@DRORIKO מצאת עם מי לדבר על חיסולים בקטאר. אני אתמול כבר הייתי מחסל את כל משפחת המלוכה של קטאר. ואם לא את כל השבט השליט. ואם לא את כל האמירות הנאצית הזו בפצצת מימן אחת קטנה, באמצע דוחא. כאשר זה יקרה - גם אם מאה חלילים וג׳בארינים יחיו זה לא ישנה הרבה. בספר שלי, קטאר זה הגלגול החדש של גרמניה הנאצית.
אה, אם חמאס אמרו זה בטוח נכון. גם חמאס אי שם ב2024 בחמאס מכחישים: "מוחמד דף שמע את נתניהו ולגלג" בחמאס טוענים כי מוחמד דף לא חוסל
כמו שאמרנו נצטרך קודם לראות תיעוד של אל חיה כדי להכריז רשמית(היה פה אחד שאמר שלא צועקים לפני ה-VAR) מה גם שעוד לא ראיתי הכרזה לגבי ג׳אברין שלדעתי הוא יעד אפילו יותר חשוב
חמאס זה קצה הקרחון. שפשוט בולט החוצה. אבל זה חלק מזערי מהקרחון. קטאר זה מרבית הקרחון - פשוט שלא בולט מעל פני הים. את קטאר צריך לקרוע. השאלה היחידה מבחינתי היא מה היכולת של צבא פטפטנות לישראל למידור מידע. ובנוסף, האם נכון הדבר/יש אפשרות להפציץ מבלי להתגלות. בראדר ובשאר המתקנים. אם כן? להפציץ שוב. להפציץ להם את נמל התעופה ואת מאגרי הנפט והגז. ולשתוק. ואם לא עם מטוסים אז עם צוללות.
בהחלט היה רצוי שהתקיפה תצליח אבל הרעיון שישראל הולכת לנסות לחסל אותם בכל מקום בעולם זה הדבר החשוב באמת. מי שנותן מקלט לטרוריסטים צריך לשלם מחיר, ארה"ב בשנות הזוהר שלה דיברה כך.
@טל. יכול להיות שאהבת מאוד משחקי אסטרטגיה בצעירותך כמו Red Alert או אולי אפילו גרסאות מוקדמות של בטלפילד. אבל אתה פשוט לא מבין איך המציאות עובדת. קטאר היא הלכה למעשה הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון. יש שם מעל 10K חיילים אמריקאים + משפחות + דיפלומטים אמריקאים ועוד. קטאר, במצב הנוכחי, היא לא משהו שניתן לטפל בו ככה בהפצצה כאילו מדובר בלבנון או סוריה. אתה חייב להפנים את המציאות - ישראל איננה מדינה עצמאית. אי אפשר לעשות מה שרוצים. בלי ארה״ב - אין לנו קיום. זה לא עניין של דעה. אתה חוזר על הסלוגן שלך של לוותר על כסף, כאילו העניין הוא שאם אנשים יוותרו על הבית קפה ניתן יהיה להפציץ את כל העולם. אתה תלוי צבאית, מודיעינית, כלכלית, מדינית, אנרגטית בעולם וארה״ב בפרט. יחסי תלות, של עובד ומעביד. לא של שותף. אולי תציע שנשלח מטוסי F35 להפציץ את קולומביה? למה לעצור בקטאר? אפשר לתקוף גם ישר בשטח ארה״ב.
למה אתה עונה לו בכלל? הוא חוזר כמו תוכי על אותו דבר כל פעם בפסקנות מעוררת רחמים. וכשמעמתים אותו עם התיאוריות המופרכות שלו הוא מסיט את הדיון לגזלייטינג שמשכנע רק את עצמו. הוא לא מעוניין בדיון, הוא מעוניין בלהריח את הנאדים של עצמו. חבל על הזמן שלך.
לא גיימר. ומעולם לא הייתי. בשנה א' שלי כסטודנט קניתי אקסבוקס. כי מושפע מפרסומות. שיחקתי איזה 2 משחקים בסדרה עם איזה חבר. לא זוכר אפילו את השם של המשחקים. אבל זה היה משהו מפורסם. ומכרתי. עד כאן עליי. מקווה שסיימנו עם זה. אני יכול לשלוף את מטה הקסמים ולשאול "אז מה אתה מציע?" ולקבל את הכלום ו/או "אני לא זה שצריך להחליט" ו/או ההתחמקות הרגילה. אבל אני רוצה לשכנע אותך. אז אני אציג את זה כך: -אנשים מסוגך שאני מדבר איתם בד"כ תמיד תופסים מחסה בטענה ש"העולם השתנה". -נכון? דברים כבר לא כמו שהיו פעם. ישראל כבר לא יכולה להתנהל כאילו אנחנו בשנות ה 50 או ה 60. נכון? זה המחסה שאליו אתה תמיד נסוג וממנו מתקיף? אבל אני בא להסביר לך ששכמו שהעולם השתנה ואנחנו כבר לא בשנות ה 50. העולם השתנה ואנחנו גם כבר לא בשנות ה 90. אם זה דמוגרפית שהעולם הערבי היום מחזיק לויינים (קהילות ערביות עצומות) במדינות המערב. ואם זה בגלל הגלובליזציה והרשתות החברתיות. העולם המערבי תמיד היה מונע על ידי כסף. אף פעם לא רצה לסכן את היחסים המסחריים שלו עם העולם הערבי והמוסלמי. למען ישראל. אבל הבידוד שהיה פעם, (עד הופעת הרשתות החברתיות למשל) איפשר למדינות ולתאגידים לשחק משחק כפול. -מצד אחד לקרוץ לעולם הערבי/מוסלמי ולגנות את ישראל. או לא לתמוך בה בפומבי. -אבל מצד שני, להמשיך להתייחס לישראל כרגיל. בלי חרמות ובלי אמברגו. ובלי צעדים ממשים/רדיפה נגד ישראל כמדינה. ונגד הקהילות היהודיות שיושבות בשטחן. העידן הזה נגמר. הראשונה לזהות את זה ולהשתמש בכלים שעומדים לרשותה (הכספים שעומדים לרשותה. וערוץ החדשות שעומד לרשותה (אל-ג'זירה) - כדי לרדוף ולמוטט ולהכריז מלחמה ולשאוף לחיסול מדינת ישראל והעולם היהודי בכלל (רדיפה גם אחרי קהילות יהודיות בחו"ל) - זו היתה קטאר. קטאר היום היא האוייב מספר אחד שלך. לא כי הם מאכסנים אצלהם כמה פעילי חמאס... אלא כי זו מכונה משומנת עם חזון ועם אמצעים ועם מטרה ברורה: לייצר שואה שניה לעם היהודי. אם אתה לא תגיב, אתה תמות. אם אתה חושב שדברים יקרו/יסתדרו לבד אתה טועה. אם אתה חושב שיש צעד נטול סיכון - אתה טועה. בכל צעד טמון סיכון. באחוז מסויים. אבל אם לא תעשה שום צעד - זה כבר לא עניין של סיכון, אלא של הפסד וודאי ו-מוות וודאי. ------------------------------------------------------ אגב אני כל הזמן חוזר על הסלוגן לבחור בכסף או בחיים. אבל זה סלוגן לא מדוייק. אני פשוט משתמש בו כי הוא קליט. אבל כשחופרים לעומק הוא לא מדוייק. -שלא תחשוב שעל הכסף שלך אתה יכול לשמור. כך או אחרת תאבד אותו. שלא תחשוב שאם לא תתקוף בקטאר, אז המשבר עם ארה"ב לא יגיע גם ככה. והמשבר עם אירופה לא יגיע גם ככה, והחרם והאמברגו לא יגיעו גם ככה. הם יגיעו ממילא. ביקום המקביל הזה אתה פשוט לא תכתיב את האירוע והוא יונחת עליך. בלו"ז ובנסיבות שלאו דווקא מתאימים לך. אם מחליטים לא להשמיד את המנוע הזה שנקרא קטאר, אז הדרך היחידה להמנע מאמברגו וחרם וסנקציות ועימות עם המערב: זה פשוט להיכנע. ולהקים מדינת טרור חמושה בעזה + בלב ישראל. ואז לא יטילו לך חרם על נתב"ג אבל אף אחד לא ישתמש בו ממילא כי יפלו לך שם טילים. ואז לא יטילו לך חרם על החברות הגדולות בתל אביב - אבל הם לא יפעלו גם ככה כי יפלו לך שם טילים. על הכסף שלך ידידי, לא תשמור. כך. או כך. או אחרת. הבחירה היחידה שעומדת בפנינו, בפני הדור שלנו. היא: -שעכשיו יהיה רע (אם נדע לעשות דברים בחתימה נמוכה אז אולי לא כל כך רע) - ולאט לאט עם השנים דברים ישתפרו. או שעכשיו יהיה כמו שעכשיו - ולאט לאט עם השנים דברים ילכו ויתדרדרו/יעשו גרועים יותר.
@טל. אשמח להסבר פעם אחת מה זה בדיוק אומר ׳אנשים מסוגי׳ בנוסף - העולם משתנה, זה אומנם נכון אך זה בכלל לא בסיס הטיעון שלי. אעשה לך פשוט: על מה אנחנו מסכימים: 1. קטאר היא אויב מסוכן שמעוניין בהשמדתך, והסכנה הגדולה בו היא הכסף וזרועות השליטה שהיא פיתחה וחדרה לתוך מנגנונים קיימים במדינות דמוקרטיות, גם בישראל. 2. אנחנו מסכימים שלא לעשות כלום = כניעה , אנחנו מסכימים שמדינת ישראל צריכה לעשות צעדים לטובת עצמה על מה אנחנו לא מסכימים: 1. חוסר ההבנה שלך את המציאות ואיך העולם עובד. אינך מבין שישראל איננה מדינה עצמאית וכל פעולה שתעשה צריכה להיות מתוך הבנת ״המציאות הטכנית״ כפי שאתה אוהב להשתמש במונח הזה. 2. באופן ספציפי - שבלי יחסים דיפלומטים אין לך צבא. כי אין לך תחמושת. יש לך מטוסים ורובים וכיפת ברזל שנגמר להם במה לירות. אין לך דלק ואנרגיה להפעיל מטוסים או את המרתף שלך ברחובות. אין לך אוכל להאכיל חיילים. זה לא עניין של יהיה ׳קצת רע׳ זה עניין של - בלי העולם המערבי - אנחנו מתים. כי הערבים יבואו עד הבית שלך וישחטו אותך ואת משפחתך. כי כל מה שיש לך זה רובה בלי תחמושת. 3. בהמשך לנקודות האלה, אתה מסרב להבין שכל היכולת הצבאית שבלעדיה אין פה חיים של יהודי אחד, נבנו בשילוב של עורמה, עבודה קשה, והרבה מאוד - כלכלה ודיפלומטיה. בלי אימוץ העולם המערבי, בלי יחסי מסחר, בלי הייטק - בלי כסף = אין צבא - אין חיים יהודים במדינת ישראל. ברגע שתבין שזו האמת, אולי תפסיק לפזר רעיונות הזויים. אנחנו לא נהיה צפון קוריאה או רוסיה אם נתבודד מהעולם - אנחנו נחדל להתקיים.
אנשים מסוגך זה בדיוק כמו שכתבתי: אנשים שאני יכול להשתמש במטה הקסמים ולשאול "אז מה אתה מציע"? או למשל: נו אז תן לי אתה רעיון שהוא לא הזויי? -ולשמוע צרצרים. אבל במקום להשתמש במטה הקסמים מחולל הצרצרים שלי, אני מעדיף לקיים איתם דיאלוג... ולשמוע על מה אנחנו מסכימים, ועל מה לא, בדיוק כמו שענית. --------------------------------------------------- לגופו של עניין - תמיד הדגשתי את הצורך בחתימה נמוכה. -כשישראל פועלת. לא צריך לקחת אחריות. אם מבחינה טכנית זה אפשרי - צוללת צריכה לירות טילים על דוחא ועל שדה התעופה והרובע המסחרי ועל מתקני הנפט והגז, ולהעלם במצולות. ושכל אחד בעולם יחשוב מה שהוא רוצה לחשוב. המטרה היא להחליש את המנוע של האוייב. לכבות אותו. או להחליש עד כדי כך שגם אחרים פה בג'ונגל יצטרפו להתקפה (כי בג'ונגל החלש מת. הוא מזוהה מייד ומותקף מייד גם על ידי אחרים).
רעיון נוסף יכול להיות בדיוק הפוך מחתימה נמוכה. -חתימה גבוהה באופן מופרז (ובמכוון) - אבל עם מסך עשן. הצעד שאני מדבר עליו ו חושב שבשלה השעה לקראתו, זה שימוש בטרור. לתת עולם הערבי בכלל ולקטאר בפרט לטעום מהתרופה שלהם. הערבים היו הראשונים לגלות את הכלי הזה בגלל נטייתם הטבעית לאלימות. אבל זה לא אומר שהוא שמור רק בשבילהם. במאה ה21 זה הוא כלי סופר אפקטיבי. ומי שלקח את הדבר הצעד קדימה זה יאסר עראפת: הוא המציא את המשחק הכפול. של שימוש בטרור ו-ניהולו בחושך מצד אחד. ובאופן רשמי במקביל הצגה של התנערות ממנו וגינויי שלו. זה גם יכול להיות כלי טוב נגד קטאר. על אדמתם. כמה שאתה יותר עשיר יש לך יותר מה להפסיד.
