לא הבנתי אז העיפו את ניר לוין? אגב אני דוקא אוהב את הבדיחות קרש של אברם. הבנאדם קורע, גם בצ׳לסי היו אומרים את זה.
כשמשחק משודר בערוץ 2, אני רואה אותו באתר רשת/קשת כי אין לי טלוויזיה. עכשיו, אני מבין שהם עושים לי טובה שהם משדרים את זה באינטרט בלי תקיעות ובאיכות מצוינת, ושהם צריכים להתפרנס מהפרסומת, אבל להפסיק את שידור המשחק ולעבור לשתי פרסומות למשך חצי דקה-דקה כל 5-10 דקות, זה לא רציני. אני לא יודע מי הטמבל שחשב על זה, יש אלף ואחת דרכים לדחוף פרסומות מבלי להפסיק את המשחק.
מה פספסתי? בעל הפאב שילם על רכישת מנוי של צ'רלטון. הוא מוגדר כעסק קטן ולכן לא צריך לשלם את הסכומים שצ'רלטון דרשו ממנו.
מי זה המצחיק הזה באולפן של צ'רלטון עכשיו? מנתח את דה חאה: "לעשות את כל מה שעשה בטורניר אחרי הסיפור הזה מהיום הראשון עם האונס". למה לא רצח עם.
זה כאילו שערוץ 2 אמרו לעצמם שהכדורגל לא מניב להם מספיק רייטינג כדי לוותר על התוכניות שכן נותנות להן אז הם יעשו שילוב של שתיהן. תוכנית המרוץ למיליון שתביא את הרייטינג ומדקה 60 את המשחק של אנגליה. בדיחה.
אגב לפי הרשימה ערוץ 22 לא היה אמור לשדר את המשחק בין אנגליה לאיסלנד, כנראה כתוספת. מעניין אותי מה היה קורה אם הייתה הארכה במשחק היום של איטליה מה הם היו עושים.
אורי קופר מסכם את משחקי שמינית הגמר קבוצתי יותר, התקפי יותר, פתוח יותר http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2016/06/28/7099489/app-info-sport02.Xxx סל התכונות הבולטות של שמינית הגמר מורכב מתיאום, עבודה קבוצתית, לחימה ועוד פרמטרים שהרבה פעמים מתאימים לקבוצה ולא לנבחרת. אפשר היה לראות את זה אצל איטליה, וויילס, איסלנד וגם אירלנד, שהובילה על צרפת ונכנעה רק באמצע המחצית השנייה. לא מדובר רק בטקטיקה, שהיא חלק מכל החבילה, אלא בהפיכת נבחרת לקבוצה. החיבור בין השחקנים, התיאום על המגרש, המאבק והלחימה של כל אינדיבידואל ושל כל הקבוצה יחד. איטליה הדיחה את ספרד בזכות עבודת מכונה משותפת של שחקנים שביטלו כל יתרון של היריבה, וגם הגיעו ראשונים לכל כדור אבוד. עמנואלה ג'אקריני רץ במשחק הזה 12.97 ק"מ, יותר מכל שחקן אחר באליפות. הקשרים ההתקפיים עושים את יורו 2016 עד כה. בהתחלה אלה היו דימיטרי פאייט, איבן פרישיץ' ואנדרס אינייסטה, ועכשיו כוכבים אחרים שסוף־סוף הגיעו לאליפות. אדן הזאר וקווין דה בריינה בישלו יחד שישה משמונת השערים של בלגיה. בשמינית הגמר מול הונגריה הזאר הבקיע ובישל ודה בריינה חילק שני אסיסטים משלו. בגרמניה יוליאן דרקסלר כבש, בישל והצטיין נגד סלובקיה. קווארזמה עלה מהספסל של פורטוגל והבקיע את שער הניצחון. פולין הציגה את קמיל גרוסיצקי שבישל ליקוב בלשצ'יקובסקי מול שווייץ. שאקירי, מנגד, הדהים עם שער הטורניר. מבין כל אלה, הזאר הוא השחקן המצטיין של שמינית הגמר. הפורטוגלי הצעיר רנאטו סאנצ'ס, הרכש החדש של באיירן מינכן שהביא לשינוי גדול מול קרואטיה, הוא השחקן שהכי מעניין לצפות בו שוב. הנה, לפי הסדר, הנבחרות שהציגו את הכדורגל הטוב ביותר בשמינית הגמר - לא כולל שלב הבתים כמובן: 1. איטליה. 2. גרמניה. 3. בלגיה. 4. איסלנד. 5. צרפת. 6. וויילס. 7. פולין. 8. פורטוגל. אני מאוד אוהב את הכתבות של אורי קופר שהצטרף מאוחר מאוד כשליח ידיעות אחרונות ליורו אבל הוא נהנה כנראה מהמשחקים החשובים באמת. בדרך-כלל בתחילת שלב הבתים יש יותר שערים ולאט-לאט המגמה יורדת במשחקי הנוק-אאוט אך לא הפעם. אני חייב לומר שעם כל המגרעות הידועות של כדורגל נבחרות אני די מאוכזב מהרמה. צרפת לא מראה כלום מהפוטנציאל שלה ומנצחת מהברקות אישיות לדוגמא. על גרמניה קשה לי להביע דעה, משתפרת אולי, ובלגיה נראית לי כזו שתיפול ברגע שתצטרך להפגין אופי. מול איטליה היא הייתה חלשה מאוד. ספרד כבר בחוץ ואנגליה שוברת שיאי לוזריות והיא לא מעניינת. הציפיות שלי מפורטוגל לא היו גבוהות אבל הכדורגל נגד קרואטיה היה מביך. רוצה לומר שפתאום כל ההגנות נראות חזקות אבל שחקני ההתקפה לא מספיק טובה.
