בקטע הזה. אין אמנם דוגמאות יותר מידי בולטות אבל להנחית וטרנים נואשי טבעת בחוזי מינימום זה לא משהו שצריך קאפ ספייס בשבילו ואם מדובר בFA אז גם לא נכסים. אנשים פשוט ראו אותו powerless מול סן אנטוניו בגמר 2007 והבינו שone player doesn't make a team. לברון של מיאמי היה שחקן כדורסל פי אלף יותר טוב מלברון של קליבלנד של העשור הקודם. האם החיבור לווייד גרם לזה, האם הקוף שירד לו מהגב עם הטבעת הראשונה - לא יודע. אבל העובדה היא שזה קרה, הוא מיצה כל גרם פוטנציאל שהיה לו וכשאתה מסתכל על קריירות של שחקנים כמו מקגריידי ואייברסון שהיו כל כך הרבה יותר טובים ממה שהם השיגו בקריירות שלהם, לא בטוח שזו הייתה החלטה רעה. אבל אין מה לדוש בזה כי אני מבין שהציפיות שלך משחקנים בקליבר הזה הן אחרות. אני פשוט נותן זווית אחרת להסתכל על הדברים.

קווין דוראנט הוא לא דוגמה טובה. אבל מה יכולה להיות דוגמה טובה יותר משחקן שבגמר מול נוביצקי סיפק את אחד ממופעי הצ'וקינג הגדולים בהיסטוריה וכעבור 5 שנים נותן סדרת גמר לפנתאון, מביא אליפות ראשונה לפרנצ'ייז שלו ונראה טוב יותר ככל שהמאני טיים מתקרב? וכל זה כשלצידו משחקים שחקנים שנמצאים במאזן 2 מ40 במשחקים שהוא נח, כלומר ממש לא ווייד בשיאו.

אלה העובדות, השאלה האם יש לך פתרון שבאמת יעבוד. איך הופכים את הNBA לNFL בכל מה שקשור לinfrastructure?

 

אם לרגע הייתה בי אמונה שהגמר לא יהיה שיחזור, טעיתי.
עד הגמר הבין אזורי, המשחק היחידי שיהיה מעניין זה GAME 7 של בוסטון נגד וושינגטון

 

לא יודע אם 8 אליפויות אבל אני חושב שזה נאיבי לחשוב שהוא לא ידע שהחיבור עם ווייד ובוש ירצח את המזרח לעתיד הנראה והלא נראה לעין ויבטיח לו כרטיס חופשי וקליל לפיינלס מדי שנה. מה קורה בפיינלס מול קבוצות הרבה יותר איכותיות מהזבל שהסתובב ומסתובב במזרח כבר 6 שנים זה אכן משהו אחר מן הסתם שרחוק מלהיות ה-SURE THING עם כל האינדיאנות (סליחה מראש) והאטלנטות. המבחן האמיתי והסדרה הכי תחרותית (שלא לומר היחידה) שהייתה לו ב-4 שנים הייתה רק מול החבורה הזקנה מבוסטון שכבר הייתה על אדי הדלק האחרונים.

לברון ג'יימס היה קווין דוראנט ב-2010 ומבחינתי אפילו ב-2015. זה סוג של פיל בחדר שלא דיברנו עליו אבל החזרה לקליבלנד היא הרבה פחות רומנטית והרבה פחות מעידה שהוא הפך ליצור התחרותי וה-Mental Giant שהוא לא היה ב-2010 אלא בעיקר על ניצול נסיבות מיוחדות עם תיכנון ומטרה דומה מאוד לחבירה עם ווייד ובוש. לכן כל מה שכתבתי על דוראנט בהודעה הקודמת תקף גם ללברון. לא מתווכח שהוא הפך לשחקן ומתפקד קלאץ' טוב יותר מאז 2010 כמו שאני די בטוח שדוראנט יהפוך לשחקן ומתפקד קלאץ' טוב יותר בשנים הקרובות (שלא לדבר על כל הטבעות שהוא הולך לענוד). זה עדיין מגיע ויגיע עם כוכבית ענקית מבחינתי.

האמת היא שלא, אין לי. סכומי עתק+חוזים מובטחים+שיווק אינסופי+ המנטליות של דור הכוכבים הנוכחי בליגה=ג'יימס הארדן במשחק 6 מול הספרס. הליגה כבר עמוק בבוץ מהבחינה הזאת מכדי להינצל וזה לא מקרי שהשיווק שלה מתמקד בעיקר בצד הבידורי מאשר בתחרותי. הסכם השכר הקיבוצי החדש עם ה-SUPERMAX וכו' אמור לעזור קצת ולמנוע או לפחות לצמצם משמעותית את המקרים שבהם כוכבים עוזבים את הקבוצות שבחרו אותם בדראפט אבל כמו שכתבתי כבר - עם כל הכסף המטומטם שמתגלגל מחוץ למגרש עם חוזי השיווק יש מצב שאפילו הפסד של 50M-70M לא ימנע מהקווין דוראנט'ס של העשור הבא להקל לעצמם את החיים ולרצוח קונפרנסים על ידי חבירה לסופרסטאר'ס נוספים.

בסופו של דבר זה עניין של תרבות והלך רוח וזו התרבות והלך הרוח ששולטים בליגה מאז המעבר של לברון למיאמי. אם טאלנט טופ 2 היסטורי והדבר הכי קרוב שראינו וכנראה נראה לשחקן כדורסל מושלם בחר בדרך הקלה למה שזה יהיה שונה עם הכוכבים הבאים? ת'כלס זה נס שהתופעה הזו לא התחילה הרבה לפני 2010 ואני מניח שהסיבה היחידה היא בגלל כוכבים אולטרה תחרותיים ואולד סקול שגדלו על המייקלים והיואינגים והסטוקטונים והמילרים ולא חשבו שזו בכלל אופציה להתאחד ולחלוק את הספוטלייט עם כוכבים אחרים. ב-NBA של 2017 זה הפך להיות תנאי הכרחי אם אתה חולם בכלל להתקרב להתחרות על טבעת. למה? איש אחד. שניים, בעצם.



נ.ב - ואם לא כזה בוער לך להתחרות על טבעת? כרמלו אנתוניזם. כבר לא יודע מה יותר גרוע.

 

הבעיה היא עוד יותר רחבה מזה. לברון ודוראנט שייכים לסוג אחד - אלה ש"בחרו בדרך הקלה". בארקלי/יואינג/מילר שייכים לסוג אחר - אלה שאין להם אליפות. ובכן, מסתבר שאין גבול ללכלוך שאפשר לזרוק על שחקנים וגם ראסל ווסטברוק חוטף אש על כל שהוא "סוליסט" ו"לא מוסר ברבע הרביעי", הארדן "זורק זין", טים דאנקן הוא "אפור/משעמם" וכו'. כלומר נשארנו רק עם קובי/מייקל בתור אתרוגים, כל דבר אחר לא מתקבל על הדעת בעולם השחור/לבן והפוליטיקלי קורקט שאנחנו חיים בו.

למרות שאני מתבאס על המהלך באיזשהו מקום אני מעריך את דוראנט על מה שעשה - פשוט לדפוק אצבע משולשת בפנים של כולם. כל אלה שקראו לו Mr Unreliable, כל אלה שבטוחים שהוא קם בבוקר כדי לספק להם את הצרכים, ווסטברוק, אוהדים ששורפים חולצות - פשוט לתת להם לברבר את עצמם לדעת ולעשות מה שטוב עבורו.

כמו בעוד הרבה תחומי חיים אחרים - דברים ישתנו רק כשהתקשורת תאבד מהכוח שלה.

 

יש מספיק אתרוגים בליגה חוץ מג'ורדן (קובי גדל בחממה של שאקיל, הוא לא גדל ככוכב מוביל של קבוצה והפך כזה בהמשך). כל שחקן בליגה הזאת שלקח אליפות כסופרסטאר מאז שקמה הליגה הוא אתרוג. בירד, מג'יק, האקים, לא חסר. משום מה לא מרגיש לי שלברון פחות מהם במשהו, בכנות. לגבי דורנט זמן יגיד, אצלו אי אפשר לסכם קריירה אבל אני מסכים עם כולם שהוא הצליח לעשות מהלך מאוד מפריע. הגיע לקבוצה שכבר הייתה הטובה בליגה ואפילו כבר לקחה אליפות. לברון ובוש הגיעו לקבוצה שבקושי שווה פלייאוף, זה הבדל עצום.

 

כבר כתבתי מה אני חושב על זה. ברגע שאתה כל היום עסוק בתדמית, במורשת ובמה מייק אנד מייק הרדודים והשטחיים אומרים עליך בתכנית הרדיו שלהם ונותן ללחץ הזה להשפיע על היצר התחרותי וההחלטות שאתה לוקח על ומחוץ לפרקט - אתה מנטל מידג'יט. ברור שאף אחד לא רוצה לסיים עם 0 אליפויות. רק לא מקבל את הטרנד (הבזוי) שכדי להבטיח שאני לא אסיים עם 0 אליפויות אני צריך להצטרף עכשיו לקבוצה מפלצתית או לחבור לשני אולסטאר'ס בשיאם . אני לא אחיין של קווין דוראנט ולא הבן של לברון ג'יימס ומה שטוב בשבילם על הזין שלי. לי אכפת ממה שטוב לי כחובב NBA (לשעבר. לפחות עד הלוטרי מחר). לצפות ב-SUPERTEAMS שנוצרו בדרך לא טבעית על ידי שני מנטל מידג'טס שמתו מפחד שההיסטוריה לא תזכור אותם כאלופים שרומסות קונפרנסים עם ידיים קשורות ורגליים כרותות לא טוב לי. סוויפים וליינים דו ספרתיים בגמרים איזוריים לא טוב לי. עונה רגילה שלמה ו-90% פלייאוף (עם פוטנציאל ל-100% אגב) לא תחרותיים שלא רלוונטיים לכלום לא טוב לי. לא יודע איך זה טוב עבור מישהו שמגדיר את עצמו אוהד ספורט אבל כל אחד והסטיות שלו אני מניח. זהו.

 

גולדן סטייט מסוגלים לקחת תואר מבלי להפסיד משחק אחד כל הדרך? עם קווין דוראנט שם זה כבר פשוט יותר מידי. אפילו סדרת הגמר כבר הפכה לטיילת. מסע ההלוויה של הליגה נמשך.

 

מה שגם חוץ מג׳יימס (פשוט מפלצת) וקצת קווין לאב (בעיקר חצי 1), לקליבלנד לא היה מה להציע.

קיירי היה רוב הזמן חושך מוחלט. חוץ ממנו גם כלום מוחלט. זה גם השפיע באופן ניכר על העייפות של ג׳יימס שהיה מותש כבר ברבע 3.

 

אם קליבלנד לא תשנה את הגישה המקצועית שלה לקראת המשך הסדרה זה עוד יכול להיגמר בתבוסה צורבת. בשיטה הנוכחית של שתי הקבוצות לגולדן סטייט יש עליונות כמעט מוחלטת.
טוב יעשה טיירון לו אם ינסה, כמו דיוויד בלאט בזמנו, ללכת לקרב חפירות ולנסות להאט את קצב המשחק. כיום קליבלנד מגוונת יותר מחוץ לקשת ויש לה כלים שיוכלו להעניש אם גולדן סטייט תבחר להביא עזרה על לברון ג'יימס.

 

הם עשו קרב חפירות כזה בגמר הקודם ואיכשהו בגדולה של ג'יימס וקאיירי הם הצליחו במפתיע לנצח בסדרה נגד כל הסיכוים, אבל כל זה היה נכון כשגולדן סטייט היו רק קבוצה אדירה (בלי דוראנט) אבל היום הם קבוצה מפלצתית וכנראה שכל מה שקליבלנד יעשו הם פשוט בכמה רמות פחות טובים.

 

הכי נצפה מאז ג'ורדן: שיא רייטינג לגמר

אם זה נכון זה קצת מפתיע, לא?

 

כשקבוצות נפגשות פעם אחר פעם זה בונה סוג של סיפור ויוצר יריבות עם מימד קצת שונה שכנראה מאוד מושך קהל. יש כאן קווים מקבילים ליריבות בין הסלטיקס ללייקרס בשנות ה 80 בהבט של מפגשים חוזרים וכמות גדולה של אולסטארים על המגרש. וואטאבר...