את המשחק של דאלאס - פיניקס בכלל אי אפשר להשוות לדעתי. אני ראיתי את המשחק ואני דווקא אוהב את פיניקס יותר מאשר שתי הקבוצות האלה, השתגעתי באותו משחק אבל אי אפשר להשוות. את המעמד אני לא שם בתור השוואה כי ברור איזה מעמד יותר גדול, שם כל מהלך היה לא צפוי, לא ידעת מי יקבל את הכדור, אבל פה זה היה 1 נגד 5, שאתה יודע שהוא יוליך את קליבלנד בכל התקפה והכל צפוי, אבל אתה מחכה לראות אם זה יצליח לו או לא. וזה פשוט הצליח לו פעם אחרי פעם. פשוט גדול זאת שאלה לא טעם אבל...על טעם וריח אין מה להתווכח. אני יותר אוהב משחקים של שחקן אחד נגד קבוצה שלמה, כי זה יותר מותח ומהנה לדעתי, במיוחד אם המשחק צמוד כמו פה. המשחק הזה היה אפילו יותר גדול מאותו מהפך של מגריידי נגד הספרס, שהובילו 74-64 דקה לסוף, 33 שניות לסיום הם מובילים 76-71, אחרי זה שלשה ועבירה על טי מאק שעושה 78-75, סן אנטוניו מכניסה 2 מהקו, 80-75, טי מאק נותן עוד שלשה עם 80-78, אחרי זה חטיפת כדור במגרש שלו, הוא רץ מגרש שלם בדרך לשלשה מטורפת על הבאזר שנותנת 81-80 והוא קלע 13 נק' ב33 שניות. ואני יכול להגיד שהמשחק של היום היה עוד יותר גדול, ושוב, אני לא משווה את גודל המעמד רק את מבנה המשחק.
לדעתי ה-10 נק' של נאש ב-45 השניות האחרונות יותר גדולות ממה שלברון עשה. אי אפשר להשוות את החשיבויות כמובן, אבל מבחינת איך שהם נעשו, הם יותר גדולות. גם ל-5 נק' של טרי ב-20 שניות האחרונות של הארכה לא חסר.
נו איפה כל אותם אלו שאמרו שהאליפות סגורה. ושבכלל הקאבס הם לא יריב לפיסטונס. אמנם דטרויט השתדרגו בהתקפה מאז הגעתו של סונדרס אבל יכולת ניהול המשחק נפגעה קשות. אם הם רוצים להחזיר מתישהו את התואר לעיר המכוניות רק לארי בראון. אבל המנטליות האמריקנית היא לא כמו פה וסונדרס ימשיך גם בעונה הבאה. ביי ביי לאליפות החלום מתרסק וזהו לברון הענק שלוקח לי אותו כמה עצוב כמה חבל. לפחות אני מתנחם בטל בורשטיין וחבורתו שניפקו לי ערב מרהיב אתמו ובדרק שארפ והבננות..
היה משחק פשוט מדהים. למרות שאני לא אוהב את המשחק הסוליסטי הזה, אי אפשר שלא להתלהב ממה שלברון עשה בדקות האחרונות ובהארכות. הוא עשה קפיצת מדרגה אדירה בסדרה הזו, בעיקר מבחינת אופי וווינריות. אני אוכל את הכובע בקשר לסדרה הזו ומודה שטעיתי. אחלה סדרה ומשחקים צמודים ומרתקים. לפחות עכשיו יש לי במי לתמוך לאליפות, לאחר שפיניקס שלי כבר הודחה.
להירגע עדיין וויד עבר את דטרויט ולקח אליפות לברון עדיין לא...שום דבר לא גמור למרות שזה נראה מבטיח, לברון טוב יותר אבל זה יכול להתהפך
וויד לקח אליפות עם שאק ורבים טובים אחרים, וששאק לא בכושר הוא עף סוויפ סיבוב ראשון. אני כבר רואה בדמיון שלי את וויד כמו קובי מנסה להוביל קבוצה לבד כאשר הוא זורק כמות זריקות לא הגיונית כל משחק ועף סיבוב ראשון של הפלייאוף כל עונה. מתלבש עליו בול.
קבוצה תמיד עדיפה על כוכב גדול ככל שיהיה. אני מעולם לא אמרתי ולא טענתי שלברון וקליבלנד בשלים לנצח קבוצות מנוסות כמו הפיסטונס או הספרס (הקבוצות הטובות בליגה), אבל זה מדהים שקבוצה כה צעירה ושחקן כה צעיר כמו לברון מעלים את הרמה שלהם ככה בשיא הפלייאוף במשחק חוץ. http://www.nba.com/media/Lebronlastdunk300.Xxx הוא מפלצת!! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx
מה שמדהים לא פחות בסדרה הזו הוא דניאל גיבסון הצעיר של הקאבס, שמתמודד בצורה נהדרת עם הלחץ בתפירת שלשות, הוא לא נלחץ מכלום הילד הזה והוא גם זורק העונשין של הקאבס (חוץ מרגעי ההכרעה של שניות הסיום) הוא גם נבחר בדראפט של שנה שעברה (דראפט גרוע מאוד, בין הגרועים של השנים האחרונות), במקום ה- 47 אם אני לא טועה
