המחזור ה-35 לעונת 2022/23 ב-SerieA:: במוקד אלו המשחקות על מקום בליגת האלופות ואלו המשחקות נגד הירידה

@Un bombón
לפיולי היו 2 מטרות מינימליות העונה: 1. בליגת האלופות להתקדם שלב אחד מעבר לזה שהגיע אליו בעונה שעברה, ו2. לוודא שיהיה לו לאן להתקדם בליגת האלופות גם בעונה הבאה. לכן המשחקים שבהם איבד נקודות בספטמבר-אוקטובר-נובמבר במטרה לעמוד במשימה הראשונה הם מתקבלים על הדעת, במיוחד כשהוא נאלץ להסתדר בלי השוער הראשון שלו במהלך אותה התקופה. אבל משהמטרה הזו הושגה, היה מצופה ממנו להתמקד במטרה השניה, שהיא להתחיל לצבור נקודות בליגה. הוא נכשל במשימה הזו, ויש לו רק את עצמו להאשים.

ממאמן מצופה לחשוב על טובת המועדון גם בטווח הארוך ולא כמו אוהד/שחקן מנג'ר שחושב על לתת רביעייה במחצית ואז להושיב 5 שחקנים לנוח או להיפך, לעלות עם הרכב שני ומקסימום אם לא יילך נכניס את התותחים. המציאות הוכיחה אינספור פעמים שדברים לא עובדים ככה.

ולכן כתבתי בתקופה האחרונה. נגד קרמונזה הוא עלה בהרכב רק כי הוא לא תוכנן לשחק מול לאציו ואינטר (המשחקים ה"חשובים" כביוכול). נגד לאציו הוא שיחק מחצית כי פיולי הרגיש בנוח עם התוצאה. נגד אינטר הוא שיחק 8 דקות כשהמשחק די גמור.

3 פעמים בשבוע בינואר =! 3 פעמים בשבוע במאי. זה החודש שאליו צוות אימון איכותי אמור להביא את הסגל שלו לשיא הכושר - גופני, טקטי ומנטלי.

 

@Un bombón ה'+-' הזה משנה די הרבה. 2 שחקנים לעמדה זו הגדרה רחבה.
מעבר לכשלונות של קטלרה ואוריגי, מילאן הביאה בקיץ גם את צ'אוו, דסט, וראנקס והשאירה את בקיוקו, אדלי וזלטאן.
אלה 5 שחקנים שהם ה+ שמעבר ל2 שחקנים לעמדה, וזה בלי לדבר על השוערים.

לשם השוואה, הסגל של ברצלונה מאז ינואר (פוקוס מובהק על הליגה):
7 שחקני הגנה, סרג'יו רוברטו בתפקיד גמיש, 5 שחקני קישור, פבלו טורה כילד שמקבל הזדמנויות, 5 שחקני התקפה.
בלי ליגת האלופות מילאן לגמרי יכולה לכוון לסגל רזה כזה.

 

לרוב העודף נוצר מהזדמנויות מרקאטו (לטובת המועדון, לא צרכי המאמן), פציעות שחייבו רכש נוסף (והשחקן הפצוע חזר) ומצבים מיוחדים כמו זלאטן שדורשים גיבוי נוסף. פיולי עבד העונה עם 23 שחקנים. כמה מהם נמצאים ברמת השאיפות של מילאן? 13? 14? זה המספר שמסארה ינסה לעלות. לא התכוונתי לכמות הכוללת. הרי מדובר בסגל די זול. גם בסטנדרטים של צמרת איטלקית.

זה 8 (אם לא מחשיבים עוד אלף דקות שהם קיבלו מפיקה וביירין).

זה 6 (עם חלוקה מאוד בריאה בין 5 שחקנים ברמה של הרכב + 10 הופעות של הילד).

זה אכן 5, אבל:

*הם התדרדרו ל"תנאים מקלים" שלא מתאימים למועדון ברמתם. אם לא היו עפים מהבתים, לכל הפחות היו משאירים את דפאיי בתור גיבוי לרוברט (שהיה מאפשר לו מנוחה בין שני משחקי צ'מפיונס ליג מול קרמונזה ספרדתית בדיוק כמו ג'ירו, דז'קו, ובנזמה היום).

*גם לאחר קיצוץ (שמושפע ישירות מהפייר פליי המקומי שלהם), הסגל שלהם עדיין הרבה יותר יקר משל מילאן. אם צ'אבי יצטרך גיבוי לחלוץ, הוא ישים שם שחקן כנף כמו פראן טורס והכנפיים ישארו ברמה זהה עם ראפיניה, דמבלה ופאטי. פיולי עשה היום פעולה דומה עם... רביץ'. בפועל הסגל של מילאן הרבה יותר קצר משל ברצלונה.

 

@Un bombón
לא מסכים איתך לגבי לאציו. יש לה סגל נחות נכון, אבל זה בעיקר ברמת הדלילות בספסל. חוץ מפדרו ומפלגריני(שסארי בוחר לא להשתמש בו) אין שם כלום. ברמת ההרכב לאציו בין הטובות בליגה. תוסיף לזה שלאציו משחקת כבר חודשיים במפעל אחד, כשגם בקונפרס ליג סארי נתן לשחקני הרכב לנוח. אתמול למשל הוא עלה עם כל האסים שלו. פריבילגיה של קבוצה שמשחקת במפעל אחד. אני חושב שלעשות טופ 4 זה המתבקש מבחינת לאציו, בטח כשהמילנזיות בעונת נפל. זה בטח לא יהיה ״להוציא 400 אחוז מהסגל הנחות״.

 

אבל על זה בדיוק אני מדבר: הפער בין הסגל באמיתי לבין הסגל בפועל.
עם ה'תנאים מקלים' של ברצלונה יהיו תקפים למילאן בעונה הבאה - זה יכול לאפשר למאלדיני ומסארה לבנות סגל רזה כזה.
אפשר לוותר על: מירנטה, צ'אוו/גאביה, דסט, בקיוקו, ורנקס, אדלי/קטלרה, זלטאן. כל אלה בלי להביא מחליף בכלל.
אחרי זה אפשר להשקיע את הכסף ב: השארת דיאז, חלוץ במקום אוריגי, קיצוני ימני במקום סלמיקרס/מסיאס.

בסופו של דבר הרוטציות של פיולי מראות בדיוק את זה - הסגל שנדרש להתמודדות באירופה במקביל לליגה צריך להיות רחב יותר מאשר הסגל שנדרש להתמודדות בליגה בלבד. האם אנחנו במקום שיכול להציע סגל רחב? עדיין לא לצערי.

 

ניצחון נוסף, 7 במספר בכל המסגרות, יחס שערים 3-20.
קודם כל כשמגיע אז מגיע - אני אגיד כל הכבוד לאינזאגי ולשחקנים - במיוחד ללוקאקו - את שניהם קרענו העונה לגזרים, אני חושב שכמו שנתתי הרבה מילים קשות במיוחד על אינזאגי, מן הראוי להגיד גם כל הכבוד, שמגיעים ליישורת האחרונה של העונה, כשהכל היה על קרעי תרנגולת, ובינתיים, עושים את העבודה. פתחנו פער משמעותי ממילאן - מצד אחד זה אומר שיש לנו משחק לזרוק, מצד שני אני אומר שאסור לזרוק שום משחק, צריך להתאבד על כל אחד, כי המקום הכי קטן שניפול, פתאום אנחנו יכולים לאבד מומנטום ולחוות ירידת מתח, ולכן מבחינת אינטר, צריכים ללת ולנצח כל משחק ולהתאבד עליו, כולל על נאפולי בחוץ. נשארו 3 משחקי ליגה + גמר גביע + חצי גמר אלופות ואולי, ככל הנראה, גמר ליגת האלופות. עדיין אפשר לצאת בלי כלום מהעונה, ואפשר לעשות מצד שני טרבלון קטן.

נשגב מבינתי האי יכולת של אינזאגי לא לדפוק אותנו חודשיים-שלוש במהלך העונה - השנה זה היה אפילו 4-5 חודשים כי אנשים שוכחים שאוגוסט + ספטמבר + אוקטובר השנה היו נוראיים ולזה הצטרף בנוהל פברואר + מרץ - כך שמרבית העונה היתה רעה. כמו שאמרתי, יש לאינזאגי נסיבות מקלות שזה הסגל הלא רחב, כבר שנה שניה, ואין לו את הכלים שהיה לקונטה, והכל טוב, ועדיין, אני כן ציפיתי ומצפה ממנו לשיפור ברמה המנטאלית, ולא ראינו את זה השנה לאורך הרבה מאוד משחקים - מבחינתי הסימפטום זה איבוד הנקודות מול סאמפדוריה, בדיוק כמו שנה שעברה, עם התיקו נגד ג'נואה שחיסל לנו בין היתר את האליפות יחד עם ההפסד בדרבי ועוד 7 משחקים שלא ניצחנו ברצף, אבל התיקו הזה היה סימפטום מבחינתי, כי אוקיי אפשר להיות בתקופה רעה, אי אפשר לא לנצח קבוצה במקום האחרון, אין לזה שום תירוץ לא משנה מה קורה. לצערי אינטר זרקה השנה כל כך הרבה נקודות מול קבוצות רעות שמספיק שהיה לה אותן, היא היתה במרחק של פחות מ-10 נק' מנאפולי - שתבינו את גודל המחדל, לא מדבר על אליפות, אפילו רק להיות במאבק.

לוקאקו - כמה שהעונה שלו גרועה, הבן אדם עם 7 שערים ו-5 בישולים. היו לו השנה החמצות מטורפות, ואולי עוד יהיו לו, ועדיין, אתה כל כך גרוע ואחראי ל-12 שערים של אינטר בליגה (מתוך 66) זה כמעט 15% - זה רק מראה כמה העובדה שהוא לא היה פה בשבילנו העונה - הביא את אינטר למצב שלה בליגה - כי לוקאקו - באגרגאט, בעונה טובה, אמור להיות אחרי לבין 25 ל-35 שערים (שערים ובישולים) ואינטר אמורה להיות במקום אחר. זה כמובן גם משליך על ההגנה - אין ספק שספגנו ים שערים, שחלקם לא היו נספגים אילו היינו כובשים את השערים ושוברים את היריבות. גם העובדה שסמיר שיחק שליש עונה לא בדיוק עזרה לנו.

 

בעיניי פיולי הוא אובראצ'יבר כבר עונה שניה ברציפות כשהמטרה היחידה שלו (עם סגל קצר ומאוד תלותי בשחקני מפתח בודדים) היא לנסות להרגיל את השלד הצעיר לרמה יציבה יותר בעומס של מועדון גדול. בהגעה לחצי גמר לאחר התמודדות כל כך מרשימה מול נאפולי, הוא עשה הרבה יותר מהמינימום שהצגת. הסיבה היחידה שכבר סיכמת את העונה שלהם זו הפציעה של לאאו (ו17 דקות אחרי גם בנאסר) שבמהלך בודד יכל להשאיר את ההתמודדות הרבה יותר פתוחה.

נכון, והחלק הכי טריוויאלי בהכנה גופנית, טקטית, ומנטלית הוא לפתוח עם ג'ירו מול אינטר, לתת לו 20 דקות מול ספציה ושוב לפתוח איתו מול אינטר, כמו שאר הקבוצות שמשחקות עם חלוץ בגילו.

זו לא תוספת. אין שום ערך חיובי לתנאים מקלים מהסוג הזה. לאציו בחיים לא תגדל אם תישאר בלופ של משחק בשבוע כמו מועדון מרכז טבלה ומטה. אם השחקנים לא מורגלים לשחק פעמיים בשבוע, הבלחה חד פעמית לצ'מפיונס ליג תראה בדיוק כמו..כל עונה אירופית של לאציו בשנים האחרונות.

הוא לא. היו שם 2-3 שינוים כמו לכל קבוצה אחרת שהתמודדה בתקופה עמוסה עם שני מפעלים. הוא עשה את המקסימום עם הכלים שהיו לו.

 

אפילו רצוי, אבל אין כאן טרייד אוף איכותי. אי אפשר לתרגם את זה לשחקנים ברמה של דה יונג וקסייה על הספסל.

ההשקעה של מילאן בשני פרוספקטים צעירים (אדלי והחייזר הזה מבלגיה) היא מוצדקת ולא שונה בהרבה מהשקעה דומה שנעשתה בלאאו בזמנו. הפעם זה לא עבד והסגל צבר משקל עודף, אבל אין למגמה הזו שום אלטרנטיבה.

במקרה אחר, פיולי היה צריך גיבוי לקלבריה. קיבל את פלורנצי שנפצע לתקופה ארוכה וכתוצאה מכך גם את דסט. בפועל הוא מעדיף להזיז ימינה את קאלולו. עודף מיותר? בהחלט, אבל כזה שנוצר ממקרה חירום ולא מבחירה.

זלאטן זה מקרה מאוד מיוחד שהצריך הגעה של שחקן התקפה נוסף. מילאן בחרה באופציה שנראתה לה די אמינה. באוריגי (במקום בלוטי). בדרך כלל שחקנים בסטטוס\ניסיון כמו שלו תורמים הרבה יותר ולכן גם כאן הבחירה נראתה די מוצדקת.

 

@Un bombón
השאלה היא האם היו הולכים על כל זה גם במקרה שבו לא היינו משחקים באירופה.
המוכנות לאילתורים (קלולו בימין, רביץ' כחלוץ, דיאז בשלישיה קדמית) תלויה בשאלה כמה תדירים הם יהיו.

בקיצור: אני מניח שבגישה של סגל רזה, כלומר בלי בערך 6 שחקנים שציינתי, היה אפשר להביא לפחות שחקן או שניים עם פוטנציאל.
זה טריד אוף שאפשר להרוויח ממנו את התיאו/טונאלי/לאאו הבא.

 

אני חושב שגם עם הרכב מלא מילאן היתה מפסידה אתמול, זה לא היה מקצועי זה היה מנטאלי לגמרי. הראש שלה בפיאסקו שהיא עשתה ביום רביעי ואיך היא מתקנת אותו בשלישי. תוסיף לזה את איבוד הנקודות המטומטם מול קרמונזה, שלא קרה לפני חודשיים או משהו אלא ממש ביישורת האחרונה ותקבל קבוצה שאני קורא לה תפסת מרובה לא תפסת. מרוב שהיא כבר לא מוצאת את הידיים והרגליים שלה היא מפסידה הכל. אינטר לא היתה רחוקה מזה בכלל בעיקר בפן המנטאלי, אילולא היתה מתחילה לנצח בסרייה.

 

לא חושב שמאמן שהיה אובראצ'יבר שנתיים ברציפות יכול להיות אובראצ'יבר בשנה השלישית כשהקבוצה שלו מידרדרת 4-5 מקומות בטבלה.

אני לא מאלה שחושבים ששחקן התקפה אחד, טוב ככל שיהיה, הוא ההבדל בין להוות תחרות לבין לקבל בראש. אז לא, אני לא חושב שעם לאאו זה היה נראה משמעותית אחרת.

הגעה לחצי גמר אלופות היא הישג מרשים אבל בלי המשכיות לא הרבה יזכרו את זה עשור קדימה. את האליפות אשתקד כן יזכרו. מילאן לא במצב שהיא יכולה להרשות לעצמה ללכת אול אין על ליגת האלופות, היא לא ריאל מדריד. לא מקצועית ולא כלכלית.

לא נראה לי שהבנת את כוונתי.

 

הבעיה של מילאן נגד אינטר לא היתה ההתקפה כמו שהיתה בהגנה. זה פשוט לא היה קיים 30 דקות. נכון שהם הגיעו ל-2-3 מצבים שלהם במחצית השניה, אבל גם אינטר - שהורידה את הרגל מהגז - מצאה את עצמה עם דז'קו דקה 50 ומשהו במצב לעשות 3:0 וגם גליארדיני לקראת הסוף קיבל מתנה רק תגלגל ל-0:3. פרט לזה תוסיף את 2 הגולים, קורה של הקאן שבא לבד כאילו הוא בטיול שנתי, הצלה של מניאן ממחיטריאן, הפנדל שלאוטארו החליט ליפול במקום לתת גול, זה 7 מצבים שמתוכם 6 היו מצבים של 100% גול. המצבים של מילאן זה היה של ג'וניור מסיאס, טונאלי וזהו בערך ממה שאני זוכר, המצב של מסיאס היה חייב להסתיים בגול.

 

כשאתה מגיע למשחק מכריע בקונפרס, של להיות או לחדול, ואתה עולה בלי אלברטו וקטאלדי שזה 2/3 מהקישור שלך. שכשאתה מעלה כבר את אלברטו אז זה במקום מילינקוביץ' סאביץ' שהוא השליש הנוסף, מה זה אם לא זלזול. אתה יכול לדמיין את אלגרי במשחק מכריע באירופה מושיב על הספסל את ראביו ולוקאטלי?

 

זה מנוחה נדרשת לשחקן אחד (שרחוק מלהיות סוס עבודה) בתקופה עמוסה. דבר שקורה בכל קבוצה שמשחקת פעמיים בשבוע. לא היה בהרכבים של סארי שום סממן לזלזול. למה לו לזלזל דווקא בAZ ולא בקלוז' בסיבוב אחד לפני? אין שום היגיון בזה.

אני יכול להישבע שראיתי את פארדס פותח בערך בחצי מהמשחקים שלכם באירופה. תוכל להסביר לי מה זה הזלזול המביש הזה בפסז'?

השאלה הזו רלוונטית לסאסואולו ומטה. מילאן הרי לא יכולה לא לשחק באירופה.

כל שחקן הרכב צריך גיבוי. לעיתים קרובות ניתן להשתמש באותו שחקן ל2 משבצות, אבל אז מתפנה "מקום" להשקעה בפרוספקט נוסף והמועדון בדרך כלל ינסה למקסם את זה. בברצלונה נתנו במה לשחקן נוער שיכול להפוך לנכס משמעותי. אצלכם השאילו את הילד הזה מוולפסבורג. הרעיון דומה.

כן אבל היה ניתן להגיד את אותו הדבר גם על טונאלי ולאאו שפרצו רק בעונתם השניה. לא יודע אם אדלי או דה משהו יעשו מסלול דומה אבל צורת העבודה של מסארה הגיוניות ודי מתבקשת במועדון שהוא לא סיטי\פסז'.

 

@Un bombón
פתח על חשבון לוקאטלי או ראביו? ואל תיתן לי את מכבי חיפה כי אני אומר לך חד משמעית שהיה שם זלזול בהרכב. ולא רק בגלל פארדס.