יש הרבה טענות לדשאן שאם היה פותח עם ההרכב שסיים את המשחק, היה בבירור מנצח, וזה כמובן שטות. לא מכיר מישהו שהיה משאיר את ז'ירו או את גריזמן על הספסל במשחק כזה (אפילו לא את דמבלה) כאשר האופציות החלופיות הם קומאן וקולו מואני שאולי שחקנים חביבים אבל לא איזה עילויים מדהימים. קרה מה שקרה, צרפת חזרה מטיפשות של שחקן הגנה, ואז המומנטום והריצה קדימה כשאין לה יותר מה להפסיד יצרו משחק בלתי נשכח. אין לי ספק שאם דשאן היה עולה עם ההרכב שסיים והיה מפסיד היו עורפים לו את הראש יותר ממה שעושים כעת, ומצד שני, אם מואני היה שם את הכדור הזה בדקה המאה עשרים מול השוער, היה מוכתר לגאון הגדול ביותר בהיסטוריית המונדיאלים. בקיצור, לשמור על פרופורציות..
לטעמי להוציא את רגראני ואת המאמן היפני ההוא לא היה כאן אף מאמן שעשה עבודת אימון יוצאת דופן. גם סקאלוני שעשה בסך הכל עבודה מצויינת, לא היה חף מטעויות. למשל בגמר שהשחקנים שלו פשוט נפלו מהרגליים והוא נזכר לעשות חילופים רק בהארכה. מצד שני אני לא יכול להצביע על אף מאמן שהנבחרת שלו נכשלה רק בגללו, או בלשון העם "מחבל". אפילו מאמנים כמו צ'יצ'ה או סנטוס אני לא מצליח לחשוב על משהו "שערורייתי" בהרכבים או בחילופים שלהם. אז יש את החכמולוגים שיגידו "למה צ'יצ'ה הוציא את ויניסיוס" מתעלמים מזה שהוא לא עשה כלום עד החילוף. יש מתי מעט שחקנים שלא מחליפים אותם לא משנה מה. ויניסיוס הוא לא אחד מהם.
