כל הסגל הזה זה תותחים. לא להאמין שזה נגמר באליפות. במיוחד שיי, כל מי שמבקר אותו צריך להיות מטומטם אמיתי או לא לראות את המשחקים בכלל. הוא שיחק אתמול כאילו זה משחק בחודש דצמבר בטלוויזיה של אוקלהומה נגד שארלוט. הכל הכל הלך עליו. כל המעמסה עליו. חונקים אותו, מוצא מישהו אחר. משחק עצום שלו. דבר גדול שיהיה אפשר לעשות לעונה הבאה זה להוריד ממנו קצת את המעמסה. זה יכול לבוא מ3 כיוונים: 1. שיפור נוסף אצל ג'יילן וויליאמס וצ'אט. 2. טופיץ' או אג'יי מיצ'ל גדלים להיות פקטורים בהיררכיה. 3. טרייד על סקורר נוסף תמורת ג'ו ו-וויגינס. סומך על פרסטי. אבל רצוי שייעשה משהו בנושא. אתמול נדרש ממנו לקחת עליו המון המון במשחק עם 100% לחץ. וככה קרה לא מעט העונה.
למרות שברבע הרביעי הוא החטיא לא מעט זריקות. אבל בגדול כשאני מסתכל על כל הפליאוף ועל הסדרת גמר הוא השתדרג מעוד שחקן מצויין לשחקן גדול. זה לא שהוא עושה דברים יוצאי דופן שלא ראינו מכוכבים אחרים, זה המנטליות. זה לדעת להביא את עצמך בדיוק למאני טיים, זה החומר שממנו בנויים הגדולים ביותר. אגב אם מדברים על מנטליות אני חושב שדווקא בסדרה נגד דנבר הוא עבר את הטירונות האמיתית. הוא נכנס אליה ילד ויצא גבר.
Liverpool-Forever, ברכות, מה שמגיע מגיע. כיף אדיר לאהוד קבוצה לא פופולרית ומצליחה (רוב השנים) ולזכות בתואר. זה תמיד יותר מרגש מלאהוד את הקבוצה שתמיד זוכה בתארים. מדהים בספורט כמה מרגישים את הכישלון לטווח רחוק יותר מול הניצחון. כבר חושבים על העונה הבאה. טפו טפו בריאות ויש אופציה חזקה לריפיט. תבדקו את המזוזות ותוודאו שאין לכם שחקן עם הספרה 0 בקבוצה כי זה מתכון לאכילס.
למרות שאני יכול להבין איך הוא נהיה אוהד שלהם אם הוא התחיל לאהוד אותם בניינטיז. זאת היתה הקבוצה הכי מגניבה באותו עשור. אני גם הייתי סוג של אוהד כי הלייקרס לא היו פקטור באותה תקופה.
