אמש צפיתי בג׳נואה - אטאלנטה, עכשיו סיימתי את ונציה - לאציו. שני משחקים שונים לחלוטין, אך יחד עם זאת בשניהם היתה הרגשה כאילו השחקנים מתים לצאת לפגרת החגים. או שאולי זה רק אני… לפחות במשחק של פיורנטינה, לתוצאה בלבד יש יכולת להשפיע על ההנאה שלי.
בעיה גדולה שקארדסרופ וויניה זה 0 תרומה התקפית, ספינאצולה חסר כל כך. לשים את מיקי 50 50 עם כריסטנטה אחורי בטוח שווה שער ליריבה(הזיה של מוריניו) שמדורוב כל כך חסר בטחון שהיה צריך שהכדור יגיע אליו 3 פעמים כדי לבעוט לשער. והכי חשוב מהכל , אי אפשר לנצח קבוצות אמצע טבלה ומטה עם הכדורגל של מוריניו. הקבוצה הזאת יודעת רק לצאת למתפרצות.
גם לאינטר אין שום בעיה עם המחזור הזה. ולגבינו: קיבלנו פה הזדמנות פז לחזור למאבק על טופ 4 אחרי הפגרה, הזדמנות פז. אם לא ניקח אותה אז אוי ואבוי, פשוט לתת לכולם מכות חשמל ולזרוק לפח הזבל ואני מצפה מכולם להיות כשירים ולחזור למשחק הזה (חוץ מדנילו). כן גם לאדונים קייזה ודיבאלה, יש גבול לכמה אפשר לשבת בחוץ. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
אותם חוסרים, אותן ציפיות. ביום ש4 השחקנים הכי טובים (בפער די חריג) לא משחקים, מדובר במכה קשה מדי לסגל הנוכחי. אז בדיוק כמו בניצחון בסן סירו, מוטב להמתין עם הביקורת מהבית למשחק אחר.
כמו שאצלי זה ביקורת מהבית, כך מהזווית שלי זו נדמית כהגנה עיוורת על מאמן שחווה את אותו סנריו כבר כמה שנים ברציפות (כשהוא מאמן). מתחיל בריצה נהדרת, מקבל מכה שהוא לא אמור להתרגש ממנה ואיכשהו זה מרסק אותו. גם עם הפציעות, ההרכב הזה של נאפולי אמור לנצח את ספציה בסאן פאולו. מאידך, שאפו לפיולי שבמשחק חוץ לא קל עם המון חיסורים כן מצליח להוציא ניצחון חשוב מאוד למילאן לקראת הפגרה.