דיון הסרטים

הסרט היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו כרגע שהיה טוב בשנות ה2000 הוא רקוויאם לחלום. מישהו רוצה להזכיר לי עוד סרטים מעולים שנעשו בשנות ה2000?

 

השעה ה25, שר הטבעות, עיר האלוהים, הפסנתרן וכמובן, מיליון דולר בייבי.

 

אה אופס, חשבתי שהוא התכוון לשנת 2000 ולא לשנות ה-2000... רקוויאם לחלום הסרט הטוב היחיד שאתה יכול להזכר בו משנות ה-2000?! אני מניח שאתה לא מכיר הרבה סרטים.

 

http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/mad.Xxx

ביקשתי שיזכירו לי סרטים טובים! לא אמרתי שאני לא מכיר סרטים טובים משנות ה2000. רקוויאם לחלום זה במקרה הסרט היחידי שעלה לי לראש כשדובר על שנות ה2000. גרר

 

http://www.a-film.nl/film/poster/RELx550/00000143.Xxx

 

דוני דארקו זה סרט טוב, אבל... לא יודע.. זה לא..זה לא באמת קלאסיקה.

 

האמא של הקלאסיקות

 

דוני דארקו הוא מהסרטים שאתה אוהב מאוד או לא סובל. אני אהבתי אותו, אבל לא יותר מדי ואני חושב שהוא דורש צפייה נוספת כדי להבין את המסר האמיתי שבו.

אני חושב שהשנה האחרונה הייתה אחת הגרועות בתולדות הקולנוע, אני חושב שבעבר סרטים כמו הר ברוקבק והולך בדרכי היו נחשבים בו רק סרטים טובים ולא שוברי אוסקרים, יש איזשהו משבר בעולם הסרטים ויש הרבה פחות סיבות לבוא לקולנוע (ולא רק מערכות הקולנוע הביתיות). מה יהיה? נחיה ונראה. השנה רק התחילה.

 

רקוויאם לחלום זה מזה בחירה "מאגגגגגניבה" לFavourite flick...יותר מידי אנשים בארץ אוהבים את הסרט הזה,מעניין אם זה בגלל הכינורות.

 

שבעה צעדים (2003)
אבודים בטוקיו (2003)
ממנטו (2000)
טראפיק (2000)
עיר החטאים (2005)

5 מ- 12 סרטי ה- Perfect 10 שלי (כשהאחרון מתנדנד).

 

מי שמחפש סיבה ללכת לקולנוע, שירוץ לראות את "יוקרה", אחד הסרטים הכי טובים שיצאו לי לראות.

 

זה ברור שהוא טוב.
עם כזה קאסט (פרט ליו ג'קמן), במאי ורעיון אי-אפשר להיות פחות מענק.

 

יאללה, קצת ביקורת ל"בבל".



יש לי המלצה חמה לאנשים המהמרים. בויקטור צ'נדלר, נותנים יחס של 1-13 ש"בבל" יזכה בפרס גלובוס הזהב לדרמה הטובה ביותר. לכו על זה, מדובר בבאנקר. העיתונאים הזרים חייבים להציע עבור סרט שכולל 5 שפות, 4 מדינות ו- 3 יבשות. מעבר לכך, מדובר בסרט שכולל את כל המרכיבים הנכונים, האפיטום של מה שנחשב כיום ל"איכות". למעשה, יחד עם "21 גרם" ו"אהבה נושכת", "בבל" משלים טרילוגיה קונספטואלית שמציבה את אלחנדרו גונזלס איניאריטו בעמדת נער הפוסטר של קולנוע איכותי באשר הוא.
זה לא מפתיע. הוא משתמש בכל מה שנחשב (בצדק) לטכניקות קולנועיות טובות. חוסר הליניאריות מכריח את הצופה לחשוב, כמו גם הסיפורים השונים אשר שלובים זה בזה. המטפורות האינסופיות מוסיפות לסמליות הרבה של הסרט (שמתחילה משמו), והצילומים מבליטים את התחושות שמועברות. התוצאה מוצלחת. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שכל מרכיב אינדיבידואלי מבוצע היטב.
אבל, וזה נכון לכל הסרטים של הבמאי, למרות שקל מאוד להעריך אותם קשה להרגיש משהו. יתכן שזה נכון לגבי בלבד, אבל רק במעט מהסיפורים הרבים בשלושת סרטים אלה הרגשתי משהו. אחרי הכל, כמה פעמים אפשר לראות צילום בהילוך איטי על פני דמות בייאוש, עם מוזיקה איטית ומלנכולית ברקע? ויש לפחות 3 כאלה ב"בבל". בסופו של דבר, רק סיפור אחד מתוך ארבע ב"בבל" הצליח לשבור מחסום זה, וזה קורה בזכות משחק מצויין על חשבון כל טריק מצלמה. הסיפור היפני מרגש ומתחבר אל הצופים, בעוד את האחרים ניתן להעריך (מאוד) רק מרחוק, ללא הזדהות. הוא גם כולל את אחת מהסצינות הטובות ביותר שראיתי, אחד המקומות בו התכסיסים הסינמטוגרפיים של איניאריטו שמוסיפים באמת לסרט.
לסיכום, זהו סרט של 8 עבורי. מקווה שאיניאריטו המוכשר מאוד ינסה לפנות למחוזות חדשים בסרטו הבא.

 

שאפו.

ארתור, מפרגן

 

ממליץ לך לראות את המקור של 1974.